ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

70 שנה לציון יום זכויות האדם הבינלאומי: This is Israel

פורסם בתאריך 18 בדצמבר 2018

ב-10 בדצמבר מציינים בישראל ובעולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. לפני 70 שנה, ביום זה, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, בה מופיעות הזכויות השונות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, ועליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל, בין שאר מדינות העולם, חתומה על ההכרזה ועל האמנות שנוצרו בהמשך.

השנה הפקנו פרויקט מיוחד לציון 70 שנה להכרזה בדבר זכויות האדם, פרויקט ייחודי המשלב את הפקת השיר This Is Israel – ווידאו קליפ לצד ערכות חינוכיות כמיטב המסורת במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. אנו מזמינות אתכם לצפות בווידאו קליפ ולהשתמש במערכי השיעור המוצעים, כדי לדון בסוגיות זכויות האדם המוצגות בשיר ובקליפ ולעורר דיון חינוכי על חשיבות ההגנה על זכויות האדם, על מחאה ואמנות ככלי לשינוי חברתי ועל הרלוונטיות של ההכרזה בדבר זכויות האדם גם 70 שנה לאחר שנחתמה באו"ם. הערכה החינוכית מתאימה לעבודה עם התלמידים והתלמידות במסגרות החינוך הפורמאליות והלא פורמאליות ומיועדת לגילאי חטיבת ביניים ומעלה.

בברכה,

צוות מחלקת החינוך, האגודה לזכויות האזרח בישראל.

סרטון שנוצר לציון 70 שנה להכרזת זכויות האדם של האו"ם

ומה מבקרי המוזיקה חשבו על הקליפ? לחצו כאן

להורדת המצגת לחצו כאן:

הורדת מצגת power point

 

 

 

להורדת מערך השיעור באזרחות לחצו כאן:

הורדת קובץ pdf

 

 

 

להורדת מערך השיעור בתקשורת לחצו כאן:

הורדת קובץ pdf

 

 

 

 

70 שנה לציון יום זכויות האדם הבינלאומי : ערכה חינוכית בשיתוף משרד החינוך

פורסם בתאריך 9 בדצמבר 2018

אילוסטרציה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גם השנה המשיך שיתוף הפעולה של האגודה לזכויות האזרח עם המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך. השנה – שנת ה-70 להכרזת זכויות האדם – כתבנו מערך שיעור המלווה במצגת המתייחס להכרזה עצמה, לרלוונטיות של הזכויות המנויות בה בימינו ולכלים בהם ניתן לעשות שימוש על מנת להגן על זכויות אדם, בכל מקום ובכל זמן.

למערך השיעור לחצו כאן:

הורדת קובץ pdf

 

 

 

למצגת המלווה לחצו כאן:

הורדת מצגת power point

 

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים : אני אישה אני שובתת

פורסם בתאריך 3 בדצמבר 2018

ה-25 בנובמבר הוא "יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים". היום הזה נקבע לזכרן של שלושת האחיות מירבאל שנרצחו באכזריות בתאריך זה ב-1960 בשל התנגדותן למשטר ברפובליקה הדומיניקנית, בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו. האחיות מירבאל לא הפכו לסמל עד שבכנס פמיניזם של אמריקה הלטינית והקריביים ב-1981 הוחלט להנציח את זכרן ופועלן, ונקבע כי ה-25 בנובמבר יהיה יום להעלאת מודעות למאבק באלימות כנגד נשים. החל מ-1999 הפך היום הזה לבינלאומי ורשמי, בהחלטה שהתקבלה באו"ם.

הפמיניזם על זרמיו השונים לימד אותנו (בניתוח גס) שנשים סובלות מאפליה היסטורית מתמשכת, הנובעת בעיקרה מתהליך הסוציאליזציה. המבנה הפטריארכאלי אשר נמצא בבסיסן של רוב החברות, נעשית הבניה חברתית-תרבותית הגורמת להסללת נשים לאמץ סממני זהות ותכונות של רגישות, צייתניות, כפיפות וכניעות. זאת לעומת גברים – המוסללים להיות קשוחים וחזקים. חלוקה דיכוטומית זו שהפמיניזם קרא עליה תיגר באופנים וגוונים שונים ב-150 השנים האחרונות, עברה סוג של תהליך שינוי חיובי  לעבר השגת שוויון. לעומת אמצע המאה ה-19 ועוד קודם לכן, אז נשים לא הוכרו כבעלות זכויות כלשהן, ונחשבו מבחינה משפטית לרכוש. כיום ברובן המוחלט של מדינות העולם קיימים חוקים ותקנות שמשווים בין זכויות נשים וגברים, וישנם ארגונים וכוחות אכיפה שמטרתם לבער את הנגע של אלימות ואפליה נגד נשים, ולקדם חברה שהיא שוויונית מגדרית ונקייה מאלימות. למרות התמורות החיוביות שחלו בנושא זה לאורך השנים, עדיין לא הגענו למקום המייתר את המאבק הפמיניסטי היות ועדיין קיימות תופעות רבות של אי שוויון מגדרי ומופעים רבים של אלימות המופעלת על נשים.

מבנה חברתי פטריארכאלי היה ועדיין קיים ברוב התרבויות בעולם, הגם שבמרמית מדינות העולם המערבי התנועה הפמינסטית נחלה הצלחות  עדיין אנו עדות לפרקטיקות מפלות ברמה החוקית ואו ביישום החוקים אך גם מופעים חברתיים דכאניים כמו: תוקפנות מינית, ניצול נשים בעוני, זנות, וסחר בנשים.

עולה השאלה – איך מניעים מהלכים לשינוי תודעה חברתית באופן גורף וגלובלי, כשהוא קורא תיגר ומתריס נגד דיכוי רב שנים המשועתק וטבוע כה עמוק בתוך הזהות והתודעה של החברה ?

המאבק באלימות כלפי נשים תלוי בשלושה דברים מרכזיים : מקבלי ההחלטות, התגייסות הציבור הרחב, ותהליך חינוכי רחב החל בשלב הגיל הרך. ברמת מקבלי ההחלטות יש לפעול בכמה משורים: קביעת חוקים נגד אפליה, ניצול ואלימות, אכיפת החוקים באופן הדוק וקפדני, שפיטה הוגנת, הקצאת משאבים, והובלה של רפורמות ומהלכים רחבי היקף – הם כלים הכרחיים על מנת להגיע למטרה. ברמה החינוכית יש להפעיל תוכניות חינוכית לחברה נקייה מאלימות החל מהגיל הרך ועד התיכון וכמו כן חינוך הציבור הרחב וגיוסו למען מטרה זו במגוון כילים.

גם בישראל צוין היום הבינלאומי. עד כה נרצחו בישראל 24 נשים, כשרק בשבוע האחרון נוספו לסטטיסטיקה המחרידה גם יארא איוב (16) וסילבנה צגאיי (13). בעקבות ארועים קשים אלה הוחלט לקיים מחר שביתה ומחאה כנגד אלימות כלפי נשים, יותר ממאה גופים הודיעו על תמיכתם במחאה https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6702708 למרות מצב מטריד ומדאיג זה בשבוע שעבר הקואליציה הפילה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לרצח נשים. הקואליציה פעלה משיקולים פוליטיים, והפילה את החוק בגלל שההצעה באה מהאופוזיציה. 14 נבחרות מהקואליציה הצביעו נגד הצעת החוק ביניהם גם השרה לשוויון חברתי, כשנשאלו מדוע הן הצביעו נגד הן השיבו באופן הבא:  https://www.onlife.co.il/news/society/173564

למרבה הצער, ישראל מהווה דוגמה למצב שאין הנעה מצד השלטונות לצמצם אלימות נגד נשים. לפחות לא מעבר למס שפתיים; אמנם הממשלה אישרה לפני שנה וחצי תוכנת למניעת אלימות במשפחה, ופורטו בה המלצות ליישום, אך היא פשוט לא תוקצבה. לאחרונה, בעת ביקור במעון לנשים מוכות, ראש הממשלה הציע להקים ועדת שרים חדשה בראשותו שתפעל בנושא. נותר רק לקוות שהפעם המילים האלו יניבו גם מעשים.

https://www.haaretz.co.il/news/politi/1.6681614

יש אי-צדק? רוצים שינוי? השלטון מתעלם, או גורר רגליים? בדמוקרטיה, במסגרת חופש הביטוי, שביתה, הפגנה ומחאה הם הכלים שיש בידי התושבים בכדי להשפיע על סדר היום מלמטה וכלפי מעלה. לציבור יש כוח, והוא ניכר במיוחד כשהוא מפגין אחדות. לכן, קמה יוזמה ברשתות החברתיות – לקבוע שיום ג' הקרוב, 4/12/2018 יהיה יום שביתה, במטרה להדגיש את מצב החירום ששורר כאן בארץ, בסבך האפליה והאלימות שנשים סופגות יום-יום. מאז עלתה היוזמה, היא גורפת סולידריות ואמפתיה מכל רחבי החברה בישראל, כשרבבות כבר החליטו להצטרף לשביתה כאינדיבידואלים, וכן ארגונים וחברות רבות במשק החליטו לאפשר לעובדיהם לשבות גם הם. המרכזית שבדרישות השביתה כפי שפורסמו, היא העברת התקציב שהובטח אבל לא קוים (250 מיליון ₪) לתוכנית למניעת אלימות כלפי נשים. https://www.facebook.com/events/257361508281784/