מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה בשנת 2004, ומיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים. להלן הפרק החמישי – פעילויות בנושא חירויות.

מטרת הפעילויות על חירויות היא הכרת החשיבות של החירויות השונות ביחסים בין הפרט לבין המדינה; הכרת מקומן של זכויות האדם בהיסטוריה; והכרת סוגי החירויות מקובלות כזכויות אדם. יושם דגש על המורכבות הנוצרת כאשר קיומן של חירויות עומד מול קיומן של זכויות אחרות, ועל הצורך במציאת איזונים במקרים כאלה.

פעילות מס` 1: הזכות להפגין

מבוסס על פעילות מתוך ספר הרעיונות למורה בנושא זכויות אדם ואזרח בישראל, בן-גל טלי, הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל, 1993.


מטרה:

הכרת הזכות להפגין, חשיבותה וגבולותיה

מסגרת הפעילות:

45 דקות

גודל הקבוצה:

עד כיתה

עזרים:

• עותקים של "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" – כמספר קבוצות העבודה. את הטופס ניתן למצוא באתר משטרת ישראל, יחד עם הסברים על כללי בקשת רשיון להפגנה:
  http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/hanchayot_utfasim/xxabd_hanch.asp#
• עותקים מדף עבודה מס` 1 למחצית מקבוצות העבודה. עותקים מדף עבודה מס` 2 למחצית מקבוצות העבודה (ראו נספח מס` 16).
• עותקים של דף המידע ("זכותון") "דע את זכויותיך" (ראו נספח מס` 17).

מהלך הפעילות:

שלב א`: תכנון הפגנה

1. חלקו את הכיתה לקבוצות עבודה בנות שלושה עד חמישה. מספר הקבוצות חייב להיות זוגי.
2. מחצית הקבוצות יקבלו דף עבודה מס` 1, ומחציתן – דף עבודה מס` 2. אפשר להתאים את סיפורי האירוע לאירועים אמיתיים ביישוב שבו נמצא בית הספר, או לאירועים בבית הספר עצמו.
כל קבוצה תקבל גם עותק מבקשת הרשיון להפגנה.
3. בקשו מהקבוצות לתכנן את ההפגנה לפי סיפור האירוע שקיבלו – כולל סיסמאות שאותן ירצו להניף על שלטים במהלך ההפגנה – ולהגיש בקשה לרשיון הפגנה.
הדגישו כי יש למלא את הטופס על כל סעיפיו.

שלב ב`: אישור הבקשה לרשיון

1. קבוצות, שקיבלו את דף העבודה מס` 1, יגישו את הבקשה לרשיון ואת תכנית ההפגנה לקבוצות
שקיבלו את דף העבודה מס` 2, ולהפך.
2. כל קבוצה תשחק עתה את תפקיד מפקד/ת המשטרה, שיחליטו אם לאשר את ההפגנה ובאלו תנאים.
בשלב זה תקבל כל קבוצה צילום של ה"זכותון", כמקור מידע לצורך ההחלטה. על הקבוצה לנמק כל החלטה.

שאלות לדיון:

• כמה הפגנות אושרו? למי אישרו או לא אישרו להפגין? האם יש מכנה משותף למי שאושר להפגין ולמי שלא אושר להפגין (דתיים/חילונים, עשירים/עניים, נשים/גברים וכדומה)? האם הייתה נטייה לפסול הפגנות על רקע השקפה, או על רקע אלימות קודמת של הקבוצה?
• מה מתוך התכניות אושר? אלו סוגי סיסמאות או ביטויים אושרו ואלו לא אושרו? מה היה הגבול/הקו האדום (פגיעה באחר)?
• מה משמעות הזכות להפגין? מדוע חשוב לשמור עליה מפני פגיעה/הפרה? מה מתאפשר באמצעות הזכות להפגין (חופש ביטוי, מחאה, כוח לשנות, להעלות את מודעות הציבור, לקחת חלק פעיל בקביעת חייך הפרטיים)?
• אלו ערכים התנגשו עם הזכות להפגין? כיצד נקבעה עליונות ערך אחד על אחר?
• באלו זכויות אדם אחרות עלולות כרזות לפגוע (הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות)?
• האם כמות המפגינים משפיעה על הזכות להפגין? האם כרזות פוגעות, שנישאות בידי מעט, שונות מאותן כרזות, הנישאות בידי המונים?
• האם יש שוני בלגיטימציה, בין הפגנה נגד המדינה ונציגיה לבין הפגנה נגד גוף פרטי? האם האחת דורשת יותר החמרות והגבלות מהשניה (למשל, הנפת שלטים עם ביטויים אלימים וקיצוניים מול בתי חרושת בבעלות פרטית, לעומת כאלה מול משרדי ממשלה)?

פעילות מס` 2: הזכות לבחור ולהיבחר

הרעיון לפעילות הוא של גלית בכור.


מטרה:

הכרת הזכות לבחור ולהיבחר

מסגרת הפעילות:

שיעור אחד (45 דקות)

גודל הקבוצה:

עד כיתה

עזרים:

פתקי הצבעה בבחירות

מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות של שניים-שלושה.
2. פזרו על הרצפה פתקי הצבעה הפוכים. כל קבוצה תאסוף עשרה פתקים הפוכים. את הפתקים הנותרים – הפוכים גם הם – שימו ב"קופה".
3. כל קבוצה בתורה תניח על הרצפה משפט / מילה מתוך האותיות שבפתקים. אין להרכיב מילה / משפט מפתק של רשימה אחת בלבד. לכל מילה/משפט יינתן ניקוד (ראו טבלת ניקוד בנספח מס` 18). לאחר שהקבוצה הניחה מילה/משפט, היא יכולה (בתור הבא) לשחק עם המילים/משפטים של הקבוצות האחרות (יינתן ניקוד רק על התוספות שלה). אם לקבוצה אין מה לעשות בתורה, עליה לקחת כרטיס מהקופה. אפשר להפסיק את המשחק לאחר שנבנו מילים אחדות, או לסיים את המשחק כאשר אין יותר כרטיסים בקופה. הקבוצה המנצחת היא זו שצברה את הניקוד הגבוה ביותר.

שאלות לדיון:

• מה מסמנות האותיות?
• האם מוכרות לכם/ן המפלגות המופיעות בפתקים?
• מדוע חשוב לדעת את הקשר בין סימנה של המפלגה לבין המצע שלה?
• מדוע ראוי לכלול את הזכות לבחור ולהיבחר ברשימת זכויות האדם? האם יכולה להתקיים דמוקרטיה ללא מימוש זכות זו?
• במה מותנות הזכויות האלה? מדוע קיימת התניה זו?
• באלו עוד תנאים ראוי, אם בכלל, להגביל את הזכויות האלה? (עבר פלילי? אי תשלום מסים…?)
• אלו השלכות יכולות להיות להגבלת הזכויות לבחור ולהיבחר?
• האם יש בתנאים המגבילים הבדל בין הזכות לבחור לבין הזכות להיבחר?
• מלבד המדינה, היכן עוד מתקיימות – או יכולות להתקיים – הזכויות לבחור ולהיבחר?
• האם יש ארגונים, או גופים קהילתיים אחרים, שבהם ישנן הגבלות על הזכויות הללו? עד כמה ראוי להטיל את ההגבלות הללו?

פעילות מס` 3: חופש הביטוי והחופש לקבל מידע

ראו לרקע על הזכות לחופש הביטוי במהדורה המקוונת של המדריך לאזרח: מדריך לזכויות ולחובות של האדם והאזרח בישראל (2000), מהדורה מתוקנת, ירושלים: הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל וסיכוי – העמותה לקידום שוויון הזדמנויות:
http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?Id=26
באותו מקור ראו לרקע על הזכות לקבל מידע באופן חופשי:
http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?Id=78


מטרות:

• הבנת החשיבות של חופש הביטוי לצורך גיבוש עמדה בעניינים שעל סדר היום, והבנת החשיבות של קבלת מידע ממקורות רבגוניים על המתרחש במדינה ומחוצה לה, מכל מקור ובכל נושא.
• התמודדות עם התנגשויות אפשריות בין שתי הזכויות לבין זכויות אחרות, או בין שתי הזכויות לבין ערכים ואינטרסים של פרטים, של החברה כולה או של קבוצות בתוכה.

מסגרת הפעילות:

90 דקות

גודל הקבוצה:

כיתה

עזרים:

3-4 עמודי ידיעות חדשותיות של עיתונים יומיים שונים, שפורסמו באותו היום.

מהלך הפעילות:

חלק א`: פלורליזם בעיתונות הכתובה

עיבוד פעילות מתוך:
Copyright © UNESCO 1998, All Human Beings …: A Manual for Human Rights Education, pp. 95, 142.

1. חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה-חמישה, ותנו לכל קבוצה את דפי העיתונים.
2. כל קבוצה תנתח את הידיעות בעיתונים ותסכם את ממצאיה: מיקום הידיעה בעיתון, הכותרת של הידיעה, גודל המקום שהוקדש לידיעה, והאם היא מלווה בצילום/באיור.
3. במליאה תציג כל קבוצה את ממצאיה, ואלה יירשמו על הלוח.

שאלות לדיון:

(א) שאלות על הידיעות בעיתונים:

• אלו ידיעות קיבלו באיזה עיתון את החשיבות הגדולה ביותר?
• עד כמה היו הבדלים בין העיתונים מבחינת החשיבות שכל עיתון ייחס לידיעה, בהשוואה לעיתון/ים אחר/ים שפרסם/ו את אותה הידיעה?
• מה הסממנים למידת החשיבות שעיתון מייחס לידיעה החדשותית?
• איזה רושם מתקבל מניסוח כותרות הידיעות על מושא הידיעה, ועד כמה חבויה בכותרת עמדת העיתון כלפי הידיעה?
• אילו ידיעות פורסמו רק בחלק מהעיתונים, ומה ניתן לשער מכך על סדרי העדיפויות של העיתון?

(ב) שאלה על גבולות חופש המידע

עד כמה ראוי להימנע מפרסום ידיעה, גם אם היא נכונה?

כתבו על הלוח את הקריטריונים שיעלו.
לצורך הדיון אפשר לקבץ את הקריטריונים לשני הקשרים עיקריים, שבהם יכולות להיות התנגשויות עם הזכות לקבל מידע באופן חופשי –
(1) התנגשות עם הזכות לפרטיות ועם הזכות לשם טוב:

• באילו מקרים נוכל להצדיק דווח על עניין פרטי של דמות מפורסמת (נבחרי/ות ציבור, "כוכבים/ות" בתחום המוסיקה או הטלנובלות, ועוד) בלא לבקש את רשותה, למשל פרטים הקשורים לחיי הנישואין, למצב הכספי, למצב הבריאות וכיוצ"ב?
• מה עשוי להיות חשוב לנו לדעת, ולשם מה, ומה יכול להיחשב "מציצנות" בלבד?
  דוגמאות לצורך דיון בשאלה זו יכולות להיות, למשל, פרסום סיבת פטירתה של הזמרת עפרה חזה ז"ל (איידס), או פרשת אהבים של שר/ה עם אחר/ת (בהבדל מפרסום חקירה שמתנהלת נגד שר/ה בחשד לקבלת שוחד): אלמלא הייתה העיתונות מגלה את הידיעות הללו, ומפרסמת אותן ברבים, איך היה הציבור מרגיש ואיך ראוי היה שיגיב אם תתברר הידיעה מאוחר יותר? מתי ראוי שהזכות לחופש המידע תגבר על הזכות לפרטיות, ומתי ראוי שהזכות לפרטיות תגבר על הזכות לחופש המידע?

(2) התנגשות עם פגיעה אפשרית ברגשות של קבוצות מסוימות (למשל ברגשות דתיים), או באינטרסים של החברה (למשל בביטחון המדינה, או בסדר הציבורי):
עד כמה ניתן להצדיק צנזורה על עיתונות על בסיס האינטרס הציבורי?
אפשר לארגן את הכיתה לדיון שבו מחצית תכין טיעונים בעד צנזורה על עיתונות, והמחצית השניה תכין טיעונים נגד צנזורה על עיתונות.
שאלות נלוות יכולות להיות:
מי ראוי שיקבעו עד כמה יש להתחשב ברגשות על חשבון חופש הביטוי (הממשלה; המשרד הממשלתי הרלבנטי; הציבור באמצעות הכנסת)? מי ראוי שיקבעו מה ייחשב ביטחון המדינה? איך נמנע את הסכנה שמי שיקבעו את גבולות חופש הביטוי יעשו זאת ממניעים צרים?

בשני ההקשרים הללו ניתן להרחיב את הדיון, מעבר לעיסוק בידיעות חדשותיות, גם לעיסוק בהבעה אומנותית בעיתון (למשל באמצעות קריקטורות או קומיקס) ולהבעת דיעות בעיתון.

בעקבות הדיון הכיתה תנסח כללים מוסכמים לחופש הביטוי ולחופש לקבל מידע, ולגבולותיהם.

חלק ב`: יישום לחופש הביטוי בעיתון בית הספר

ניתן לבצע את הפעילות, ואת הדיון שבעקבותיה, בכל כיתות בית הספר במקביל, ולהשלים בדיונים בדוגמאות מחיי בית הספר.
הכללים שינוסחו בסוף הדיונים בכל כיתה יינתנו למועצת התלמידים. זו תדון בהצעות, ומתוכן תנסח כללים לחופש הביטוי ולגבולותיו בעיתון בית הספר, שיחייבו הן את העורכים/ות והן את הכותבים/ות.
הבסיס לכללים המגבילים יהיה הכרה בזכות לחופש הביטוי, הן כשמדובר בהבעת דיעה (לצורך שכנוע) כלפי סוגיה כלשהי שעל סדר היום בבית הספר, והן כשמדובר ביצירה אומנותית. הכללים המגבילים יקחו בחשבון את ההתנגשויות האפשריות בין הזכות לחופש הביטוי והזכות לקבל מידע לבין הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב. יש להזהר לא להפריז בהעלאת הנימוק של פגיעה ברגשות של קבוצות בתוך בית הספר, כדי לא להגביל יתר על המידה את עיתון בית הספר לקיים את הזכות לחופש הביטוי ואת הזכות לקבל מידע.

נספחים

נספח מס` 16: דפי עבודה

דף עבודה מספר 1

את קבוצה של דתיים ושל דתיות בחיפה, המבקשת להפגין מול בניין העירייה ולדרוש סגירה של חנויות, של בתי עסק, של מסעדות ושל מקומות בילוי בשבתות ובחגים.

בהפגנות קודמות, בערים אחרות, נוצרו עימותים חריפים בין דתיים לבין חילוניים.

נציגות של הקבוצה פנתה למשטרה בבקשה לאשר את קיום ההפגנה, ונתבקשה למלא את הטופס הרשמי: "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" .

תכננו את ההפגנה – תאריך, שעה, מסלול, תוכן הכרזות שתישאו, סיסמאות שתניפו על שלטים וכו`. לאחר מכן מלאו את הטופס.

נסו לתכנן את מהלך ההפגנה ואת תכניה כך, שיהיו אטרקטיביים הן לקהל שמסביב והן לאמצעי התקשורת.

דף עבודה מספר 2

את קבוצה של מי שנפגעו ממצוקת הדיור בארץ – עולים חדשים חסרי דיור ויושבי אוהלים – המבקשת להפגין כנגד אזלת ידה של הממשלה, ושל שר השיכון בפרט.

בהפגנות קודמות הופר הסדר הציבורי, נחסמו כבישים ונפגעו שוטרים.

הקבוצה מבקשת להפגין שוב, הפעם מול הווילה שבנה לו שר השיכון בשכונת יוקרה.

נציגות של הקבוצה פנתה למשטרה בבקשה לאשר את קיום ההפגנה, ונתבקשה למלא את הטופס הרשמי: "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" .

תכננו את ההפגנה – תאריך, שעה, מסלול, תוכן הכרזות שתישאו, סיסמאות שתניפו על שלטים וכו`. לאחר מכן מלאו את הטופס.

נסו לתכנן את מהלך ההפגנה ואת תכניה כך, שיהיו אטרקטיביים הן לקהל שמסביב והן לאמצעי התקשורת.

נספח מס` 17: "זכותון"

האגודה לזכויות האזרח
דע את זכויותיך

הזכות להפגין

הזכות להפגין מהי:
הזכות להפגין היא זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי. היא משקפת את הזכות להביע דעה במקומות ציבוריים, לרבות מחאה נגד מדיניות או מעשים של הרשויות. למרות חשיבותה, אין היא מוחלטת. אסור למפגינים לפגוע בזכויותיהם של אחרים תוך כדי הפגנה. חובה על המפגינים לשמור על הסדר ועל השלום ולא ליצור מטרדים לציבור.

רישוי להפגנה
החוק דורש רשיון לשני סוגים של התקהלויות:
תהלוכה: "50 איש או יותר המהלכים יחד או המתקהלים כדי להלך יחד ממקום למקום בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו".
אספה: "50 איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני או כדי לדון בענין כזה".
משמרת מחאה שקטה, שנושאים בה כרזות, שאין עמה מצעד, אינה טעונה רשיון. להתקהלות של פחות מ-50 איש אין צורך ברשיון. כן אין צורך ברשיון להתקהלות ללא נאום או דיון וללא תהלוכה.
ברחבת הכנסת חל דין מיוחד: יש צורך ברשיון לכל הפגנה.

יצוין שלעתים המשטרה מפזרת הפגנה שאיננה טעונה רשיון, בטענה שהיא זקוקה לרשיון. האגודה לזכויות האזרח בישראל משתדלת לתקן מצב זה.

בבקשה לרשיון יש לפנות בכתב למשטרת ישראל, למפקד הנפה או המרחב אשר בתחומם אמורה להיערך התהלוכה או האספה. הפנייה תיעשה חמישה ימים לפני המועד שנקבע לתהלוכה או לאסיפה. המפקד יכול לתת רשיון כמבוקש, לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים. הוא אף יכול לבטל רשיון שניתן. על סירוב המפקד לתת רשיון, על התנייתו בתנאים מגבילים או על ביטולו, אפשר לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ).

התקהלות בלתי חוקית
הפגנות נעשות בדרך כלל באמצעות התקהלות של מספר אנשים, התקהלות היא בלתי חוקית אם:
1. היא חייבת ברשיון ומתקיימת ללא רשיון.
2. היא חייבת ברשיון, קיבלה אותו, ולא נשמרו תנאיו: התקהלות של שלושה אנשים או יותר שראשיתה חוקית יכולה להפוך בלתי חוקית אם:
3. יש יסוד סביר לחשוש כי המתקהלים יפרו את השלום.
4. יש יסוד סביר לחשוש שההתקהלות תעורר אנשים אחרים להפר את השלום, ללא סיבה טובה.

בעצם קיומה של הפגנה שקטה אין חשש להפרת השלום. המשטרה חייבת להגן על מפגינים מפני התנכלות, ולכן אין בעצם הניסיון של אחרים להתנכל למפגינים כדי להפוך את ההתקהלות לבלתי חוקית: ואולם, אם יש התנכלות בפועל המופנית אל המתקהלים, והמשטרה אינה יכולה להפריד בין המפגינים לבין מתנכלים, ההתקהלות הופכת לבלתי חוקית.

פיזור
למשטרה סמכות לפזר התקהלויות בלתי חוקיות לאחר שהמתקהלים התבקשו להתפזר ולא עשו כן. אין למשטרה סמכות לפזר התקהלויות חוקיות.

מעצר
למשטרה סמכות לעצור אנשים שביצעו עברה. התנהגות אלימה, השתתפות בהתקהלות בלתי חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו הן עברות. אין למשטרה סמכות לעצור אדם שלא ביצע כל עברה (כגון: אדם שהשתתף בהתקהלות חוקית).

נספח מס` 18 : ניקוד אותיות לפעילות בנושא הזכות לבחור

א = 1
ב = 2
ג = 3
ד = 4
ה = 5
ו = 6
ז = 7
ח = 8
ט = 9
י = 10
כ = 20
ל = 30
מ = 40
נ = 50
ס = 60
ע = 70
פ = 80
צ = 90
ק = 100
ר = 200
ש = 300
ת = 400

לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".על הספר "זכויות או לא להיות" ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו, כולל קישורים לפרקים

מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה ופורסם בשנת 2005, ואשר מיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים.

אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם

ד"ר נעמי יוספסברג

לימוד של כל סוגייה חברתית, שהתוצאה שלו אינה פעולה, הוא לימוד חסר. טענה זו ברורה, בדרך כלל, כשמדובר בלימוד סוגיות חברתיות כמו איכות הסביבה או רווחתם של בעלי חיים (יש האומרים זכויותיהם של בעלי חיים). מכיוון שלימוד הסוגיות הקשורות בזכויות האדם גם הוא לימוד של סוגיות חברתיות, לא די לנו בחינוך להתנהגות שאינה פוגעת בזכויות האדם של הזולת, אלא נשאף גם להניע את הנוער לאקטיביזם חברתי, לפעולה לקידום זכויות האדם.

בפרק זה נציע מיפוי של האפשרויות לאקטיביזם חברתי בתחום זכויות האדם במסגרת בית הספר, כך שכל בית ספר, כל מורה, או כל נער ונערה, יוכלו לבחור מביניהן את המתאימה ביותר להשקפה, לאינטרסים או למזג שמאפיין אותם.

כיצד ניתן להניע נוער לפעולה?

אין לנו מתכון להצלחה בחינוך לאקטיביזם חברתי בכלל, ולקידום זכויות האדם בפרט, למעט כאשר מנהיג או מנהיגה מקרב הנוער מקבצים נערים ונערות ומובילים אותם לפעולה.

מעבר לכך, כל שנוכל להציע הוא שלוש דרכים שנמצאו אפקטיביות לקידום מחויבות לפעולה חברתית:

1. כאשר אדם מלמד אחרים, יש סיכוי שתיווצר אצלו מחויבות כלפי התוכן שהוא מלמד. מי שמלמדים מבקשים לשכנע, ויוצרים טיעונים (או מפנימים טיעונים של אחרים) שלדעתם ישכנעו. הוראה רב גילאית של זכויות האדם יכולה לסייע ליצירת מחויבות כלפי זכויות האדם אצל המלמדים, כשלב ראשון באקטיביזם לקידומן.

2. שמיעת סיפורי פעולה מקבוצת השווים גם היא בעלת פוטנציאל להשפיע. מורים ומורות לא ישכנעו נוער לפעול באותה מידה כמו נער או נערה מקבוצת השווים, שעשו, הצליחו וסיפרו. כך יקבלו השומעים רעיונות לפעולה, ויפגשו דוגמאות חיות לחיקוי, שיעידו שאפשר לפעול למען הזולת או למען החברה, גם כאשר הזמן הפנוי עמוס בחוגים, במשחקי מחשב, בצפייה בטלביזיה ובבילויים עם חברים ועם חברות.

3. למידה של הפרות של זכויות האדם – בסביבה הקרובה והרחוקה – שיש בסופה תכנון פעולה ("למדתי ש … ואני יכול/ה לעשות …."), וביצועה, היא דרך נוספת להשיג פעולה חברתית. דרך זו הולמת גישה חינוכית רווחת, שממליצה על למידה פעילה באמצעות "משימות אותנטיות".

מילים אחדות על התועלת של האינטרנט

לאקטיביזם חברתי

כשמדובר באקטיביזם חברתי בכלל, ולקידום זכויות האדם בפרט, האינטרנט אינו רק מקור למידע על מצב זכויות האדם בישראל ובעולם, אלא גם כלי תקשורת לפעולה, מפני שהוא מדיום זול יחסית עבור ארגונים חברתיים, שבמהותם אינם עסקיים, לפרסם את עצמם, וכן מפני שהוא מגיע לרבים, ואיש גם אינו שולט עליו.

לענייננו מומלץ לעשות שימוש באינטרנט גם מפני שנוער אוהב לעבוד אתו בדרך כלל, ומפני שהוא מאפשר לבנות "ידע עולם", ולקשר את הנוער אל העולם הרחב.

הרעיון ליצור תקשורת עם נוער במקומות אחרים לפעולה משותפת אינו רעיון חדש. יש דוגמאות לא מעטות של שיתוף פעולה בין ארגונים לבין כיתות נוער במדינות שונות, בעיקר בתחום איכות הסביבה. גם מורות ומורים, שמעונינים לעודד אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם, יוכלו לעודד קשרים עם ארגונים ועם קבוצות נוער במדינות שונות, באמצעות האינטרנט. ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר תמצאו דוגמאות לארגוני נוער, ששמים להם למטרה לקדם את זכויות האדם, ושמספרים על פעילותם באינטרנט.

זכויות אדם של מי לקדם?

אנו נבחין בין שני סוגי אוכלוסיות כיעד לפעולה: האוכלוסייה שהנער או הנערה שייכים אליה, ו"שאר העולם".
יתכן שהנער או הנערה בא/ה מסביבה הסובלת מפגיעה בזכות זו או אחרת מזכויות האדם, וירצו לפעול כדי לקדם את קיום הזכות הזו עבור האוכלוסייה שהם שייכים אליה, אחרי שנחשפו לרעיון זכויות האדם במסגרת הפעילות החינוכית בבית הספר.
אך יתכן גם, שהנער או הנערה ירגישו מונעים לפעולה למען מה שמכונה "תיקון עולם", למען רווחת ציבור מוחלש שהם אינם חלק ממנו.

אילו סוגי פעילות?

אנו נבחין בין שני סוגי פעילות למען קידום זכויות האדם: פעילות שמטרתה להניע את שלטונות המדינה לקיים את חובתן כלפי זכויות אלה או אחרות של אוכלוסיות אלה או אחרות, ופעילות שמטרתה לבוא במקום רשויות המדינה, ולמלא מחסור הקשור בזכות אדם זו או אחרת. יש הרואים זאת כהבחנה בין פעילות למען הצדק לבין פעילות של צדקה.

אם ניקח כדוגמה את זכות האדם למזון, הנער או הנערה יוכלו לבחור להצטרף לאחד מארגוני הצדקה שפועלים לאספקת מזון למי שאין בידם להשיגו בעצמם, או לפעול כדי שהמדינה תמלא את חובתה לדאוג שאיש לא ימצא את עצמו רעב ללחם במדינה.

היכן לפעול?

אנו נבחין בין ארבעה מעגלים של פעולה, מהקרוב ביותר אל הרחוק ביותר: פעולה למען זכויות האדם בתוך הכיתה, או בית הספר, או המשפחה; פעולה בתוך הקהילה או השכונה של הנער או הנערה; פעולה בתוך המדינה של הנער או הנערה; ופעולה בינלאומית, כלומר, פעולה למען זכויות האדם בארצות אחרות.

1. פעולות לקידום זכויות האדם בבית הספר או בכיתה:
להלן הצעות אחדות לקידום זכויות האדם בבית הספר:

• אפשר להתחיל את תכנון הפעולה במדידת מצב זכויות האדם בבית הספר, באמצעות השאלון המופיע בנספח לפרק זה (המורים או המורות יוכלו, כמובן, להתאים את השאלות לבית הספר או לכיתה). הפעולות יתוכננו לאחר ניתוח הממצאים שנאספו באמצעות השאלון.
• אפשר למנות "תורני זכויות" בכיתה או בבית הספר, שיתחלפו מעת לעת, עד שכל אחד ואחת יהיו תורנים. תפקידם יהיה לדאוג לכבודם של כל נער ונערה בכיתה, בהפסקה ובכל פעילות בתוך בית הספר, תוך כדי אבחון תופעות שחוזרות על עצמן. למשל, במקרה של קללות או של עלבונות משפילים, חוזרים ונשנים, הקשורים במוצא של נער או נערה (תופעה מוכרת ומצערת), יוכלו התורנים להעלות את התופעה הזו אל המודעות, ולהציע לקיים עליה דיון בכיתות ב"שפת זכויות האדם" (תוך התמקדות בזכות האדם לכבוד אנושי).
• עוד הצעות, הקשורות בפעולה בתוך בית הספר בימים מיוחדים לאורך שנת הלימודים, או בהגברת המודעות לזכויות האדם באמצעות אומנויות הבמה, ראו בפרק 2 בספר זה.פעולות לקידום זכויות האדם בתוך המשפחה:
  אפשר להתאים את השאלון שבנספח לפרק זה למדידת המציאות של המשפחה, ולעודד את הנער או את הנערה לפעול לקידום זכויות אלה ואחרות, אם נמצא שהן נפגעות במשפחה.

2. פעולות לקידום זכויות האדם בקהילה או בשכונה:

• אפשר להתאים את השאלון שבנספח לפרק זה כדי למדוד את המציאות של הקהילה או של השכונה, ולתכנן פעולה לאחר ניתוח הממצאים שנאספו. דוגמא להתאמת השאלון היא שאלה הבודקת את מידת הנגישות של הסביבה המיידית בקהילה או בשכונה לאנשים עם מוגבלויות: מבני הציבור – מוסדות החינוך, סניף קופת החולים, סניף הבנק, סניף הדואר – הירידה מהמדרכה אל הכביש, התאמת הרמזורים לאנשים בעלי מוגבלות בראייה וכיוצ"ב.
• אפשר לארגן פגישות בין הנערים והנערות לבין אוכלוסיות מוחלשות, שזכויותיהן נפגעות או אינן ממומשות, כדי לבחון איתן במשותף דרכים לשיפור מצבן, בין אם באמצעות פעולה מול הרשויות ובין אם באמצעות פעולות בתוך הקהילה להקלה על מחסור זה או אחר אצל מי מחברי הקהילה.
• אפשר לארגן "יום מודעות לזכויות האדם בקהילה", למשל תוך כדי צירוף פעולות של נוער מבתי ספר אחדים בקהילה.
• אפשר גם ליצור קשר עם הרשות המקומית: להזמין נציג או נציגה של המועצה, להשתתף בישיבות המועצה, או ליצור שדולות של נוער כדי לקדם את ענייניו בקהילה.

3. פעולות לקידום זכויות האדם במדינה:

• האגודה לזכויות האזרח בישראל מפרסמת כל שנה – גם באינטרנט – דו"ח שנותן תמונת מצב על קיום זכויות האדם בישראל.
  מתוך הדו"ח אפשר להציע לכיתה לבחור סוגייה שמעניינת אותה, לחקור אותה ולהציע פעולה כדי לקדם זכות אדם זו או אחרת, על פי בחירה, באמצעות עצומה, מכתבים למוסדות המדינה, תאטרון נודד בישובים שונים, משחקי ספורט להעלאת המודעות, וכיוצא באלה פעילויות.
• אפשר להצטרף לפעולות של ארגונים, הפועלים בתחומים ספציפיים הקשורים בזכויות האדם (כגון זכויות עובדים זרים, זכויות נשים מוכות, זכויות ילדים וכיוצ"ב).

4. פעולות לקידום זכויות האדם במרחב הבינלאומי:
תוכלו להתרשם מפעולות של נוער לקידום זכויות האדם במרחב הבינלאומי דרך אתרי האינטרנט של ארגוני נוער, שכללנו ברשימה הביבליוגרפית בסוף ספר זה. האקטיביזם של ארגוני הנוער הללו מתרכז, למשל, בסיוע לילדים ולנוער שנמנעו מהם חינוך, או טיפול רפואי, או מזון; במחאה נגד עבדות ילדים במדינות שונות; או במצוקות של ילדים במקומות שיש בהם מלחמות או סכסוכים מזוינים.
ארגונים אלה יכולים לתת השראה לפעולה, אך הם יכולים להוות גם כתובת להצטרפות, בעזרת המורה לאנגלית.

מומלץ להקדיש זמן כדי לאפשר לנער ולנערה היחידים – או לכיתה שלימה – לבחור את צירוף הפעולות שמדבר אל ליבם: בקרב איזו אוכלוסייה לפעול; איזה סוג של פעולה; והיכן – בהתאם להבחנות שהצענו לעיל. מתן אפשרות הבחירה יש בו כדי להגדיל את המוטיבציה של הנער ושל הנערה לפעול.

אילו מיומנויות ניתן לפתח באמצעות אקטיביזם חברתי?

כדי להגדיל את פוטנציאל ההצלחה של אקטיביזם חברתי, נדרשות מיומנויות מסוימות, שאינן נדרשות ללימוד עיוני גרידא, למשל: מיומנויות של עבודה קבוצתית לתכנון פעולה; מיומנות שכנוע תוך כדי ניסיון לגייס מצטרפים; מיומנויות של הכנת שאלונים לסקר עמדות לפני שמחליטים על דרכי פעולה; מיומנויות של דיבור בטלפון עם נציגי/ות ציבור ושל כתיבת מכתבים (למשל כדי לבקש מידע ממוסד ציבורי, כדי להודות על תמיכה מצד ארגון, כדי לשכנע נבחר/ת ציבור לפעול, כדי להביע עמדה בעיתון, וכיוצ"ב); מיומנויות של שימוש במדיה השונים כדי לרכז תשומת לב ותמיכה (ברדיו מקומי וארצי, בעיתונות מקומית וארצית, בטלביזיה מקומית וארצית); מיומנויות של יצירת כרזות ועלונים; מיומנויות של פרסום מושך בעיתונות, ברדיו או בטלביזיה; מיומנויות של התראיינות בכלי התקשורת כדי לגייס תמיכה; מיומנויות שקשורות ביצירת אתר ידידותי באינטרנט, כדי לפרסם את הפעילות וכדי לגייס מצטרפים; ומיומנויות של גיוס כספי תמיכה מהקהילה, מנדבנים ומארגונים עסקיים.

אנו ממליצים לפתח את המיומנויות הללו תוך כדי הפעילות, בין השאר באמצעות לימוד ממי שהצליחו.

שאלון למדידת הטמפרטורה של זכויות האדם

בבית הספר שלי

השאלות שבשאלון תואמות את רשימת הזכויות שב"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", וקשורות לזכות האדם לחינוך כפי שמופיעה בסעיף 26 (2) בהכרזה:

"החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסודיות"

כאשר מוזכרת הפליה בשאלון, מדובר בהפליה על רקע רבגוני: גזע, צבע, מין, גיל, לשון, אמונה דתית, דיעה (פוליטית או אחרת), מוצא (לאומי או חברתי או תרבותי), רכוש, נטייה מינית, יכולת גופנית/שכלית, חוג החברים/ות, ידידות, ובחירה בסגנון חיים.

תוצאות המשאל תאפשרנה להעריך את אקלים בית הספר ב"משקפיים" של "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם".

הפעילות מתאימה לתלמידי/ות כיתות ז` – יב`, למורים/ות, להורים ולמנהלים/ות

הנחיות

מדדו את הטמפרטורה של זכויות האדם בבית הספר. ליד כל היגד סמנו במספר עד כמה הוא מתאר את בית הספר. קחו בחשבון את כל יצורי האנוש בבית הספר (תלמידים/ות, מורים/ות, מנהלנים/ות וכו`). בסוף חברו את התוצאות ותנו ציון כולל לבית הספר.

סולם ההערכה

1 – אף פעם
2 – במידה מועטה
3 – במידה מסוימת
4 – במידה רבה
5 – תמיד
0 – לא יודע/ת

1. ביה"ס שלי הוא מקום שבו תלמידים/ות מרגישים/ות ביטחון אישי (סעיפים 3, 5 בהכרזה).

2. כל התלמידים/ות בביה"ס שלי מקבלים/ות מידע שווה ועידוד שווה בעניין ההזדמנויות שיש להם/ן ללמוד ולהתפתח (סעיף 2 בהכרזה).

3. אין הפליה בין חברי/ות קהילת ביה"ס בגלל סגנון החיים שבחרו, הידידים/ות שבחרו, או פעילויות שמחוץ לביה"ס (סעיפים 2, 16 בהכרזה).

4. ביה"ס שלי דואג לשוויון בנגישות, במשאבים, ובפעילויות לכל מי שנמצא/ת בו (סעיפים 2, 7 בהכרזה).

5. חברי/ות קהילת ביה"ס שלי יתנגדו לפעולות שיוצרות הפליה או להתנהגויות משפילות (סעיפים 2, 5, 7 בהכרזה)

6. כאשר מישהו/י בביה"ס שלי משפיל/ה או מפר/ה את הזכויות של מישהו/י אחר/ת, מסייעים לו/ה ללמוד איך לשנות את התנהגותו/ה (סעיף 26 בהכרזה).

7. לחברי/ות קהילת ביה"ס שלי אכפת שאתפתח במלוא אישיותי, ולשם כך אני מקבל/ת סיוע ככל שאני צריך/ה (סעיפים 3, 22, 26 בהכרזה).

8. כאשר מתקבלות בהנהלה תלונות על הטרדה או על הפליה, היא נוקטת צעדים לתיקון (סעיפים 3, 7 בהכרזה).

9. במקרים הקשורים בהפרת משמעת (כולל השעיה והרחקה), מובטח לכל חברי/ות קהילת ביה"ס שלי יחס הוגן, בלא משוא פנים, בקביעה של אשמה ובהטלת העונש (סעיפים 6, 7, 8, 9, 10 בהכרזה).

10. בביה"ס שלי לא מטילים עונשים משפילים או מתייחסים ביחס משפיל כלפי אף אחד/ת (סעיף 5 בהכרזה).

11. כאשר מאשימים מישהו/י בביה"ס שלי במעשה לא נאות או בעבירה, מניחים שהוא/היא זכאי/ת עד שהוכחה אשמתו/ה (סעיף 11 בהכרזה).

12. בביה"ס שלי מכבדים את המרחב הפרטי שלי ואת רכושי הפרטי (סעיפים 12, 17 בהכרזה).

13. קהילת ביה"ס שלי מקבלת בברכה תלמידים/ות, מורים/ות ומנהלנים/יות וכל שאר הצוות, ממוצא ורקע תרבותי מגוונים, כולל מי שלא נולדו בישראל (סעיפים 2, 15 בהכרזה).

14. בביה"ס שלי יש לי החירות לבטא את אמונתי ואת עמדותי (הפוליטיות, הדתיות, התרבותיות וכו`) (סעיף 19 בהכרזה).

15. בביה"ס שלי מקפידים להציג מגוון של קולות ונקודות מבט (למשל בקשר עם מגדר, גזע, מוצא אתני, נטייה מינית ועמדה אידיאולוגית) בכיתה, בספרי הלימוד, בספריה, ובאסיפות בביה"ס (סעיפים 2, 19, 27 בהכרזה).

16. בביה"ס שלי יש לי או לכל תלמיד/ה ההזדמנות לבטא את הרקע התרבותי דרך מוסיקה, אמנות וכתיבה (סעיפים 19, 27 בהכרזה).

17. בביה"ס שלי ניתנת הזדמנות לכולם/ן להשתתף (באופן אישי או כקבוצה) בקבלת החלטות דמוקרטיות בעניינים הקשורים למדיניות ולכללי ביה"ס (סעיפים 20, 21 בהכרזה).

18. בביה"ס שלי יש לכולם/ן זכות ליצור קבוצות בתוך ביה"ס, כדי לקדם את זכויותיהן או את הזכויות של זולתם (סעיפים 19, 20, 23 בהכרזה).

19. חברי/ות קהילת ביה"ס שלי מעודדים זה את זו ללמוד על סוגיות חברתיות הקשורות בצדק, באיכות הסביבה, בעוני, ובשלום (המבוא וסעיפים 20, 26 בהכרזה).

20. בביה"ס שלי אני לוקח/ת על עצמי אחריות להבטיח שיצורי אנוש אחרים אינם מופלים לרעה, או מתנהגים בדרכים שמקדמות את הביטחון האישי ואת תחושת הרווחה של כל קהילת ביה"ס (סעיפים 1, 29 בהכרזה).

הטמפרטורה המקסימלית האפשרית = 100 מעלות של זכויות האדם.

הטמפרטורה של ביה"ס שלי = _____________

מתוך:
D. Shiman & K. Rudelius-Palmer, Economic and Social Justice: A Human Rights Perspective (Minneapolis: Human Rights Resource Center, University of Minnesota, 1999), http://hrusa.org/hrmaterials/temperature/cite

תרגום ועיבוד: מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל

לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".

על הספר "זכויות או לא להיות" ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו, כולל קישורים לפרקים