מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ. השנה בחרנו לעסוק בסוגיה של גזענות במרחב הווירטואלי. אנו מזמינות אתכן/ם במיוחד ביום זה לעסוק בנושא החינוך נגד גזענות מזויות מגוונות. בערכה שערכנו עבוכם/ן השנה תוכלו למצוא מערכי שיעור בנושא גזענות ברשת בהתאמה לגלאים השונים. תוכלו כמובן גם להשתמש במגוון הערכות שפיתחנו ליום זה לאורך השנים (מצורפים בסוף הפוסט)
אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח, כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה. אנו מאמינות בכן ומאחלות לכן הצלחה בעשייה מאתגרת וחשובה זו.
בברכה,
צוות חינוך, האגודה לזכויות האזרח.
תופעת הגזענות בצורתה הרחבה מוגדרת על ידי הסוציולוג הפרופסור יהודה שנהב כ- "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח הגזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". גזענות, אם כן, אינה מוגדרת כיום רק על פי מאפיינים ביולוגיים. היא עלולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות וה"אחר" למעשה יכול להיות כל אחד או אחת בחברתנו. על פי ההגדרה זו, גזענות יכולה להיות מופעלת כלפי כל קבוצה. עם זאת, כאשר היחסים בין הקבוצות אינם שווים, גזענות כלפי מיעוטים וכלפי קבוצות מוחלשות מעצימה את אי השוויון הקיים ממילא ואף מעניקה לו הצדקה. האתגר האמיתי של המאבק בגזענות הוא לאתר אותה גם כאשר היא מנוסחת בשפה רציונלית, שבתוכה מטושטשת התופעה".
יישום תפיסות עולם ודעות גזעניות והפעלתן קיבלו פנים חדשות עם התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות לפרט/ליחיד נגישות תמידית למרחבים ציבוריים, לא רק בקהילה המצומצמת אלא ברחבי העולם בכל רגע נתון. יתרונותיו הרבים של האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשרים לכל החברה להרוויח מהנגישות הרבה בין אם זה שמירה על קשר עם משפחה וחברים, להתעדכן מה קורה בסביבה הקרובה שלנו, בארץ ובעולם. אנחנו יכולים/ות להסתכל על וידאו של מקומות שלעולם לא נבקר בהם ותמיד אפשר ללמוד מה שנרצה על נושא ומתי שנוח לנו, מהמטבח ובאוטובוס.
אך עם כל היתרונות, אחת התופעות הקשות והשנויות במחלוקת שהתפתחו עם הנגישות הרבה לאינטרנט הן הפצתם של תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים, זה יכול להיות טוקבק באתר חדשות או בלוג, תגובה באחת מבין הרשתות החברתיות וסרטון שמופץ בלי רסן, בין אם זה באנונימיות ובין אם בזהות האמתית. באידיאל מסוים, האינטרנט היה אמור להוות מרחב דמוקרטי בו אפשר היה להביע דעה, להקשיב לדעות, לנהל דיון רציונלי, אך בפועל, המקלדת הפכה ל"אצבע קלה על ההדק". פוסטים בטוויטר או בפייסבוק נגד קבוצת אוכלוסייה מסוימת הופכת ל"להיט", משותפת אלפי פעמים וזוכה ל-"לייקים" ותגובות אוהדות מבלי להבין את הגזענות, השנאה ומי האנשים שעומדים כמושא לשנאה. מתכנים פוגעניים ועד תכני הסתה, אוכלוסיות רבות ופרטים חווים פגיעה דרך האינטרנט על רקע אתני, עדתי, מגזר, מגדר, מראה והרשימה היא ארוכה, נדמה שכל סממן הופך לעובדה מוגמרת ומהווה פוטנציאל ללעג, "שיימינג" ושנאה והוא נפוץ גם בקרב ילדים ובני נוער.
הגבלות לגיטימיות והגבלות שאינן לגיטימיות על חופש הביטוי
"הזכות לביטוי חופשי היא זכות יסוד בדמוקרטיה, אולם זכות זו, כמו כל הזכויות, נמצאת פעמים רבות בסתירה עם זכויות וערכים אחרים, חשובים ממנה, שווים לה בערכם ו/או פחותים בחשיבותם. מצבים של סתירה בין ערכים דמוקרטיים, שלהם ערך חיובי כשלעצמם, דורשים טיפול מיוחד. ראשית, יש לבחון אם ניתן לבטל את ההתנגשות ביניהם, כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים אלו בצד אלו. אם אפשרות זו אינה קיימת, יש למצוא איזון ופשרה בין הערכים המתנגשים; אם איזון כזה אינו אפשרי, יש לתת עדיפות לאחד מהם ולוותר זמנית על מימוש האחרים. הנחת היסוד, המנחה את הפתרונות במצבים אלו, היא שמירה מרבית על מימוש כל הערכים הדמוקרטיים. הגבולות שייקבעו לחופש הביטוי במצבים אלו יהיו, לפיכך, ברירת מחדל הנובעת מהמציאות וממורכבותה. לעומת מצבים אלו, יש תופעות של הגבלת חופש הביטוי, במטרה להגן על החירויות הדמוקרטיות מפני המבקשים לפגוע בהן. במצב זה, האינטרס שונה מהמצב הקודם שתיארנו, שכן ההגבלה של חופש הביטוי איננה ברירת מחדל, שמחירה פגיעה באחד מהערכים הדמוקרטיים, אלא הגנה על אורח החיים ועל המשטר הדמוקרטי.
כך, לדוגמה, הסתירה הקיימת בין חופש הביטוי לבין הרצון להשפיל נשים בסרטים פורנוגרפיים[1] איננה דומה לסתירה הקיימת בין חופש הביטוי מחד גיסא, לזכות לביטחון, מאידך גיסא. במקרה הראשון, מדובר בסתירה בין עיקרון דמוקרטי לרצון בלתי דמוקרטי ואילו במקרה השני, מדובר בסתירה בין שני עקרונות וזכויות דמוקרטיות. הצורך הבלתי נמנע לצמצם את חופש הביטוי, הן במצבים של סתירה בין עקרונות דמוקרטיים והן במצבי סיכון לערכים הדמוקרטיים, מסור על פי רוב בידי המחוקקים במדינות דמוקרטיות. אלא שהתפתחויות טכנולוגיות בנות-זמננו הופכות בחלקן תפקיד זה של חקיקה ואכיפה של הגבלות על חופש הביטוי לבלתי ישים ולעתים אף לבלתי רלוונטי. כך, לדוגמה, מציבה הרשת האינטרנטית בסימן שאלה את יכולתם של המחוקקים להגן ו/או לפגוע בחופש הביטוי של אזרחי מדינותיהם. המרחב האינטרנטי חוצה גבולות ומאפשר ביטוי תכוף ומהיר המועבר בין חלקי העולם. מהפכות חברתיות מתארגנות באמצעות הרשת (כמו: האביב הערבי במצרים), אזרחי מדינות שאין ביניהן יחסים דיפלומטיים ו/או מדינות אויבות מתקשרים ביניהם, לעתים בניגוד למדיניות ממשלותיהם, ידע פוליטי שהושתק על ידי השלטון מופץ ללא קושי ועוד (לדוגמה: ויקיליקס).
כל אלו מזמינים חקירה ודיון מחודש על הדרכים שבהן יש להגן על חופש הביטוי מחד גיסא, ועל הקשיים בהגנה זו, מאידך גיסא. הרשת האינטרנטית מייצרת אפשרויות חדשות לקיום דיון ציבורי פוליטי, יש אפילו הסבורים, כי היא מאפשרת את חזרתה של הדמוקרטיה הישירה, שכן השלטון המקומי או המדיני יכול להעביר סוגיות שנויות במחלוקת לכל האזרחים דרך הרשת ולקיים הצבעות דרכה. אפשרויות חדשות אלו מאתגרות את מבנה המשטר הדמוקרטי הייצוגי ופותחות אפשרויות דמוקרטיות חדשות. יש חשיבות רבה במתן ידע מסוג זה לתלמידים, כדי לבחון את הפוטנציאל החיובי הרב של הרשת לקידום הדמוקרטיה ולהפוך אותם שותפים ליצירתה. ראוי לציין, כי בצד הפוטנציאל הדמוקרטי של המרחב האינטרנטי, הוא, לעתים, מייצר תופעות קשות של שימוש פוגעני במשתמשים, תופעה הידועה בשם "שיימינג", "ביוש", הפצת רעיונות גזעניים, ועוד.
כיצד ניתן להתמודד עם תופעות אלו ומי צריך להיות אחראי על החקיקה בעולם, שגבולותיו המדיניים אינם חופפים לגבולות הפעילות של אזרחיו ותושביו? אנשי חינוך מקדישים זמן רב כדי למצוא דרכים להגן על בני הנוער מפני פגיעות רגשיות ואחרות באמצעות הרשת האינטרנטית. יש ללמד אותם על הדרכים החוקיות והאחרות להתמודדות עם מפגעי הרשת, אך בה בעת יש לתת בידיהם את הידע ואת מרחב החשיבה לשימוש הדמוקרטי המקדם בה. שינוי חברתי נוסף, המציב סימני שאלה בפני הדרך המקובלת לטיפול בהגנה על חופש הביטוי ולקביעת גבולותיו, הוא השינוי במעמדן של נשים במרחב החברתי-פוליטי. מודעות גדלה והולכת של נשים (וקבוצות מיעוט נוספות) לזכויותיהן מחדדת את ההבנה על אודות דרכים סמויות להגבלה ולהשתקה של חופש הביטוי של קבוצות מודרות." ד"ר אוקי מרושק קלארמן – מתוך כוחה של מילה: חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות.
כאן תוכלו למצוא את ערכות המערכים בנושא בשנים האחרונות:
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2017
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2016
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2015
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2014
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2013
ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2012
הצעה לציון היום הבינלאומי נגד גזענות 2011
