בעמוד זה ריכזנו עבורכם את כל המצגות שמופיעות באתר, על פי חלוקה לזכויות השונות.

מצגות המלוות את מערך השיעור: זכויות אדם לא רק על הנייר.

מצגת היכרות עם זכויות האדם.

מצגת העוסקת בזכות לשוויון.

מצגת העוסקת בזכות לקיום בכבוד.

מצגת העוסקת בזכות לחינוך.

מצגת העוסקת בזכות לדיור.

מצגת העוסקת בחופש הביטוי.

מצגת העוסקת בזכות לפרטיות.

מצגת העוסקת הזכויות אדם בעתות מלחמה.

מצגת העוסקת בזכויות ילדים.

מצגת העוסקת בפעולה לשינוי חברתי.

האם מותר לנו להגיד כל דבר?

גם אם זה פוגע באחר?

מתי מותר להגביל את חופש הביטוי? ומדוע בכלל הוא חשוב?

היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש ביטוי.

חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות. כך, למשל, חופש הבחירה בדמוקרטיה מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות. חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות, מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי. פעולות שכנוע, הפגנות, עצומות, נאומים, מאמרים בעיתון, שירי מחאה ועוד ? כל אלו נכללים בחירות חשובה זו.

המשך…

"כל בני [ה]אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."

"כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר."                 

מתוך: "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", סעיפים א ו־ב

רעיון השוויון מתקרב בימינו לרעיון הפלוראליזם. כיום אנו מבינים, כי שוויון מהותי פירושו קבלת השונה ויצירת עולם שבו יוכל לקיים את שונותו ולשמור על כבודו.

חברה פלוראליסטית-שוויונית היא חברה המכירה בקבוצות החלשות שבקרבה ומעניקה להן יחס מועדף לפי הצורך, תוך כיבוד האוטונומיה שלהן. כדי להגיע לכך יש לעבור תהליך ארוך וקשה, הכרוך בשבירת סטריאוטיפים ובהתפכחות מדעות קודמות, בשינוי חלקות המשאבים ובמציאת היכולת להעניק לאחר כבוד ואמון.

השוויון הקשור קשר אמיץ בדמוקרטיה. במובנה הפורמאלי, מבוססת הדמוקרטיה על עיקרון שוויוני: לכל אדם יש קול אחד, ורק אחד. שלילת הזכות להשתתף בשלטון, במובן זה, איננה פגיעה בשוויון בלבד אלא גם בדמוקרטיה. לכאורה, רשאי הרוב לחוקק חוקים בלתי שוויוניים ולקיים בכך דמוקרטיה מהותית, שלא תתבסס אך ורק על עקרון הרוב הפורמאלי, אלא תדאג לכך שמוסדותיה ישקפו באופן מהותי את ערך השוויון. אם ישכיל הרוב להגביל את כוחו בפני המיעוט, יאפשר הדבר מתן ביטוי מרבי למגוון הדעות והקבוצות הקיימות בחברה.

למערכי שיעור בנושא הזכות לשוויון

[…] "הילד, לשם פיתוח אישיותו המלא וההרמוני, מן הראוי כי יגדל בסביבה משפחתית, באווירה של אושר, הבנה ואהבה.

[…] הילד ראוי להכנה מלאה לקראת חיים עצמאיים בחברה, ולחינוך ברוח האידיאלים המובעים במגילת האו"ם ובמיוחד ברוח השלום, הכבוד, הסובלנות, החופש, השוויון והסולידריות.

[…] בשל אי־בגרותו הפיזית והנפשית, זקוק הילד לביטחונות והשגחה מיוחדים, לרבות הגנה משפטית נאותה בטרם לידה ולאחריה.

מתוך המבוא ל"אמנה בדבר זכויות הילד", 1989

פעמים רבות מעורר המונח "זכויות ילדים" תגובות של רתיעה או של חשש בקרב הורים ומחנכים. בתקופה שבה בעיות משמעת הן דבר שבשגרה ואלימות בבית הספר הופכת לטבע שני, נדמה שאין מקום לדבר על זכויות הילד אלא דווקא על חובותיו. בלי להפחית מחומרתן של בעיות המשמעת והאלימות, אפשר עדיין לומר שבמהלך של ויתור על "זכויות ילדים" יש משהו מסוכן. ביטול גורף של הדיון על אודות זכויות ילדים משמעותו ביטול המאבק בעבודת ילדים, בניצול קטינים במישור המיני והפיזי, בענישה פיזית חמורה כלפי ילדים ובמניעת הזכות לחינוך ולכבוד דווקא מחסרי הישע הזקוקים לה. אנו מאמינים כי העיסוק בזכויות ילדים הכרחי לשם השמירה על ביטחונם, בין שמדובר בביטחון פיזי ובין שמדובר בביטחון נפשי.

למערכי שיעור בנשוא זכויות ילדים.