ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

בין הצתה להסתה: היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2017

פורסם בתאריך 12 במרץ 2017

banner 90480

 

 

pasted image 0

 

בכל שנה, ב 21 במרץ, מציינים בעולם את היום הבינלאומי לביטול האפליה הגזעית. מתוך תפיסה כי חינוך נגד גזענות צריך להתחיל בגיל צעיר, אנו מציעות לאנשי ונשות החינוך לציין את יום זה במסגרות החינוך ולהיות שותפים/ות לפעילות חינוכית שבמרכזה עומד החינוך למאבק בגזענות, כמו כן אנו ממליצות להמשיך את העיסוק בחינוך נגד גזענות במהלך כל השנה.

הפעילות מתאימה לחטיבה עליונה.

בחודש נובמבר האחרון (2016) התרחשו בישראל כ-1,700 שריפות ברחבי הארץ. בשבוע המדובר שרר מזג אוויר יבש ורוחות מזרחיות עזות, לאחר עונת סתיו שחונה במיוחד. במהלך גל השריפות, ראש הממשלה ואישים נוספים בממשלה יצאו בהצהרות כי מקור השריפות בהצתות על רק לאומני, וכי אלה מעשי טרור. מפכ"ל המשטרה הורה להקים צוות חקירה מיוחד, ובשיתוף המשטרה והשב"כ נעצרו 37 חשודים בהצתה, רובם המכריע בחשד להצתה על רקע לאומני. לאחר חודשיים של חקירה, לא הוגשו כתבי אישום בגין הצתה על רקע לאומני.

כאמור, במהלך ימי השריפות, אישים בכירים בממשלה יצאו בהצהרות וכתבו פוסטים ברשתות החברתיות, ובהם הפנו אצבע מאשימה כלפי פלסטינים וערבים ישראלים. התקשורת הממוסדת, בתורה, העבירה לציבור את המסרים שיצאו מלשכות הפוליטיקאים, מבלי להמתין לתוצאות החקירה, וכך סייעה להאשמת קבוצת מיעוט שלמה בטרור. על אף שברשתות החברתיות היו מי שהתקוממו על ההאשמות, פרסמו תמונות המתארות את השפעת מזג האוויר על המזרח התיכון וציינו כי השריפות משתוללות גם מחוץ לישראל וגם ביישובים ערביים בתוך ישראל, בתקשורת לא היה ייצוג לכך והתייחסו אל "טרור ההצתות" כאל עובדה מוגמרת. במילים אחרות – עוד לפני שהעובדות התבררו לאשורן, מיהרו פוליטיקאים ובעקבותיהם התקשורת לקבוע "אמיתות" גזעניות כנגד ערבים. המשך…

נוער פועל להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם גזענות

פורסם בתאריך 23 בפברואר 2017

אתמול התקיים סמינר ארצי ברמת אפעל במסגרת הפרויקט "כוחה של מילה" המשותף לאגודה לזכויות האזרח ולמדרשת אדם. הכנס עסק בחשיבותו של חופש הביטוי לאורח החיים ולמשטר הדמוקרטי ובבעיות הייחודיות של חופש הביטוי במדיה האינטרנטית ובפרט על תופעת ה"ביוש" – "שיימינג".

תכנית הסמינר – להגדלה לחצו על התמונה

כוחה של מילה: נוער פועל להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הגזענות

  • מהן הבעיות המייחדות את נושא חופש הביטוי במדיה האינטרנטית?
  • סוגי מענים ופתרונות שאנחנו מכירים לבעיות הנ"ל.
  • הזמנה לפעולה – מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם תופעת השיימינג?

בסמינר השתתפו כ – 130 בני/ות נוער יהודים וערבים ו 19 מורים/ות מ 15 בתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ. לאורך הסמינר התקיימו הרצאות וסדנאות לתלמידים ולמורים בנושא חופש הביטוי. במהלכם גיבשו התלמידים רעיונות לפרויקטים משתופים בין בתי הספר אשר אותם יקדמו במשותף או באופן עצמאי וזאת לאחר שדנו בסוגיות הבאות:

  1. גיבוש החלטה על מהות הפעילות להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות שהמשתתפים ירצו לבצע.
  2. התוודעות לסוגי ומרחבי הפעילות האפשריים.
  3. הצגת הדילמות המוסריות, חינוכיות, פוליטיות ומעשיות סביב הפעילות הנ"ל.

במסגרת פרויקט "כוחה של מילה" אנו נלווה את המורים והמורות בקידום היוזמות של התלמידים. הסמינר כולו היה דו לשוני וההרצאות והסדנאות התקיימו בשפה הערבית והשפה העברית באופן סימולטני.

צילום: אביחי דמארי

צילום: אביחי דמארי

לאחר הכנס שלח אמיל פיסקאר מורה מבית הספר עירוני ד' תל אביב, מכתב לכלל המורים/ות בבית הספר:

הבוקר יצאו 14 תלמידים ותלמידות משכבת יא' להשתתף בסמינר ארצי שהתקיים תחת הכותרת 'כוחה של מילה' ועסק במובניו השונים של חופש ביטוי בחברה בישראל ובאופנים אפשריים של מאבק בגזענות ובהסתה שפושות בה. הסמינר הונחה והודרך על ידי מדרשת אדם: המדרשה לדמוקרטיה ולשוויון והאגודה לזכויות האזרח בישראל והנציגות שאנחנו שלחנו אליו הייתה אחת מ-15, ממגוון בתי ספר ברחבי הארץ- יהודיים וערביים כאחד.

הסמינר נפתח בשתי הרצאות קצרות- האחת על אודות חשיבות חופש הביטוי לאורח החיים ולמשטר הדמוקרטי, והשנייה על אודות הבעיות המייחדות את נושא חופש הביטוי במדיה האינטרנטית- תופעת השיימינג. ההרצאות היו דו-לשוניות ותורגמו באופן סימולטני לשתי השפות- עברית וערבית-  לטובת קהל השומעים המגוון.

המתח המסוים והזרות שנרשמו כשאולם ההרצאות נחלק לשניים- יהודים בחציו האחד, ערבים בחציו האחר- התמוססו אחר כך לאיטם על רקע ארוחת צהריים משותפת כשהתלמידים מבתי הספר השונים חלקו שולחנות, מילים ומטעמים.

לאחר הארוחה, התקיימו במקביל סדנאות נפרדות- לתלמידים ולמורים. אורית קמינר ואנוכי השתתפנו בסדנה מעניינת ומאירת עיניים עם מורים מיפו, הרצליה, לקייה, כסייפה, עראבה, רהט, שגב שלום ודיר אל אסאד. הפגישה עסקה בחינוך אזרחי בישראל מתוך הכרה משותפת בכירסום המדאיג במעמדו. מורים ומחנכים חלקו בחוויות 'מהשטח' שהצביעו על תהליכים דומים ושונים בחברה הישראלית, מחד על עניין הולך ומצטמצם בקרב תלמידים בפוליטיקה ובשיח אזרחי והתכנסות במסגרת האישית והפרטית ומנגד, המורים מהחברה הערבית העידו כי בקרב תלמידיהם הולכת וגדלה תחושה של ניכור, שנובעת בתורה מתחושה של העדר שוויון וחוסר צדק מערכתי. אירועי אום אל חיראן ריחפו מעל האירוע כולו כנקודת התחייסות, שהתגלתה למרבה השמחה כיותר קונסטרוקטיבית ומחברת מאשר מפרידה ומרחיקה. הפורום היה מעניין ומעצים מבחינה מקצועית שכן שורתו התחתונה הייתה המחויבות המשותפת, התשוקה והאמונה של כל הנוכחות והנוכחים בכוח של החינוך ככלי ראשון במעלה לתהליך של תיקון וריפוי של השיח האזרחי בישראל.

בחלקו האחרון של היום, התגבשנו תלמידים ומורים מבתי הספר השונים בפורום שמטרתו חשיבה משותפת על אפשרויות לגיבוש פרויקטים בין-בית-ספריים בנושא. הפורום העלה שורה נאה של רעיונות לפרויקטים משותפים, והתלמידים הציגו גם את האפשרות החתרנית והיפה שהמשך הקשרים ביניהם לא צריכים להיות בהכרח מתווכים על ידי בתי הספר, העיריות והמועצות, אלא ישירים, בינם לבינם.

בסיכום היום דיברו התלמידים, בעברית ובערבית על מהלך היום, והאופן בו המפגש והשיח תאם את הציפיות שלהם ואף התעלה עליהן. כולם דיברו באומץ ובכנות ראויה לציון על נקודת המוצא החשדנית ועל האופן המרגש בו באמצעות המפגש הישיר, החשדנות והזרות התפוגגו ופינו את מקומן לשיח אזרחי ואנושי משותף ובלתי אמצעי.

חשוב לציין שכל הנוכחות והנוכחים, תלמידים, מורות ומדריכים, חשו כולם בנחיצות של מפגש כזה ואף בדחיפות שלו לנוכח האווירה העכורה בעת הזו וליבוי השנאה וההסתה שמאיימות על כולנו. אני מוצא שיש להביע הערכה גדולה לתלמידים ולתלמידות שלקחו חלק במפגש הזה עם נוער ערבי, השתתפות שהיא בפני עצמה מהווה אמירה ברורה ואמיצה נגד גזענות ובעד היכרות, קרוב לבבות ושותפות אזרחית- בשעה שאמירה כזו כה הכרחית ונדרשת. כבוד והערכה לכם! ריגשתם בכנות, בסקרנות ובאומץ שלכם.

תודתי הגדולה נתונה לאורית קמינר, שהשתתפותנו בסמינר היא פרי יוזמתה ומאמציה. תודה גם לגלית, רכזת השכבה, שתמכה בהשתתפות ואפשרה אותה וכן ליתר מחנכי ומחנכות השכבה.

ערב נעים

אמיל

לוגואים: האגודה לזכויות האזרח, אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום, האיחוד האירופי

 

 

 

 

שוברים את השתיקה

פורסם בתאריך 30 בינואר 2017

pasted image 0

"השאלה האם יש להתיר למורים ולמורות לבטא את עמדתם הפוליטית מעסיקה את הגורמים האזרחיים והמשפטיים במדינת ישראל מאז הקמתה. חוזרי מנכ"ל בנושא זה משתנים מדי כמה שנים, בכפוף למצב החברתי, הביטחוני והפוליטי. יש וסוגיה זו מגיעה לפתחו של בית המשפט והוא הפוסק. בזמנים שבהם שולטת הדעה השוללת את הביטוי הפוליטי של אנשי חינוך, היא מלווה, לעתים, בענישה ויש ומורות ומורים מפוטרים מתפקידם באשמת ביטוי פוליטי. אולם, יותר מכל, סוגיית חופש הביטוי של מורים ומורות היא סוגיה חינוכית מהמעלה הראשונה ויש לבחון אותה מזווית זו". (1)

השעיית המורה ישראל שירן מעבודתו, משום ששלח מכתב בעילום שם ובו המלצה לבטל את לימודי " מורשת רבין" במערכת החינוך הינו דוגמא לקלות בה מושתקות דעות שלא תואמות את הקונצנזוס במערכת החינוך. ב 2014 הוקמה וועדה לבחינת גבולות השיח הראויים במערכת החינוך בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה בפרשת המורה אדם ורטה, שהביע לטענת תלמידה שלו דעות של שמאל קיצוני ולאחר פנייתה לשר החינוך, זומן לשימוע ולאחר לחצים רבים לא פוטר מרשת אורט בה היה מועסק.  ההוראות בחוזר המנכ"ל שהוקדשו לשיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת מתייחסות לשמירת האיזון בין העמדות השונות. הדיון אודות הגבולות חופש הביטוי בנושאים שנויים במחלוקת הינו מהמאתגרים ביותר, כיצד ניתן לאפשר לתלמידים והתלמידות את המרחב לשמיעת דעות מגוונות ולאפשר להם/ן לגבש את עמדתם בנושא וזאת תחת המגבלות הרבות שיש לחופש הביטוי במערכת החינוך. והנה אנו עדים לסערה נוספת מנהל בית ספר ארגן מפגש עם שוברים שתיקה וזומן לבירור במשרד החינוך. משרד החינוך זימן את המנהל לאחר שהוגשה תלונה על הסתה, אך גורמים במשרד מבהירים כי אין ממש בטענות, על אף התבטאויותיו של שר החינוך נגד שוברים שתיקה שנה קודם לכן, אין הנחיה האוסרת על בתי-ספר להזמינם.

פרשה זו הובילה את שר החינוך נפתלי בנט להוסיף תיקונים לחוזר המנכ"ל אשר אוסרים על כניסתם של גורמים חיצוניים לבתי הספר אשר יש בפעילותם כדי לערער על עצם הלגיטימיות של גופים ממלכתיים כגון הצבא והמדינה ולקדם הצעת חוק שהוכנה והוגשה על ידי חברי הכנסת שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ' ממפלגתו נגד "ארגונים שפועלים בארץ ובעולם נגד חיילי צה"ל". מטרתה של הצעת החוק היא לאסור על גופים מסוג זה להיכנס לבתי ספר. השר בנט מכוון בהצעה לארגון "שוברים שתיקה",  זאת לאחר שאיסורו משנה שעברה להכניסם לבתי הספר לא עבד בפועל, ואנשי הארגון הרצו בפני תלמידים בכמה מוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ.

חוזר מנכ"ל תשעז/4(ב), י"א בכסלו התשע"ז 11 בדצמבר 2016

תמצית ההוראה:

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית חותרת למצוינות ערכית וחברתית ולכינונה של חברת מופת במדינת ישראל. לשם כך על מערכת החינוך לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות וחברתיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח, הוגן ומכבד. שיח שבו תלמידים יכולים להביע את דעתם, לחשוב ולהתלבט הוא מאבני היסוד של הלמידה המשמעותית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד ורלוונטיות ללומד (עמ"ר).

להמשך קריאה

תמצית השינויים מההוראה הקודמת:

החוזר מחדד את המחויבות של הדוברים – מורים וגופים חיצוניים – בפני תלמידים לעצם קיומה של מדינת ישראל ולחוק החינוך הממלכתי ומדגיש את האיסור לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל ומוסדותיה הממלכתיים, ויחד עם זאת מאפשר לבקר את המדינה בתנאי שהשיח נעשה בגבולות הסייגים שצוינו לעיל. כמו כן החוזר מדגיש שלא תותר כניסתם של גורמים חיצוניים ודוברים חיצוניים שיש בפעילותם, בין היתר, לעודד גזענות, אפליה, הסתה, קריאה לאלימות, תעמולה מפלגתית שלא בהתאם להנחיות חוזר המנכ"ל בעניין זה ושיח הפוגע בלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כמו-כן, לא תותר כניסתם של דוברים שעברו עברה שיש עמה קלון או של גוף הפועל בניגוד לחוקי מדינת ישראל או של גוף שיש בפעילותו לערער על עצם הלגיטימיות של גופים ממלכתיים (כגון צבא ההגנה לישראל ובתי המשפט).

בעקבות תיקון זה בחוזר המנכ"ל פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית של משרד החינוך בבקשה להורות באופן מידי על ביטול התיקון לחוזר המנכ"ל ולפעול להפסקת הפרקטיקה הפסולה בה נוקט משרד החינוך בדמות הזמנת מנהלי בתי ספר לשיחות בירור בגין הזמנת ארגון שוברים שתיקה לבתי הספר. האגודה דרשה גם כי היועצת המשפטית תוציא הבהרה בדבר זכותם וחובתם של מנהלי בתי הספר לאפשר לתלמידיהם דיון חופשי ומושכל בסוגיות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית. לחשוף אותם לעמדות שונות ומנוגדות, וזאת לרבות הזמנת מגוון ארגונים, דוגמת "שוברים שתיקה" להרצות בפני תלמידים.

וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ( ב 8.1.17) פה אחד את הצעת החוק שנועדה למנוע השתתפות של אנשי "שוברים שתיקה" בפעילויות בבתי ספר. הצעת החוק, שבה תומכים שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מקודמת בהליך מזורז.

על רקע ההצבעה על החוק, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים לדחות אותה על הסף. כותבי חוות הדעת, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, ציינו כי לפי הגדרות החוק העמומות המוצעות, ניתן לטעון כלפי גופים ואנשים מכל קצות הקשת הפוליטית שבפעולתם הם חותרים נגד מטרות החינוך הממלכתי. כך, העילה של "סתירה למטרות החינוך" או "פגיעה במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית", תאפשר בעתיד לכל שר, הפעלה סלקטיבית ופוליטית של סמכותו כלפי ארגונים שעמדתם שונה מעמדתו הפוליטית.

הצעה לדיון חינוכי:

מהן ההשפעות האפשריות של חקיקה כזו על:

  • בתי הספר
  • התלמידות והתלמידים
  • המורים והמורות
  • החינוך הערכי ועל נושאים השנויים במחלוקת
  • החברה בישראל

(1) כוחה של מילה: חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות: תכנית משותפת של אדם המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצוויג והאגודה לזכויות האזרח, ע"מ 90

לוגואים: האגודה לזכויות האזרח, אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום, האיחוד האירופי