הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם

פורסם בתאריך 27 במרץ 2018

ב-2 לאפריל מצוין יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם, שמטרתו לעורר מודעות חברתית לבעלי מוגבלות שכלית, את הקשיים שהם/ן חווים/ות ובאותה נשימה מטרתו גם לחגוג את ייחודם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית כחלק אינטגרלי מהחברה. לאורך ההיסטוריה התפיסות החברתיות והרפואיות כלפי בעלי ובעלות מוגבלות שכלית השתנו והתפתחו בעולם ובישראל, דוגמאות בישראל הם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מ-1998 שעודד שילוב במקומות עבודה ובחינוך הציבורי כמו גם חוק חינוך מיוחד והטרמינולוגיה שמשתנה בשיח החברתי-פוליטי דוגמת החוק מ-2016 שקבע כי יש להפסיק את השימוש במונח "מפגר" כדרך לתאר אדם עם מוגבלות שכלית בגלל המטען השלילי שבמילה. דוגמאות אלו הן כמובן קצה הקרחון ממה שאמור להיות אור חיובי כלפי האוכלוסייה של בעלי ובעלות מוגבלויות שמונה בישראל כמיליון אנשים.

השינוי וההכרה בצורך לשלב את הרוצים והרוצות בתחומי החיים לצד אוכלוסייה שאינה בעלת מוגבלות שכלית מהותית, מכיוון שזו רואה בבעלי ובעלות מוגבלויות שכליות כחלק מהחברה וכבעלי זכויות פרטיות וחברתיות. דוגמא לכך הוא השיח בנוגע למערכות יחסים בקרב בעלי מוגבלויות שתפס מקום נכבד בקהילה הבוגרת בעשור האחרון הוא הרצון לחלוק חיים לצד אהוב או אהובה שאינו שונה מכל אחד אחר בחברה. נושא המערכות יחסים ורגשות אינטימיים בקרב בעלי מוגבלויות לא עמד על הפרק עשורים ובהתאם אחוז גבוה מבעלי המוגבלויות בישראל חשו בודדים מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה. הזליגה של הנושא לשולי השיח מתוך תפיסות חברתיות ואף ממסדיות דוגמת הרבנות שאוסרת על נישואין של אנשים נשים בעלי מוגבלויות. כיום, חברים וחברות מקהילת בעלי מוגבלויות יוזמים/ות בעצמם/ן מפגשים בליווי עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים שבהם מעלים לדיון ואף יוצרים מרחב פעולה שבו יתאפשר לבעלי מוגבלויות לקיים מערכות יחסים רגשיות ואינטימיות. תחום נוסף שמתרחב ומתפתח הוא חינוך מיוחד ומותאם שחל על ילדים וילדות עם מוגבלות שכלית עד גיל 21 ומטרתו הקניה של ידע בסיסי בדומה למערכת החינוך בישראל, אך גם נוגע לכל פעולות החיים שנתפסות לנו כשגרתיות כמו ניידות עצמאית בתחבורה ציבורית, עיסוק בכסף ומתן כלים לעצמאות בעתיד כבגירים, כמו גם מגורים מחוץ לבית והשתלבות במוסדות אקדמיים. הנושאים שצוינו ועוד רבים צריכים להיות חלק מהשיח על עולם התוכן העשיר של בעלי מוגבלויות ככלל ולמרות שינויים שנעשו ברמה החקיקתית והחברתית, המציאות מחייבת המשך מתן עזרה בתחומי רווחה וכלכלה, ותמיכה בבעלי מוגבלויות מצד אחד ומתן חירויות וזכויות בסיסיות מצד שני ממוסדות המדינה, הרווחה ואף החברה.

מיונים אסורים של תלמידים בכניסה לבתי ספר

פורסם בתאריך 25 במרץ 2018

מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה על החלטת בית המשפט שקבע כי יופסקו תהליכי הסינון לבית הספר לטבע בתל אביב, וזאת לאחר תהליך משפטי שארך כשנתיים והסתיים ב19/3/2018

האגודה לזכויות האזרח פועלת במישורים רבים למען שילוב ערכי זכויות אדם ושוויון במערכת החינוך בישראל ורואה בתהליכי הסינון של בתי ספר ממלכתיים כתהליך שמהווה פגיעה חמורה במתן שוויון הזדמנויות שמגיעות לילדים/ות. מערכת החינוך הממלכתי בישראל נועדה לאפשר נקודת התחלה שווה לכל ילד וילדה ואמורה לאפשר נגישות ונקודת התחלה שווה בכניסה למערכת החינוך. הסינון בבתי ספר ממלכתיים הוא חלק מתהליך הפרדה שמנציח אי השוויון על רקע אתני, מגדרי, סוציו אקונומי ועוד, שקיים עוד טרם נכנסים ילדים/ות למערכת החינוך ואף ממשיך איתם/ן לאחר מכן באופן ישיר ועקיף.

תהליכי הסינון משמרים את הפערים ואת אי השוויון. את טענה זו חיזקו השופטים בבית המשפט כאשר אמרו בסוף ההליך כי המיונים בבית ספר לטבע מהווים סגרגציה חברתית. אנו, כחברה וכמי שפועלים/ות בתחומי החינוך צריכים/ות לראות בשוויון הזדמנויות כערך עליון ועליו להיות מוחל באופן מוחלט במערכת החינוך בישראל. אנחנו רואים/ות בקביעת בית המשפט על הפסקת תהליך הסינון בבית הספר לטבע בתל אביב כהחלטה חשובה ואפילו מרגשת שדורשת החלת שוויון ומתן ההזדמנויות לילדים/ות, ללא קשר לרקע הסוציו-אקונומי במערכת החינוך הממלכתית. המשך…

יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות העבדות וסחר בבני אדם

פורסם בתאריך 24 במרץ 2018

ה 25 למרץ הוא יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות העבדות וסחר בבני אדם מציין תקופה של 400 שנה בהיסטוריה האנושית, בה נעשה סחר כפוי בין יבשתי בבני אדם, בעיקר מיבשת אפריקה לצפון אמריקה שנכפתה עליהם עבדות[1].

בעוד עבדות מתארת מצב בו אדם נמצא בבעלות אדם אחר[2], סחר בבני אדם מתאר העברה של בני אדם, לרוב בין מדינות ויבשות של בני אדם לצורכי ניצול[3]. כיום, סחר בבני אדם ועבדות הינם מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם ובאמנות בין לאומיות.

על אף שיום הזיכרון נקבע על ידי האו"ם ומכוון על תקופה חשוכה בהיסטוריה האנושית, מצער להיווכח כי סחר ועבדות אינם נחלת העבר והיקף התופעה כיום רחב ונפוץ ומגיע למיליוני גברים, נשים וילדים/ות, ומוערך שקיים בצורה זו או אחרת ב161 מדינות ברחבי העולם, ובניהן ישראל.

סחר ועבדות מודרנית נפוצים ופוגעים בקבוצות האוכלוסייה הפגיעות ביותר, שכן רוב הקורבנות כיום הן נשים, ילדים וילדות מאזורים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית ברחבי העולם, 1 מכל 5 קורבנות עבדות וסחר הם ילדים/ות ונכון ל2016 71% מהקורבנות הן נשים וילדות[4]. המונח "עבדות וסחר מודרני" צובעת את מעשה העבדות והסחר בגוון ליברלי ופחות מאיים כפי שנעשה בעבר, אך בפועל אין הדבר כך, שכן הקלות שבה אפשר כיום להעביר אנשים ממדינה למדינה, תקשורת זמינה וצורך מתמיד בכוח עבודה זמין וזול מאפשר לסחר ועבדות לשגשג מתחת ומעל פני השטח. מסחר בין יבשתי שנעשה באלימות וכפייה לצורכי עבדות, וכלה בעבודות כפייה שנפוצות בכל רחבי העולם בהן אנשים, נשים וילדים/ות נאלצים לעבוד ו/או לתת שירותים בניגוד לרצונם/ן תחת אלימות, איומים וענישה (רוב עבודות הכפייה מתרחשות במפעלים, בבתי בושת וניצול מיני על גווניו, חקלאות ואף בתים פרטיים) וסוג עבדות נוסף מכונה "מלכודת עבדות" שבה עבודתו של אדם משמשת אמצעי תשלום על חוב או הלוואה שנעשתה[5]. אחת הדוגמאות שהיו ועדיין נפוצות לסחר ועבדות ברחבי העולם היא חטיפת ילדים וילדות לצרכים צבאיים ואלו הופכים לחיילים וחיילות בניגוד לרצונם/ן. חטיפה, סחר ועבדות ילדים לצורכי מלחמה מנוגדת לאמנות בינלאומיות כמו האמנה בדבר זכויות הילד, חוק העבודה הבינלאומי והחוק ההומניטרי הבינלאומי. בפועל, עשרות אלפי ילדים/ות מתחת לגיל 18 נלקחים בניגוד לרצונם על ידי ארגונים לוחמה, צבאות ומדינות ברחבי העולם, בניהן מדינות באפריקה ואסיה. דוגמא נוספת ונפוצה היא בתעשיית המין שרובה מבוססת על סחר ועבדות תחת איומים ואלימות ומנצלת מאות אלפי אנשים, נשים, ילדים וילדות ברחבי העולם. דוגמאות נוספות הן סחר ועבדות של ילדים לעבודות כפייה במכרות באפריקה, עבדות במפעלים שמייצרים טכנולוגיות כמו פלאפונים חכמים ומחשבים בהם אנשים עובדים רוב שעות היום והלילה, בתנאים מחפירים, ללא תזונה נאותה, ללא הפסקות וכל זה בעבור סחר זעום.

היינו מצפים/ות שכיום, עם המודעות החברתית הגוברת על זכויות אדם, זכויות ילדים/ות ונשים, הפעולה נגד סחר ועבדות יהיו בראש מעייני מדינות, גופים בינלאומיים וקהילות מקומיות, אך תופעה זו לעיתים נדחקת לשולי הדיון ונשארת נחלת ארגונים שפועלים ישירות להפסקת הסחר והעבדות. הניצול, המניפולציה והאלימות שבסחר ובעבדות אמורים להניע את כולנו, כחברה וכבני אדם לפעול בצורה כזו או אחרת נגד מעשים אלו שחותרים נגד כל טענה שרואה בבני אדם כשווי זכויות.

נקודות לדיון:

  • מי האוכלוסיות הנפגעות מסחר ועבדות? למה לדעתכם/ן אלו האוכלוסיות שנפגעות?
  • על מי לדעתכם/ן האחריות לטפל במיגור התופעה?
  • האם סחר ועבדות הם עניין כלכלי בלבד?

המשך…

נאבקים בגזענות ברשת : היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2018

פורסם בתאריך 18 במרץ 2018

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ. השנה בחרנו לעסוק בסוגיה של גזענות במרחב הווירטואלי. אנו מזמינות אתכן/ם במיוחד ביום זה לעסוק בנושא החינוך נגד גזענות מזויות מגוונות. בערכה שערכנו עבוכם/ן השנה תוכלו למצוא מערכי שיעור בנושא גזענות ברשת בהתאמה לגלאים השונים. תוכלו כמובן גם להשתמש במגוון הערכות שפיתחנו ליום זה לאורך השנים (מצורפים בסוף הפוסט)

מערך שיעור לכיתות יסודי

מערך שיעור לחטיבות הביניים

מערך שיעור לכיתות התיכון.

אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח,  כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה. אנו מאמינות בכן ומאחלות לכן הצלחה בעשייה מאתגרת וחשובה זו.

בברכה,

צוות חינוך, האגודה לזכויות האזרח.

המשך…