הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

האם רצוי לכלול את הזכויות הכלכליות והחברתיות בחוקה?

פורסם בתאריך 18 במאי 2008
מאת ד"ר נעמי יוספסברג. פרק ד' מתוך הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008). גרסה לא סופית.

 

כאשר מדינת ישראל חתמה על האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, ואשררה את חתימתה, היא התחייבה, בין השאר, "לפעול, הן במאמציה היא, הן בסיוע ובשיתוף פעולה בינלאומיים, במיוחד בתחומי הכלכלה והטכניקה, עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה, למען הבטח, בשלבים, את השימוש המלא בזכויות שהוכרו באמנה זו בכל האמצעים המתאימים, ובמיוחד אימוצם של אמצעי תחיקה" (סעיף 2(1)).

ואכן, בישראל יש היום קבוצה רחבה של חוקים, שנחקקו מאז קום המדינה. חלקם נכנסו לתוקף עוד קודם שנוצרה האמנה (1966), קל וחומר לפני שישראל חתמה עליה ואשררה את חתימתה (1991). החוקים קשורים באספקת השירותים שמדינת הרווחה מבקשת לספק לאזרחיה, ושמותיהם מזכירים ברובם את רשימת הזכויות החברתיות, שמופיעות כבר בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948.

למרות זאת, מאז אמצע שנות השמונים של המאה העשרים חלה בישראל (כמו גם במדינות-רווחה אחרות בעולם המערבי) מה שמכנים חוקרים "נסיגה של מדינת הרווחה". בישראל הגיע התהליך לשיאו עם השקת מדיניות הממשלה ב-2003 תחת הכותרת "תוכנית להבראת כלכלת ישראל".

כתוצאה מכך, גדלו הפערים החברתיים בישראל בשיעור ניכר, עד למצב בו היא נחשבת למובילה בשיעור אי-השוויון בקרב המדינות הדמוקרטיות המפותחות.

נשאלת השאלה מהי השפעתם של הרשות המחוקקת מזה ובית המשפט מזה על שיעור הפערים הכלכליים-חברתיים, למרות החקיקה החברתית הנרחבת. בכך עוסק המשך הפרק, בקובץ המצורף.

לפרק המלא (קובץ Word)

 

כל פרקי הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008):

חלק ראשון – רקע תיאורטי:

פתיחה ומבוא: מהן זכויות האדם ומה תפקידן בחברה שראוי לחיות בה?

פרק א': צידוק הזכויות החברתיות מתוך תפיסה של צדק חלוקתי

פרק ב': הזכות להתפתחות

פרק ג': צידוק הזכויות החברתיות מתוך הערך של הדמוקרטיה

פרק ד': האם רצוי לכלול את הזכויות הכלכליות והחברתיות בחוקה?

סיכום

נספח: על כלכלה וערכים

ביבליוגרפיה

חלק שני: פעילויות בנושא זכויות חברתיות

הזכות להתפתחות – ממוקדת בבני האדם ולא בכלכלה

פורסם בתאריך
מאת ד"ר נעמי יוספסברג. פרק ב' מתוך הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008). גרסה לא סופית.

לפרק המלא (קובץ Word)

העצרת הכללית של האו"ם הכריזה ב-4 בדצמבר 1986 על הזכות להתפתחות כזכות אדם. בהכרזה נכתב כי "כל אדם וכל העמים זכאים להשתתף ולתרום להתפתחות כלכלית, חברתית, תרבותית ופוליטית, שבה כל זכויות האדם והחירויות היסודיות ניתנות למימוש".

 

להכרזה על הזכות להתפתחות יש ערך מוסף, לפחות בשני היבטים עיקריים:

1.  היא כוללת אמירה מפורשת שאין לדרג את זכויות האדם וליצור ביניהן היררכיה, לא רק תיאורטית אלא גם בפועל, במדיניות. בפתיח להכרזה, שמפרט את הנחות היסוד, מצוין, בין השאר:

[מכיוון שהעצרת הכללית של האו"ם מביעה דאגה] מקיום  מכשולים רציניים להתפתחות, כמו גם למימוש המלא של בני אדם ושל עמים, שנוצר, בין השאר, על ידי שלילה של זכויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות, ומכיוון שהיא מתייחסת לכל זכויות האדם ולחירויות היסודיות כבלתי ניתנות לחלוקה וכתלויות זו בזו, כך שלקידום התפתחות נדרשת תשומת לב שווה והתייחסות דחופה להטמעה, לקידום ולהגנה על זכויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות, ובהתאמה, הקידום של זכויות אדם מסוימות וחירויות יסודיות, כיבודן וההנאה מהן אינו יכול להצדיק שלילה של זכויות אדם וחירויות יסודיות אחרות.

 

2.  ההכרזה על הזכות להתפתחות מבטאת תפיסה אחרת של "התפתחות". היא מציגה מסגרת מושגית אחרת להתבוננות בתהליך של ההתפתחות האנושית, וממנה תכניות אחרות למימושה.

בפתיח להכרזה מצוין, בין השאר, ש:

"התפתחות היא תהליך כלכלי, חברתי, תרבותי ופוליטי מקיף, שמטרתו שיפור מתמיד ברווחה של כל האוכלוסיה ושל כל פרט ופרט, על בסיס השתתפותם הפעילה, החופשית והמשמעותית בהתפתחות ובחלוקה הוגנת של הטבות שנובעות ממנה".

 

אם קודם הגדירו "התפתחות" של מדינה במונחי צמיחה כלכלית (כלומר, הגדלת התוצר הלאומי הגולמי של מדינה והכנסה ממוצעת לנפש או למשק בית), היא מוגדרת עתה במונחי רווחתם של כל מי שחיים במדינה ובמונחי החופש שיש להם לקדם את מטרותיהם. הכנסה וצמיחה כלכלית הן רק שניים מבין הממדים הרבים, שקובעים את ההתפתחות של מדינה.

לפרק המלא (קובץ Word)

 

 

כל פרקי הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008):

חלק ראשון – רקע תיאורטי:

פתיחה ומבוא: מהן זכויות האדם ומה תפקידן בחברה שראוי לחיות בה?

פרק א': צידוק הזכויות החברתיות מתוך תפיסה של צדק חלוקתי

פרק ב': הזכות להתפתחות

פרק ג': צידוק הזכויות החברתיות מתוך הערך של הדמוקרטיה

פרק ד': האם רצוי לכלול את הזכויות הכלכליות והחברתיות בחוקה?

סיכום

נספח: על כלכלה וערכים

ביבליוגרפיה

חלק שני: פעילויות בנושא זכויות חברתיות


על כלכלה וערכים

פורסם בתאריך 11 במאי 2008
מאת ד"ר נעמי יוספסברג. הנספח מתוך הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008). גרסה לא סופית.

 

הכלכלה מצויה כמעט בכל היבט של החיים בחברה מפותחת כמו ישראל. אנו מקבלים שכר עבור עבודה או צוברים כסף מהשקעות, ומשתמשים בכסף כדי לקנות מזון, ביגוד, דירה או בית ותכולתם, שירותי תקשורת ומידע, מכוניות או שירותי תחבורה, אמנות ותרבות, שירותי פנאי ומה לא.

מחוקקים וממשלות משפיעים על כלכלת החברה, במידה זו או אחרת, ולכן על האופנים ועל ההיקף של חלוקת ההטבות והנטלים בקרב חברי החברה.

מיסים ואגרות, שירותים בהיקפים שונים ותעריפיהם, קצבאות וגמלאות, ירושה, ריבית, עמלות, שכר מינימום ומקסימום, כללים לקשרים בין חברות עסקיות, ועוד ועוד – כל אלה משפיעים על חיינו היומיומיים.

 

הכלכלה של חברה זו או אחרת משפיעה במידה רבה לא רק על החיים של כל אזרח, אלא גם על דמותה של החברה.

 

השאיפה שכל בני האדם ייהנו מכל הרשימה של זכויות האדם, וביניהן הזכויות החברתיות, מבטאת תפיסה ערכית, ביטוי להשקפה על דמותה הראויה של החברה, כפי שאנו מתארים בפרק המבוא ובפרק א'.

 

מהי דמות הכלכלה של חברה, שהולמת את השאיפה הזו? – בהמשך הפרק המצורף נתבונן בשאלה הזו מבעד לארבע "עדשות" המקשרות בין כלכלה לערכים: מדינת הרווחה, תקציב המדינה, הפרטה של שירותים ואתגרי הגלובליזציה.

 

לפרק המלא (קובץ Word)

 

 

כל פרקי הקובץ "זכויות חברתיות – מציאות ואתגרים" (2008):

חלק ראשון – רקע תיאורטי:

פתיחה ומבוא: מהן זכויות האדם ומה תפקידן בחברה שראוי לחיות בה?

פרק א': צידוק הזכויות החברתיות מתוך תפיסה של צדק חלוקתי

פרק ב': הזכות להתפתחות

פרק ג': צידוק הזכויות החברתיות מתוך הערך של הדמוקרטיה

פרק ד': האם רצוי לכלול את הזכויות הכלכליות והחברתיות בחוקה?

סיכום

נספח: על כלכלה וערכים

ביבליוגרפיה

חלק שני: פעילויות בנושא זכויות חברתיות

השתלמות מורים ומורות – הצילום ככלי למודעות חברתית וחינוך אזרחי

פורסם בתאריך 26 בפברואר 2008

מזה שנים רבות, ידוע  כי הצילום מהווה כלי אפקטיבי ביותר לביצוע תהליכים אומנותיים וחינוכיים משמעותיים.  מבחינה חינוכית, טכניקה זו מהווה כלי ביטוי בלתי אמצעי לעיבוד והפנמת תכנים בדרך ויזואלית- אלטרנטיבית, השונה במידה רבה מהכלים העיוניים ה"רגילים". אמצעי זה מאפשר העצמה בדרכים שונות, עבור בני אדם שונים,  והוא מסוגל לעקוף "מחסומי למידה" מוכרים.  כמו כן- הצילום נמצא כיום בכל מקום. בעידן הטכנולוגי הנוכחי, הנגישות למצלמה ולצילום היא חסרת תקדים והכוח שיש למדיום זה הולך וגובר.

הסדנא הנוכחית מבקשת להכשיר את המורים בנושא הצילום ככלי חינוכי- חברתי ולהביא  להבנה  כי ניתן: א. ליישם חינוך אזרחי,  בתחומי הוראה שונים, דרך הסתייעות במדיה ויזואלית. ב. להביא את התלמידים  להתבוננות, דרך המצלמה, על תהליכים חברתיים- אזרחיים המתרחשים בסביבתם.

מטרות ההשתלמות:

  • המורים ייחשפו לפוטנציאל החינוכי- אזרחי  של כלי הצילום החברתי.
  • המורים יפתחו יכולת לשלב מדיה ויזואלית כערוץ להטמעת ערכים אזרחיים בעבודת ההוראה.
  • המורים ילמדו את כלי הצילום החברתי כאמצעי פדגוגי אקטיבי ומכוון פרויקטים עבור התלמידים.

מסגרת ההשתלמות ומוטיבים מרכזיים:

  • ההשתלמות מתאימה למחנכים/ות ולמורים מתחומי הוראה שונים.
  • השתלמות בת 30 שע', מוכרת לגמול. ישנה אפשרות להשתלמות עם/ בלי ציון.
  • ההשתלמות מתפרשת על פני 7- 8 מפגשים בני 4 שעות אקדמיות כ"א.
  • ההשתלמות כוללת 3 מוטיבים מרכזיים: א. למידה תיאורטית. ב. התנסות מעשית- חווייתית. ג. תהליך רפלקטיבי כמפתח להכשרת המורים בכלי הצילום החברתי.
  • המשתלמים יקבלו ערכה פדגוגית בנושא "הצילום ככלי חינוכי למאבק בגזענות".
  • משתלמים שיבקשו ליישם ולהטמיע את הכלי בעבודתם החינוכית יקבלו ליווי אישי לאחר ההשתלמות.

 

פרישת המפגשים:

מפגש 1: מבוא לצילום חברתי ולשיח חברתי- אזרחי

א. מהו הצילום החברתי? חשיפה לפוטנציאל החינוכי של הכלי והשיח.

ב. בניית תשתית מושגית של ערכי דמוקרטיה וזכויות אדם, והחיבור לעבודת הצילום.

מפגש 2: מושגי יסוד בצילום וחשיפה לפרויקטים של צילום חברתי

א. היכרות עם מושגי יסוד בצילום.

ב. דיון וניתוח פרויקטים מוצלחים שנעשו בתחום.

ג. רפלקציה ראשונית על החומרים שהועברו עד כה.- כיצד רלוונטי לעבודה בכיתה?

מפגש 3: מתחילים לצלם

א.  יציאה לשטח- התנסות ראשונה בצילום על סמך מושגי היסוד שנלמדו.

ב.  רפלקציה- מה הרציונאל שעומד מאחורי צילום בשטח? כיצד בונים משימות צילום?

מפגש 4: ביקורת עבודות

א. דיון ראשוני בתוצרי המשתתפים.

ב. רפלקציה- כיצד מבצעים ביקורת עבודות בצילום? במה שונה  מהערכה חינוכית אחרת? כיצד שיח ביקורתי זה חופף לערכים אזרחיים?

מפגש 5: שימוש במדיה ויזואלית ככלי חינוכי

 א.  סקירת מחקרים וצילומים – הפוטנציאל הלימודי במדיה הויזואלית.

 ב. יישום- כיצד ניתן לשלב מדיה ויזואלית בעבודת ההוראה? כיצד מדיה ויזואלית משרתת את תחום הלימוד? אילו ערכים אזרחיים באים לידי ביטוי?

ג.  לקראת יציאה לשטח- הכנה לסיור צילומי מתקדם.

מפגש 6: סיור צילום שני- במשקפיים חברתיות אזרחיות

א.   צילום בסביבה שנבחרה במפגש הקודם.

ב.    רפלקציה- כיצד בחרנו את הלוקיישן? מהו הרציונאל מאחורי משימות הצילום?

מפגש 7: ביקורת עבודות+ פיתוח חומרים עצמאיים

א.      ביקורת עבודות: ניתוח תוצרים בהיבט צילומי+ חברתי.

ב.      יישום בעבודת ההוראה- דיון ופיתוח מערכי פעילות בתחומי הוראה שונים.

מפגש 8: סיכום ההשתלמות ומעבר על הערכה החינוכית

א.      סיכום ההשתלמות- תובנות מתוך ההתנסות בכיתה ובהשתלמות.

ב.      מעבר על הערכה הפדגוגית וחלוקתה

ג.        טיפים להקמת תערוכה בבית הספר.

הערה:

ישנה עדיפות לקיום השתלמות עם ציון. במקרה כזה- עבודת הסיכום תהיה בניית מערך פעילות, העברתו בכיתה וביצוע רפלקציה. העבודה תינתן בשליש האחרון של ההשתלמות, ולא עם סיומה. זאת מתוך כוונה שהמשתלם יעביר את השיעור בכיתה, ויחזור לקבוצת ההשתלמות עם תובנות מתוך התנסות זו.

למסמך זה כWord

לפרטים נוספים,

יונתן יקיר

רכז חינוך עברי

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח

0544-282556

yonatan@acri.org.il