ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום זכויות האדם 2015

פורסם בתאריך 7 בדצמבר 2015

ביום זכויות האדם הבינלאומי נערכת פעילות שנתית במערכת החינוך, באמצעות פרויקט משותף של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך ומחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. לפניכם/ן מגוון מערכי שיעור העוסקים בנושא חופש הביטוי – הזכות העומדת במרכז הפרויקט השנה.

כמדי שנה ב- 10 בדצמבר, בישראל ובעולם מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל חתמה ואשררה הכרזה זו.

2015_Freedom_of_SpeechS

 

היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי. חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות. כך, למשל, חופש הבחירה בדמוקרטיה מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות. חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות, מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי. פעולות שכנוע, הפגנות, עצומות, נאומים, מאמרים בעיתון, שירי מחאה ועוד — כל אלו נכללים בחירות חשובה זו.

מהו חופש הביטוי? האם מדובר בזכות אדם? בערך דמוקרטי? בכלי המשרת מטרה אידיאולוגית או במטרה בפני עצמה? אולי כל התשובות נכונות? מערך הפעילות והכרזה המלווה אותו מנסים לעורר שאלות, מחשבה ודיון. בין הנושאים העולים במערך השיעור  – מהם גבולות חופש הביטוי? מה בין חופש הביטוי לבין הסתה לגזענות? כיצד ניתן להביע תמיכה ומעורבות בסוגיות אזרחיות וחברתיות באמצעות חופש הביטוי?

אמנם, חופש הביטוי כולל בתוכו סוגיות שונות ומרובות, ולא ניתן להעמיק בכולן במסגרת יום אחד בשנה. אנו מעודדים אתכן ואתכם – אנשי ונשות חינוך – לעסוק בתכנים הנוגעים לזכויות האדם, לערכי הדמוקרטיה ולחינוך נגד גזענות במהלך שנת הלימודים כולה. לכל מערכי הפעילות העוסקים בחופש הביטוי, ולמערכי השיעור והכרזות משנים קודמות.

הכרזה המלווה את מערך השיעור נשלחה לכל בתי הספר בישראל ומשמשת כבסיס לשאלות יסוד לדיון הכיתתי. במערך תמצאו הפעלות ודיונים המתאימים לגילאים שונים, מהיסודי ועד גילאי התיכון.

לכרזה החינוכית לחצו כאן.

למערך הפעילות לתיכונים לחצו כאן

לכלל מערכי הפעילות המופיעים באתר המטה לחינוך אזרחי, כולל יסודי, חט"ב ותיכון – לחצו כאן.

נשמח להציע לכם/ן ליווי, תמיכה וייעוץ פדגוגי – צרו קשר – naomi@acri.org.il

בברכת יום זכויות האדם שמח לכל באי ובאות העולם,

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח.

 

הצטרפו לפרויקט חדש בנושא חופש הביטוי!

פורסם בתאריך 23 בנובמבר 2015

logo3

green-on-white

 

 

 

"כוחה של מילה"

קול קורא לבתי ספר

המעוניינים בפעילות לקידום חופש הביטוי ולמאבק בהסתה ובגזענות

גל פשעי שנאה והסתה לגזענות התרחשו במהלך השנה כולה ובמיוחד בקיץ האחרון, הרצח של שירה בנקי ז"ל במהלך הפגנה בירושלים, הרצח של משפחת דוואבשה ז"ל, פעולות תג מחיר באתרים דתיים, הסתה במגרשי הספורט ועל קירות בתי ספר שונים. אירועים אלו חידדו את חשיבות העיסוק החינוכי בחופש הביטוי ובהסתה לגזענות.

המצב בחברה בישראל, המאופיין בריבוי תרבויות, במחלוקות ערכיות עמוקות ובקונפליקט לאומי ממושך – מחייב את אנשי החינוך לבסס את הבנת התלמידים על מקומו המרכזי של חופש הביטוי במשטר הדמוקרטי, מחד ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק בשל מקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הם חלק מההוויה היום-יומית של בני נוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות.

סוגיות אלו רלוונטיות לעבודתו של כל איש/ת חינוך, בכל תחומי ההוראה בבית הספר. זאת משום שהתבטאויות פוגעניות של תלמידים, המחייבות התערבות, קיימות בכל שיעור בכל מקצוע, וכן בגלל הפוטנציאל החינוכי הערכי הטמון בכל מקצוע לימוד ובכל פעולה חינוכית, בכיתה ובבית הספר.

בעקבות צרכים דחופים אלו, מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח מזמינות את מורי חטיבות הביניים והתיכונים היהודיים והערבים לקחת חלק בתכנית חינוכית העוסקת באתגר חופש הביטוי שמטרותיה הן:

* קידום הכרה בחשיבות הזכות לחופש ביטוי בקרב מורים ותלמידים.
* הגברת המודעות והידע בקרב מחנכים ותלמידים בבית הספר לגבי הסכנה הטמונה בביטויי הסתה, דברי שטנה, והשתקת דעותיו של האחר.
* טיפוח תרבות דמוקרטית ומכבדת של דיון בקהילת בית הספר ובחברה בכלל.
* הכרת חומרים חדשים וכלים חינוכיים, לעיסוק בסוגיות מורכבות שעל סדר היום החברתי.

המשך…

אז מה התרחש במכללת בית ברל?

פורסם בתאריך

כנס חינוכי שנערך במכללת בית ברל בשבוע שעבר הזמין את הסטודנטים/ות והסגל החינוכי להקשיב, ללמוד ולדבר על הדרה וגזענות. הכנס המוצלח נערך בשיתוף עם החוג לאזרחות ומדעי החברה במכללה, ובמסגרתו התקיימו הרצאות וסדנאות, שעסקו בדרכי ההתמודדות החינוכית עם גזענות והדרה.

kenes171115American-flagMEPI Logo

חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת

פורסם בתאריך 5 בנובמבר 2015

pasted image 0

"חירות רק לתומכי הממשלה או רק לתומכי מפלגה מסוימת – רבים ככל שיהיו – אינה חירות כלל. חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת."

העיקרון הדמוקרטי הבסיסי הזה, שנוסח על ידי המהפכנית היהודייה רוזה לוקסמבורג לפני כמאה שנה, נראה מאד ברור ויפה על הנייר. בתוך מציאות קשה כמו זו שאנו חווים בתקופה האחרונה, לעיתים קל להתבלבל; לא פעם, החשש מאלימות נראה כמו סיבה מספקת לפגיעה בחופש הביטוי. בעתות משבר, חופש הביטוי הופך שברירי במיוחד, והנטייה לפגוע בו בשם השמירה על הסדר הציבורי גוברת. לכן זה בדיוק הזמן להביא את הדיון החינוכי בעיקרון יסוד זה לקדמת הבמה.

אוטובוסים המסיעים מפגינים ומפגינות בדרכם לאירועי מחאה עוכבו לבידוק משטרתי. במהלך החודש האחרון זה קרה מספר פעמים, לאוטובוסים שיצאו ממקומות שונים בארץ להפגנות שהתקיימו בנצרת. בחלק מהמקרים אף הורו השוטרים לנהגים להסתובב ולשוב על עקבותיהם. הימים הם ימים סוערים, קשים, ימים של פגיעה בזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיים. לא פעם אירועי מחאה מתדרדרים לאלימות והפרה של הסדר הציבורי. האם זו סיבה מספקת למנוע את מימוש הזכות להפגין?

לא מדובר בתופעה חדשה; גם במצבי קיצון בעבר, אשר גרמו למחלוקות עמוקות בחברה בישראל, ניתן למצוא דוגמאות לפגיעה בזכות להפגין. כך למשל, סביב ההתנתקות מגוש קטיף לפני כעשר שנים, אירעו מקרים בהם מפגינים עוכבו בדרכם לעצרת מחאה של הימין.

במקרה אחר, אדם פרסם סטטוס תמיכה בפאדי עלון, שבתחילת החודש דקר נער בן 15 בירושלים ופצע אותו באורח בינוני. אותו אדם מועסק כעובד קבלן בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ועבודתו הופסקה לאחר פרסום התבטאות זו ברשת. האם מותר לפטר עובד בעקבות התבטאות, מכעיסה ושנויה במחלוקת ככל שתהיה?

מקרים אלה, לצד מקרים נוספים שהתרחשו בעת האחרונה בצל אירועי האלימות, מספקים הזדמנות חינוכית לדיון מעמיק בחשיבות חופש הביטוי, חופש המחאה והזכות להפגין, דווקא סביב מחלוקות ואירועים קשים. התבוננות על אירועים בעבר מאפשרת פרספקטיבה רחבה וזיהוי נטייה ברורה להצר את חופש הביטוי בעת אירועי קיצון, בלי קשר לאופי האירועים ולעמדותיה של מפלגת השלטון.

במצבי משבר, אצל מבוגרים וילדים כאחד, הנטייה הנורמטיבית היא לחזור לחשיבה דיכוטומית של טוב ורע, כמנגנון הגנה אל מול הכאוס. היכולת להכיל תפיסה מורכבת של המציאות פוחתת, כמו גם היכולת להכיל אמירות מורכבות. כיוון שהכיתה משקפת את התהליכים העוברים על החברה באופן כללי, מורים ומורות מתמודדים עם המציאות הזו בכיתות. עצם זיהוי המנגנון הזה, בעצמנו ובאחרים, יכול לסייע בקידום שיח מורכב יותר. במקביל, קיומו של שיח מרובה דעות בכיתה, גם כאלו השנויות במחלוקת, יהווה מודל והמחשה של עיקרון חופש הביטוי .

 הצעה לדיון בכיתה בעקבות המקרים שהוצגו כאן:

  • האם ומתי מותר למנוע פעילות מחאה?
  • האם מותר לפטר אדם בעקבות התבטאות מחוץ לשעות העבודה?
  • מהו "אפקט מצנן" ומה עשויה להיות השפעתו?
  • האם ולמה כל כך חשוב דווקא בעתות משבר להימנע מפגיעה בחופש הביטוי?
  • האם לדעתכם/ן החברה בישראל מסוגלת להכיל מגוון של דעות בעתות משבר?

להסבר על המושג "אפקט מצנן"

למידע בנושא חופש הביטוי של עובדים ועובדות

לפעילות בנושא הזכות להפגין

לפעילויות נוספות בנושא חופש הביטוי

פוסט זה נכתב במסגרת פרויקט: כוחה של מילה

logo3green-on-white