ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

קולנוע וזכויות אדם

פורסם בתאריך 17 ביולי 2016

pasted image 0

במהלך שנת הלימודים תשע"ו השתתפו תלמידי תיכון מבתי ספר שונים בתל אביב בפרויקט "קולנוענים צעירים". הקבוצה עסקה בסוגיית חופש הביטוי – דילמות, שאלות ומחשבה על הביטוי העצמי שלהם בסוגיות חברתיות ואישיות. במקביל למדה הקבוצה כיצד יוצרים סרטי קולנוע על היבטיו השונים: הטכניים והמהותיים.

פרויקט הגמר של הקבוצה כלל כמובן, סרטים קצרים שיצרו התלמידים/ות עצמם. ניתן לראות כי הסרטים עסקו בנושאים חברתיים בוערים, שבני הנוער חשו מעורבים בהם מבחינה אישית או חברתית. התוצאות היו מרתקות! תוכלו לראות בעצמכם/ן בסרטון הבא:

הפרויקט משותף למחלקה לחינוך על יסודי, עריית תל אביב- יפו, האגודה לזכויות האזרח וסינמטק תל אביב. מעורבות האגודה בפרויקט הייתה במסגרת תכנית "כוחה של מילה" המשותפת לאגודה ולמדרשת אדם.  במסגרת הפרויקט נפגשו התלמידים/ות פעם בשבוע לעבודה קבוצתית בהנחייתם של רועי זילברברג מטעם האגודה ועומר רייס מטעם הסינמטק.

צילום: רועי זילברברג

צילום: רועי זילברברג

logo3

green-on-white

 

קול קורא לבתי ספר המעוניינים בפעילות לקידום חופש הביטוי ולמאבק בהסתה ובגזענות – תשע"ז

פורסם בתאריך 12 ביולי 2016

pasted image 0

להורדת גרסת PDF 

מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח מזמינות את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים, היהודים והערבים, להשתתף בתכנית החינוכית "כוחה של מילה" בשנת הלימודים תשע"ז.

התכנית מבקשת להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע לחשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק ממקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הן חלק מההוויה היום-יומית של בני הנוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות.

חופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובין החשובים שביניהם. הוא זה המאפשר לנו לבטא את עצמנו באופן אישי ובאופן קולקטיבי, הוא המקדם, כפי שנראה בתכנית זו, חשיבה מושכלת וזו מצידה מאפשרת ביקורת והשתפרות מתמדת הן ברמה הפרטית והן ברמה הפוליטית.  בישראל, הצורך להבחין הבחנה ברורה בין ביטוי לגיטימי בדמוקרטיה לביטוי שאינו לגיטימי – מתחדד ועולה לאחרונה, בגלל אירועים קשים של פשעי שנאה, הסתה בכלל והסתה לגזענות באופן מיוחד. חלק מאירועים אלו ניתן להבין על רקע הסיכסוך המתמשך בין יהודים לערבים, ואילו את האחרים על בסיס המחלוקות הקשות בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים ובין קבוצות אתניות ולאומיות שונות. הדוגמאות של רצח שירה בנקי ז”ל במצעד הגאווה בירושלים, כתיבת סיסמאות גזעניות של “תג מחיר” על קירות מסגדים ובתי ספר הן רק קצה הקרחון של ניצול חופש הביטוי למטרות פסולות. הרצון להתגונן בפני תופעות אלו מחויב המציאות ועם זאת קיים חשש רב לכך “שהתינוק יישפך עם מי האמבט” ונחוקק חוקים שיצמצמו את הביטוי החופשי מעבר למתחייב ולרצוי.

המשך…

סטודנטים ערבים יתוקצבו בחצי לעומת יהודים

פורסם בתאריך 11 ביולי 2016

משרד החינוך מקדם שיטת תקצוב חדשה לסטודנטים במכללות לחינוך,  אשר עושה אבחנה בין קבוצות של סטודנטים על בסיס שייכותם הלאומית ואזור מגוריהם – כך חשפה בשבוע שעבר ירדן סקופ ב"הארץ". בהתאם לתכנית, משרד החינוך עתיד לתקצב סטודנט ערבי הלומד במכללה לחינוך באזור הצפון כבמחצית מהתקציב הכללי שנקבע לסטודנט באותה מכללה, העומד על כ-25 אלף שקלים בשנה.

זו דרכו של משרד החינוך להיאבק באבטלה הגואה בקרב מורות ומורים ערבים. במקום לטפל בשורש הבעיה, להשקיע בשילובם של מורים/ות ערבים/יות בבתי ספר יהודיים או בתקצוב שוויוני למערכת החינוך הערבי על ידי הקצאה שווה של שעות לימוד וצמצום הצפיפות בכיתות – פשוט מקצצים.  קיצוץ שמשמעותו אפליית סטודנטיות וסטודנטים ערבים ופגיעה בזכותם להשכלה ולתעסוקה, בזכות לשוויון ולנגישות שווה למוסדות חינוך, ובזכות לכבוד. להרחבה על הזכות לשוויון ומה בין שוויון פורמלי לשוויון מהותי 

האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר החינוך בדרישה דחופה לבטל את שיטת התקצוב החדשה. הנה הפנייה:

המשך…

הדרת נשים מהמרחב הציבורי

פורסם בתאריך 5 ביולי 2016

pasted image 0

הדרת נשים היא מגמה חברתית של הרחקת נשים מעמדות ציבוריות בעלות משמעות – בכלכלה, פוליטיקה, הבעת דעה, ואף הרחקה מהופעה בציבור[1].

התופעה של הדרת נשים מאפיינת כמעט את כל סוגי החברות. היקף התופעה שונה עם זאת ממקום למקום ומעת לעת. כך לדוגמה בישראל, התופעה קיימת גם בקהילות הדתיות וגם במרחב החילוני, גם בקהילה היהודית וגם בקהילה הערבית. לדוגמה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובמו"מ לשלום נתקשה למצוא נשים[2], בכנסים רפואיים, אפילו אלו העוסקים ברפואת נשים נוכל לשמוע על כך שנשים אינן מוזמנות[3], בצבא ובאוניברסיטה נוכל לשמוע על בקשה של קבוצות דתיות למנוע מנשים את הזכות לשיר ואילו המרצים החילונים ידירו נשים בדרכים מגוונות אחרות. דוגמאות רבות נוספות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בכלל ועל הדרתן בקרב המגזר החרדי בפרט, אפשר למצוא במחקר שפורסם על ידי הקליניקה המשפטית של שדולת הנשים במרכז הבינתחומי הרצליה[4].

בארצות אחרות, דמוקרטיות ושאינן דמוקרטיות נשמע על תופעות דומות. ארגון הבונים החופשיים הפועל בארצות רבות סגור על פי רוב בפני נשים, כך גם ארגון בני ברית הידוע מבקש להפריד נשים וגברים בפעילויותיו[5]. אחוות הסטודנטים באוניברסיטאות מצטיינות בארצות הברית כמו הרווארד שללו כניסת נשים עד לפני זמן לא רב[6], ובהודו אנחנו לומדים על דיון המתקיים על זכותן של נשים להיכנס למקדשים[7]. המשך…