ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום המהגר הבינלאומי

פורסם בתאריך 19 בדצמבר 2019

© Husni Labib – Dreamstime.com

אתמול, ב-18/12, צוין ברחבי העולם יום המהגר הבינלאומי. יום זה נועד להגביר את המודעות להגירה, וכן להזכיר את תרומתם/ן של מהגרי ומהגרות העבודה לכלכלה ולחברה במדינות בהן הם/ן שוהים/ות ולקדם פיתוח קשרי תרבות הדדיים. בנוסף, יום זה מהווה גם הזדמנות להעלות למודעות את הבעיות שעמן מתמודדים מהגרים במדינות הקולטות אותם, להזכיר את פגיעותם ואת החובה להגן על זכויותיהם. מהגרי עבודה הם בני אדם שווי זכויות, גם אם אינם אזרחים, והמדינה המארחת אותם מחויבת להגן על זכותם לביטחון, לכבוד ולתנאי חיים והעסקה הוגנים.

הידעת? מספר המהגרים שחיים ועובדים מחוץ לארץ המוצא שלהם בשנת 2019 היה 272 מיליון, המהווים 3.5% מאוכלוסיית העולם. פירושו של דבר, שאדם אחד מכל 30 אנשים בעולם הוא מהגר. 52% מן המהגרים הם גברים, ו-48% נשים. כמעט 14% מתוכם הם ילדים. מספר מהגרי העבודה ברחבי העולם הוא 164 מיליון.

ומה בישראל? על פי הנתונים הרשמיים, כיום חיים ועובדים בישראל למעלה מ-100,000 מהגרי ומהגרות עבודה שעובדים/ות בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבניין. רבים מהם עובדים/ות ללא הגנות ובלי פיקוח ואכיפה של מנגנוני המדינה, שאמורים להבטיח כי יקבלו את זכויות האדם והעובד הבסיסיות שלהם/ן, ולפיכך הן מופרות תדיר. כך, למשל, ישנם/ן עובדי/ות סיעוד רבים/ות המוחרגים/ות מחוק שעות עבודה ומנוחה כאשר הם עובדים/ות 24 שעות ביממה ומרוויחים/ות שכר מינימום. במקביל, ישנם עובדי חקלאות שעובדים באופן קבוע מתחת לשכר המינימום הקבוע בחוק, ועובדי בניין שעובדים בתנאים לא בטיחותיים שמסכנים את חייהם. במקרים רבים, נאלצים/ות מהגרים/ות עבודה לעבוד במשך שנה שלמה כדי להחזיר את החוב ששילמו בארצות המוצא שלהם/ן רק בעבור הזכות להגיע לישראל ולעבוד כאן, עוד בטרם יוכלו להרוויח את שכרם/ן מן העבודה.

אחת הסוגיות המורכבות בנושא מהגרי העבודה נוגעת לשאלת מעמדם בארץ, ומעוררת ויכוח ציבורי נוקב באשר לגורלם של מאות ילדים שנולדו בישראל לעובדים/ות זרים/ות (או הובאו אליה בגיל צעיר) והם דוברי עברית, לומדים בגנים ובבתי הספר וחשים קשר עמוק לארץ וחלק מן המרקם החברתי הישראלי. רק לאחרונה נחשפנו בתקשורת למבצע גירוש נוסף של ילדי עובדים זרים שהמדינה לא הסדירה את מעמדם בעשר השנים האחרונות.

לציון יום המהגר הבינלאומי, אנו מזמינות אתכם/ן להעלות לדיון בכיתה שאלות כגון:

  • מדוע למדינת ישראל יש צורך/אינטרס להביא לכאן מהגרי ומהגרות עבודה? (מי יטפל בקשישים ובקשישות שלנו? מי יעבוד בשדות ויקטוף ירקות? מי יבנה את התשתיות ואת הבניינים?)
  • מדוע לעובדים/ות יש צורך/אינטרס לעזוב את מולדתם, את ביתם ואת משפחותיהם כדי לעבוד בארץ אחרת?
  • מי מרוויח ו/או מפסיד ממודל ההעסקה הזה?
  • כיצד אתם/ן רואים/ות את קבוצת האוכלוסיה הזו (אם בכלל)?
  • מהי חובתה של המדינה בהגנה על זכויות העובד של מהגרי/ות העבודה?
  • מהן זכויותיהם/ן של ילדים וילדות שנולדו בישראל למהגרי/ות? מה, לדעתכם/ן, צריך להיות המעמד שלהם במדינה?

לקריאה נוספת:
אתר המוקד לפליטים ומהגרים.
"כל החלומות שלי כאן" באתר שיחה מקומית
על עובדים זרים בישראל באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

יום זכויות האדם הבינ"ל 2019 – פורום חינוך לזכויות אדם

פורסם בתאריך 6 בדצמבר 2019

חינוך לזכויות אדם – זה בידיים שלנו
פורום חינוך לזכויות אדם מזמין אתכן/ם להשתתף במפגשים על חינוך, זכויות אדם וכל מה שביניהם – מאלימות משטרתית ועד משבר האקלים העולמי, מאלימות נגד נשים ועד משבר הבחירות, מזכויות הילד ועד לגבולות חופש הביטוי.

מפגש מורות/ים עם ד"ר חנה ספרן יתקיים ביום רביעי 11.12 בשעה 19:30, מרכז אשה לאשה, רחוב ארלוזורוב 118 חיפה. להרשמה לחצו כאן.


מפגש מורות/ים עם דב חנין יתקיים ביום שלישי 24.12 בשעה 20:00, בית הספר הניסויי, רבי עקיבא 5 ירושלים. להרשמה לחצו כאן.

במהלך השבועות הקרובים צפויות להתגבש קבוצות נוספות של הפורום, שתתחלנה להיפגש ולפעול ביישובים נוספים ברחבי הארץ. צפו לעדכונים!

מוזמנות/ים להצטרף אלינו!
– להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של פורום חינוך לזכויות אדם לחצו כאן.
– להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של הפורום לחצו כאן.

יום זכויות האדם הבינ"ל 2019 – כרזת פעילות דיגיטלית

פורסם בתאריך 5 בדצמבר 2019

זכויות חברתיות או לא להיות

מדי שנה מצוין בישראל יום זכויות האדם הבינלאומי בתאריך 10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, בה מפורטות הזכויות השונות שעליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. הלימוד אודות זכויות האדם והשמירה עליהן מהותי וחשוב לקיומנו כבני אדם וכאזרחים במדינה דמוקרטית, ויום זה מזמן הזדמנות לעסוק בנושאים אלה במערכת החינוך במסגרת שיעורים מיוחדים, מפגשים, הרצאות, סיורים ועוד.

גם בשנה זו אנו ממשיכים את מסורת הפרויקט המשותף שלנו עם המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך, אליו חברו גם מט"ח ומרכז מורשת בגין. הפעם, בחרנו להתמקד לציון יום זכויות האדם הבינלאומי לא בזכות אחת, כי אם בחבילת הזכויות החברתיות, שהן חלק מזכויות האדם והאזרח ומהוות זכויות יסוד בדמוקרטיה.

מטרת הזכויות החברתיות היא להבטיח לכל אדם תנאים מינימליים של קיום חומרי ונפשי, שיאפשרו לו לחיות בכבוד. הן כוללות את הזכות לרמת חיים נאותה המאפשרת קיום בכבוד, את הזכות לדיור, את הזכות לבריאות ולטיפול רפואי, את הזכות לעבודה ולתנאי עבודה נאותים, ואת הזכות לחינוך. 

במסגרת הפרויקט הפקנו כרזה דיגיטלית שתופץ לכל בתי הספר בארץ. הכרזה כוללת ערכה חינוכית שמציעה פעילויות מגוונות לפי הזכויות השונות, המותאמות לתלמידי בתי הספר היסודיים ולכיתות הגבוהות.

למרות שהן זכויות בסיסיות, חלק גדול מן הזכויות החברתיות לא עוגנו עדיין בחקיקה. לפיכך, היקף ההגנה עליהן וחובת המדינה לדאוג למימושן מוסיפים להיות עניין שבמחלוקת, והפערים החברתיים-כלכליים בישראל ממשיכים לבוא לידי ביטוי גם בנגישות לשירותים חברתיים שונים.

אנו מזמינות אתכן/ם להשתמש בכרזה על מנת לקרב את הנושא של זכויות חברתיות לחיי התלמידים והתלמידות, ובאמצעות מערכי הפעילות המוצעים בקישורים השונים גם להעלות לדיון שאלות עקרוניות ולעסוק בסוגיות אקטואליות.

 

יום זכויות האדם הבינ"ל 2019 – חשמל, מים וזכויות אדם

פורסם בתאריך

נשות ואנשי חינוך יקרות ויקרים,

ב-10 בדצמבר מציינים בישראל ובעולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם. ההכרזה מפרטת את הזכויות השונות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, ובכללן זכויות אנושיות, אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות. זכויות אלה משמשות קנה-מידה אחיד ומכנה משותף לכל העמים והאומות, הנקראים להעמיד אותן לנגד עיניהם ומחויבים לשמור עליהן. גם מדינת ישראל, בין שאר מדינות העולם, חתומה על ההכרזה ועל האמנות שנכתבו בעקבותיה, המהוות יחד את 'המגילה הבין-לאומית של זכויות האדם'.

השנה, בחרנו במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח להתמקד בזכויות החברתיות, המפורטות בחלקה השני של ההכרזה. הזכויות החברתיות נוגעות בחיי היום יום של הקיום האנושי. הן נועדו להבטיח לכל אדם תנאים מינימליים של קיום חומרי ונפשי ראוי, והן הכרחיות לשמירה על כבוד האדם ולהתפתחות אישיותו. הזכויות הללו כוללות את הזכות לרמת חיים נאותה המאפשרת קיום בכבוד, את הזכות לדיור, את הזכות לבריאות ולטיפול רפואי, את הזכות לעבודה ולתנאי עבודה נאותים, את הזכות לביטחון סוציאלי, למנוחה ולפנאי, ואת הזכות לחינוך. למרות שהן זכויות בסיסיות, הן לא נכללות עדיין במפורש בחוקי היסוד של המדינה, ולפיכך אינן מעוגנות חוקתית באופן שיחייב את רשויות המדינה למדיניות חברתית-כלכלית של צמצום פערים וצדק חברתי.

הזכות העיקרית והראשונה בין הזכויות החברתיות היא הזכות לרמת חיים נאותה, ובמילים אחרות, הזכות לקיום בכבוד. במערך השיעור שהכנו לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי, בחרנו לעסוק בזכות לשני צרכי יסוד שעבור רובנו נתפסים כמובנים מאליהם, כי הם פשוט שם תמיד: מים וחשמל. בימינו, הזכות לקיום בכבוד חייבת לכלול גם את הזכות למים ואת הזכות לחשמל. הם אינם מצרכים ככל שאר המצרכים, אלא מהווים משאב שבלעדיו אין כבוד, אין בריאות ובמקרים מסוימים אף לא חיים. כמה זמן היה כל אחד מאיתנו מצליח להסתדר בלי גישה למים זורמים ובטוחים לשתייה, או בלי חשמל בקיץ או בחורף? בלי מזגן או מאוורר? בלי מים צוננים או חמים? בלי מקרר לאוכל ולתרופות? ללא תאורה בלילה? בלי יכולת להטעין את הטלפון הנייד?

מים וחשמל הם משאב ציבורי, הם שייכים לכולנו, והם הכרחיים לקיום בכבוד. מים וחשמל אינם  מותרות – הם זכות יסוד. אנו מזמינות אתכן/ם לעשות שימוש במערך השיעור המוצע ובמצגת הנלווית לו על מנת לעורר דיון חינוכי על סוגיות הנוגעות לזכויות החברתיות וכדי להצביע על הרלוונטיות שלהן ועל חשיבות ההגנה עליהן כחלק בלתי נפרד מן ההכרזה בדבר זכויות האדם, גם בישראל של היום. המערך מקרב את הנושא של זכויות אדם לחיי התלמידות והתלמידים באמצעים אינטראקטיביים ומציע אפשרויות ללמידה ולדיון דרך סרטונים וכלים שיתופיים. הוא מתאים לעבודה עם בני ובנות נוער במסגרות החינוך הפורמליות והלא פורמליות, ומיועד לתלמידי/ות חטיבת הביניים ותיכון.

מערך שיעור הזכות לחשמל ולמים

מצגת מלווה לשיעור הזכות לחשמל ולמים