ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מי שומר עליי? ביטחון ומוגנות הילד

פורסם בתאריך 4 בדצמבר 2019

זו השנה ה-10 שמכללת קיי, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, מקיימת יום עיון שעניינו מעמד הילד בחברה. הפעם יעסוק יום העיון בהיבטים משפטיים וחינוכיים של הזכות למוגנות ולביטחון של ילדים, כפי שהיא נגזרת מן האמנה לזכויות הילד.

אנו מברכות על העיסוק בנושא מעמד וזכויות הילד במסגרת זו, ושמחות על הפעילות המגוונת שמחלקת החינוך של האגודה מקיימת במכללות ובאוניברסיטאות – מתוך שאיפה שחינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ונגד גזענות יהיה אבן יסוד בהכשרת מורים בישראל.

 

חינוך נגד גזענות: קבלת ילדים של מבקשי מקלט למוסדות חינוך

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2019

מאז פרשת סלומון טקה, שנורה למוות בידי שוטר, עלה לסדר היום הציבורי ביתר שאת תסכולם העמוק ועלבונם של יוצאי אתיופיה, שנתפסים כ"חשודים טבעיים" על שום צבע עורם. מותו של טקה ז"ל חשף לאור השמש לא רק את הקיפוח, האפליה וההדרה שמהם סובלים יוצאי אתיופיה, כי אם גם את עוצמת הגזענות שבה נגועה החברה הישראלית כלפי כל מי שנראה שונה או ששפתו, תרבותו ואורח חייו שונים.
תופעות וביטויים של גזענות מתרחשים בישראל בכל התחומים ובכל הרבדים. מוסדות השלטון מספקים גם הם שפע דוגמאות להתנהלות גזענית ולהעברת מסרים שמכשירים ואף מעודדים תפיסות גזעניות. מקרים רבים כאלו מתרחשים על בסיס יום-יומי, ברמה המקומית, ולפיכך אינם זוכים לתהודה ציבורית רחבה כמו זו שקיבלו האירועים שהסעירו את המדינה בחודשים האחרונים.

דוגמה אחת מני רבות נוגעת לעיריית פתח תקוה. בחודש יולי האחרון עתרה האגודה לזכויות האזרח, יחד עם הקליניקה למשפט וחינוך באוניברסיטת חיפה וארגון א.ס.ף, נגד עיריית פתח תקוה שסירבה לרשום ילדים למשפחות מבקשות מקלט למערכת החינוך בעיר בתואנות ביורוקרטיות שונות. זאת, למרות שחוק חינוך חובה חל על כל הילדים המתגוררים בישראל בלי קשר למעמדם החוקי, וחרף פניות חוזרות של המשפחות לעירייה ולמשרד החינוך. פסק הדין הורה לעיריית פתח תקוה לרשום את הילדים למסגרות החינוך מיד, אך למרות זאת, העירייה התעלמה מההוראה והילדים נשארו בבית. לפיכך, הוגשה לאחרונה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, בעקבותיה הורה בית המשפט המחוזי לעירייה לרשום ללא דיחוי את כלל הילדים למסגרות החינוך בעיר. על כל יום עיכוב, תשלם העירייה סך של 40,000 ש"ח ליום! אנו מקווים שעיריית פתח תקוה, ורשויות מקומיות נוספות שמנסות לדחוק את מבקשי מקלט החוצה, יפנימו את המסר: גזענות היא גם אסורה, גם מכוערת, וגם ממש לא משתלמת.

את המסר הזה עלינו להעלות שוב ושוב גם לסדר היום החינוכי. אנו קוראים למחנכות ולמחנכים בפתח תקוה, כמו גם ביישובים אחרים, לעסוק באירוע שהתרחש בעיר: לקדם היכרות בונה בין התלמידים, להתעניין ולשמוע את הסיפורים של כל ילד על בסיס שוויוני, ובכיתות בוגרות יותר גם לקיים דיון הנוגע למבקשי מקלט וזכויותיהם ולדון בהתנהלותה של העירייה.

 

שאלות לדיון בכיתה:

  • מדוע, לדעתכם, נהגה עיריית פתח תקוה בילדים של מבקשי המקלט כפי שנהגה? (בגלל פחד? בעיית תקציב? מחסור בכיתות? סיבה אחרת?)
  • האם אי קליטה של ילדים ממשפחות של מבקשי מקלט במסגרות החינוך היא בבחינת גזענות? באילו ערכים אזרחיים או זכויות אדם היא פוגעת במקרה זה?
  • האם הייתם/ן רוצים/ות לפעול למען זכויותיהם של ילדי מבקשי המקלט בפתח תקוה או בערים אחרות? מהן דרכי הפעולה האפשריות?

מבקשי מקלט ופליטים: מידע באתר האגודה לזכויות האזרח

 

21/9 יום השלום הבינלאומי

פורסם בתאריך 26 בספטמבר 2019

השבוע, ב-21 בספטמבר, צוין יום השלום הבינלאומי. יום זה מוקדש לשלום עולמי ולהיעדר מלחמה ואלימות מכל סוג שהוא, והוא נחגג על ידי אומות, עמים וקבוצות ברחבי העולם. האם צוין יום זה במערכת החינוך בישראל? ניתן לשער שברובם המוחלט של בתי הספר, אם לא בכולם, איש לא שמע עליו – לא מקרב סגל המורים ובוודאי שלא בין התלמידים.

אנו מרבים לציין ימים מיוחדים אחרים במהלך השנה, דוגמת יום זכויות האדם, יום הילד או יום המאבק למניעת אלימות נגד נשים; כולם חשובים ומשמעותיים ונועדו להעלות את המודעות לנושאים בעלי חשיבות בינלאומית, לקדם מטרות נעלות ולגייס אנשים לפעולה. אך לא ניתן להתעלם מכך שהנוכחות המועטה של השלום במציאות הפוליטית-חברתית בישראל, כמו גם היעלמותו מן השיח הציבורי, מלווים בנוכחות דלה עוד יותר בתכנים החינוכיים. בלוח המועדים שמציינת מערכת החינוך לא נזכר "יום השלום". יתרה מזו, גם ביקורו ההיסטורי של סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 אינו זוכה לאזכור רשמי, וכך גם הסכמי השלום עם מצרים וירדן שהשנה מלאו, בהתאמה, 40 ו-25 שנים לחתימתם, והם אינם נכללים בחומר הלימוד לבגרות (או בכלל).

דווקא במציאות של סכסוך מדיני מתמשך, קיטוב לאומי ואלימות גואה, זקוק הנוער שלנו לחשיפה מוגברת לתרבות של שלום, ובתוך כך גם לידע אודות הסכמי השלום שהושגו לאורך השנים אשר שינו את פני המזרח התיכון והגדירו מחדש את יחסיה של ישראל עם מי שהיו אויבותיה הגדולות. אלה יוכלו, אולי, לייצר גם תקווה באשר לאפשרות להגיע לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים ביום מן הימים.

ציון יום השלום הבינלאומי מזמן לנו, כנשות ואנשי חינוך, הזדמנות לפתח בכיתה דיון מורכב ומציאותי במחירי הסכסוך בשני הצדדים ובמשמעות השלום. דיון כזה צריך לכלול התייחסות לצרכים ולמטרות של כל צד, לאינטרס המשותף להם ביישוב הסכסוך ולתועלות הגלומות בהשגת הסכם שלום, כמו גם לפשרות ולוויתורים הכרוכים בו.

אסור שתחמוק מעינינו העובדה המצערת שתכנים אלה, הנוגעים לשאלות המרכזיות ביותר ביחס לעברה, להוויתה ולעתידה של מדינת ישראל, נעדרים כליל מתוכניות הלימודים. עלינו להחזיר אותם אל השיח החינוכי ולעסוק בהם בגישה ביקורתית, אחרת ניכשל בחינוך הדור הצעיר ל"חתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים", כמנוסח בחוק חינוך ממלכתי.

 

מערך שיעור להורדה בנושא 40 שנה להסכם השלום עם מצרים (נכתב על ידי בן לב-קדש)

קישור לאתר המכיל מאגר משאבים למחנכים ופעילויות חינוכיות לציון 40 שנה להסכם השלום עם מצרים ו-25 שנה להסכם השלום עם ירדן (קרדיט לאיתמר בנית ובן לב-קדש).