ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לחינוך לזכויות אדם

פורסם בתאריך 21 באפריל 2020

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל בכל שנה בכ"ז בניסן לזכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ובעלי בריתם ולציון פעולות המרד והגבורה בגטאות. מועד זה הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל.

מעבר לדיון החשוב בנוגע לשואה, להנצחת הנספים/ות, לאירועים המרכזיים שהתרחשו בתקופה זו ולנסיבות שהובילו אליה, חשוב גם לקיים דיונים חינוכיים בנושא השואה בפרספקטיבה של זכויות אדם. ציון זכרם של קורבנות השואה וגבורתם של לוחמי הגטאות מהווה הזדמנות חינוכית משמעותית לדיון עמוק על ערכים דמוקרטיים והגנה על זכויות אדם, במיוחד של קבוצות מיעוט בחברה, ועל ההשלכות החמורות הנובעות משלילתן.

בימים אלה של משבר הקורונה, רבים מאתנו חיים בבידוד ובאי וודאות כלכלית. מציאות זו אינה זרה לאלפי ניצולי השואה החיים בקושי מתמשך הנובע לא רק מחוויות השואה הקשות אלא גם מקושי כלכלי ובידוד חברתי. אנו מציעות לקיים ביום זה דיון אקטואלי בנוגע למצבם הכלכלי- חברתי הקשה של ניצולי שואה רבים, ולחשוב עם התלמידים/ות על סוגים שונים של יוזמות אזרחיות שאפשר לנקוט בהן על מנת לשנות את מצבם.

בישראל חיים כיום 192 אלף ניצולים ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. טווח הגילאים של הניצולים נע בין 83-100 שנים, וכ-25% מהם חיים מתחת לקו העוני. תמונת המצב בנוגע לחייהם של ניצולי השואה בישראל מדאיגה מאוד. רבים מהם מתקשים לרכוש מזון ותרופות, לא זוכים לטיפול רפואי ראוי, וישנו פער ניכר בפיקוח על התקציבים המועברים להם. דו"ח מבקר המדינה משנת 2017 חשף כי משרד הרווחה לא ניצל כ-60 מיליון ש"ח שהוקצו לניצולים עבור השנים 2014-2015; בשנת 2016 נוצלו רק 4.3 מיליון ש"ח מתוך 40 מיליון שהוקצו לשירותי הרווחה. בנוסף, בגלל בירוקרטיה מסועפת וחוסר ידע, ניצולים רבים מתקשים במיצוי זכויותיהם. אלו הן רק חלק מהבעיות שצוינו בדו"ח מבקר המדינה, שלא נפתרו בשנים שחלפו מאז נכתב.

מהנתונים שמפרסם משרד האוצר מידי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה עולה כי רק 59 אלף ניצולים מקבלים קצבה חודשית מהמדינה, בסכומים הנעים בין 2000-6000 ש"ח. אחוז קטן מתוכם מקבל קצבה גבוהה יותר, אך יתר הניצולים, 133 אלף במספר, מקבלים אך ורק מענק שנתי העומד על סכום של 3,960 ש"ח בלבד, בתוספת פטור מתשלום התרופות שבסל הבריאות (לפי תיקון בחוק מהשנים האחרונות).

כיצד, אם כן, נוצר העיוות הזה? החוק קובע כי רק ניצולי שואה שעלו לישראל עד שנת 1953 זכאים לקצבה חודשית מהמדינה, ומותיר 70% מבין ניצולי השואה ללא יכולת להתקיים בכבוד בישראל בשנות חייהם האחרונות.

שאלות שאפשר להעלות לדיון:

מדוע קשה למצות זכויות, גם כשהן מגיעות לנו על פי חוק?

מהם הכשלים העיקריים במיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה בישראל?

ישנם ארגוני חברה אזרחית רבים המנסים לסייע לניצולי שואה. התוכלו לחשוב מדוע? עם אילו כשלים הם מנסים להתמודד? (להוביל את הדיון לכיוון תפקיד המדינה ותפקידם של ארגוני החברה האזרחית)

איזה יוזמות חברתיות אתם/ן חושבים/ות שראוי לקדם על מנת להיטיב עם אוכלוסייה זו? האם ישנן יוזמות שבני נוער יכולים לקחת בהן חלק?

 

חינוך לזכויות אדם בימי קורונה I חומרים ללמידה מרחוק

פורסם בתאריך 1 באפריל 2020

מורות ומורים, נשות ואנשי חינוך יקרים,

ביומנים של כולנו מסומנים כעת ימי חופשת הפסח, שעל פי לוח שנת הלימודים החלה ב-31 במרץ. אולם בשלושת השבועות האחרונים שינתה המציאות את פניה, וכפתה עלינו את "זמן הקורונה". זמן חדש זה מאלץ את כולנו להתמודד עם  אתגרים רבים ומורכבים בכל היבטי החיים.

המאבק במגפה והסגר משפעים רבות על מציאות חיינו, בזמן שכולנו מתמודדים/ות עם ההשלכות הישירות  על החירויות שלנו ועל מצבנו הכלכלי, ישנן קבוצות החוות פגיעה כפולה – אותן אוכלוסיות שגם בימי שיגרה חוות אי שוויון וסובלות מאפליה. המשבר הנוכחי מציף את הפערים החברתיים ומעמיק עוד יותר את הפגיעה באוכלוסיות אלה, בעוד המדינה איננה מספקת את הסעדים הנדרשים. לפעילות האגודה לזכויות האזרח בהקשר זה לחצו כאן.

החומרים החינוכיים שאנו מציעות השבוע עוסקים באיזונים בין זכויות, באי שווין בחינוך ובפגיעות הייחודית של נשים בעת משבר.

מערך ללמידה מרחוק לחטה"ב ותיכון העוסק בהתנגשות בין זכויות בשעת החירום הנוכחית.

מאמר דעה של חולוד אידריס ויעלה מזור עוסק בפערים שבין מערכות החינוך הערבית והעברית בישראל על רקע המעבר ללמידה מקוונת.

מערך ללמידה מרחוק לתלמידי חטה"ב ותיכון ששם זרקור על מצב הנשים במשבר הקורונה.

אנו מזמינים אתכם/ן להמשיך ולשתף אותנו בפעילויות חינוכיות ובחומרי למידה כדי שנוכל לקדם ולשתף בחומרים לחינוך לזכויות אדם, לדמוקרטיה ונגד גזענות גם בימי קורונה.

בברכת חג שמח ואיחולי בריאות,

צוות מחלקת חינוך.

 

למידה מקוונת? במשרד החינוך שכחו את התלמידים/ות הערבים I מאמר דעה

פורסם בתאריך 29 במרץ 2020

וירוס הקורונה מדגיש את הפערים בין מערכות החינוך העברית והערבית בישראל ■ כדי שלמידה מקוונת תצליח, נדרשים משאבים חומריים, כמו מחשב בכל בית ותשתית אינטרנט יציבה.

מאת חולוד אידריס ויעלה מזור

בימים לא קלים אלו מערכת החינוך משקיעה מאמצים אדירים כדי להתמודד עם איום הקורונה ועוברת ללמידה מקוונת מהבית. שעת חירום מעלה על פני השטח את הפערים האדירים שקיימים בחברה בישראל גם בשגרה, בייחוד בין מערכות החינוך הערבית והעברית. נראה שכאשר המערכת פועלת על פי ברירת המחדל שלה היא לא מכוונת לכתחילה לדאוג לתלמידים ומשפחות בחברה הערבית ועל כן מפספסת לפחות שלוש פעמים:

ראשית, למרות שמערכת החינוך הערבית משרתת כמעט רבע מהתלמידים בישראל, האתרים של משרד החינוך שאמורים לשרת את כלל ההורים והתלמידים – כמעט ולא מתורגמים לערבית. לדוגמא, הפורטל הייעודי להורים וכן זה הייעודי לתלמידים – ובהם מידע רב בנוגע לנושאים מגוונים שבשגרה וכמובן גם הודעות במצב חירום – קיים רק בעברית. אפילו הפורטל הפדגוגי, שבו מוצעים כעת השיעורים המקוונים ללמידה מרחוק – אינו זמין בערבית במלואו. אמנם מוצעים בו שיעורים בערבית אך נדרש לכך תיווך של אדם הקורא עברית היטב ובוודאי לא משהו שילדים ערבים בגיל יסודי יוכלו לעשות לבד. מבדיקת עמותת סיכוי נמצא כי נכון לכתיבת מאמר זה, ללומדים בעברית מוצעים באתר פי 2 מקצועות לימוד מאשר לדוברי ערבית (10 לעומת 5). בנוסף, כבר כמה שנים שאין מפקח ארצי ערבי לנושא תקשוב מערכת החינוך. אחת התוצאות היא שכעת, בעת הצורך, פחות מורים בחברה הערבית ערוכים לנהל את הלמידה מרחוק וחסרות הדרכות למורים בשפה הערבית שמותאמות לצרכים הספציפיים שלהם.

מערכת החינוך מפספסת פעם שניה משום שכדי שלמידה מקוונת תצליח, נדרשים משאבים חומריים כמו מחשב בכל בית ותשתית אינטרנט יציבה. מערך הלמידה לשעת חירום אינו לוקח בחשבון את החסמים הרלבנטיים ולכן אינו מקדם פתרונות הולמים. כך למשל, הפער הדיגיטלי בין החברה היהודית והחברה הערבית הוא עובדה קיימת שצריך להתמודד אתה כעת: יש פערים סוציו אקונומיים בין שתי החברות ויש פערים משמעותיים באיכות תשתיות המחשוב והאינטרנט בין יישובים יהודים וערבים רבים – והם משפיעים על האפשרות ללמידה מקוונת. המצב חמור במיוחד בקרב ילדי הכפרים הלא מוכרים בנגב – כיצד הם אמורים להשתתף בלמידה כאשר  לרובם אין חשמל ותשתיות אינטרנט בסיסיות? בחברה בה המחשבים אינם זמינים מספיק, ישנו שימוש נרחב יותר בטלפונים החכמים. סקר של הלמ"ס מצא כי  71% מהאזרחים הערבים דיווחו שהם משתמשים באינטרנט בטלפון ורק 43% מהם דיווחו שהם משתמשים במחשב בבית. (לעומת 77% מהאזרחים היהודים) אך במועד כתיבת שורות אלו עדיין מרבית התכנים לא מתאימים לגלישה בנייד. אגב, ניתן היה למנוע חלק מהבעיה על ידי פרויקט "מחשב לכל ילד", שכבר תוקצב – אך הוקפא בגלל הבחירות. משרד החינוך חייב להתאים את התכנים באופן מלא לשימוש בנייד ולטווח הרחוק, יהיה עליו להפעיל מחדש את פרויקט "מחשב לכל ילד". המשך…

חינוך לזכויות אדם בימי קורונה I חומרים ללמידה מרחוק

פורסם בתאריך 25 במרץ 2020

מורות ומורים, נשות ואנשי חינוך יקרים,

כמעט שבועיים חלפו מאז נסגרו שערי הגנים ובתי הספר, ונראה כי המצב החדש, שמערכת החינוך בישראל מעולם לא התנסתה בו עד היום, יימשך עוד זמן רב. בימים שעברו למדו מוסדות החינוך וצוותי ההוראה להתמודד עם האתגרים הרבים הכרוכים במעבר ללמידה מרחוק, תוך ניסיון לשמר את הקשר האישי עם התלמידים והתלמידות ולתת מענה להמשך שגרת לימודים. כל זאת, במצב של חוסר ודאות גדול לגבי העתיד לבוא והתמודדות עם שעת משבר ממשי הנוגע לא רק לתחום החינוכי אלא לכל היבטי החיים.

בימים אלה עומדת האגודה לזכויות האזרח על משמר זכויות האדם והדמוקרטיה ביתר שאת, לצד מתן מידע וסיוע לקבוצות הנפגעות מהמשבר. כחלק בלתי נפרד ממאמץ זה, גם אנחנו במחלקת החינוך של האגודה פועלות להמשיך ולקדם חינוך לזכויות אדם ולדמוקרטיה גם בימי קורונה, וזאת בהתאמה לתנאים המערכתיים והחינוכיים החדשים שנוצרו.

במסגרת זו, נציע בכל שבוע מערכי שיעור העוסקים בנושאים אלה, החשובים תמיד ובפרט בתקופת חירום כמו זו שאנו נמצאים בה כעת.

מערך שיעור בנושא: משבר הקורונה והפגיעה בזכויות עובדים

מערך שיעור בנושא: משבר הקורונה והפגיעה בזכויות אזרחיות

 

אנו מזמינות נשות ואנשי חינוך לשתף אותנו בפעילויות חינוכיות ובחומרי למידה העוסקים בנושאים של זכויות אדם, גזענות ודמוקרטיה בזמן קורונה, כדי שנוכל להפיצם (כמובן עם קרדיט מתאים) לכמה שיותר מורות ומורים שיוכלו לעשות בהם שימוש ללמידה מרחוק (או גם לזמנים וצרכים אחרים). אנא פנו למסי: mesi@acri.org.il.

 

בברכה ובהוקרה עמוקה על פועלכם/ן בימים טרופים אלה,

צוות מחלקת חינוך.