"ימי החירום של משבר הקורונה, ההוראות בדבר ריחוק חברתי, ההסתגרות בבתים והניסיון המתבקש לשמר שגרת לימודים אף בתקופה זו, חשפו והאירו תמונת מצב כואבת, המעידה על כך שבעשור השלישי של המאה ה-21 נותרים מאות אלפי תלמידים בצדי הדרך. זהו כשל מהותי של מערכת החינוך ופגיעה אנושה בזכותם לחינוך, לשוויון ולכבוד." (מתוך עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה)

התפרצות הקורונה ודפוס הלמידה המקוון מהבית חשפו, שוב, את הפערים העצומים בחינוך בין אוכלוסיות על רקע חברתי-כלכלי בישראל. ביום רביעי האחרון דן בג"ץ בשתי עתירות נגד משרד החינוך, שדרשו לתקן את האפליה במערך הלמידה מרחוק, אותן הגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-24% ממשקי הבית עם ילדים אין חיבור לאינטרנט (21% ממשקי הבית היהודיים ו-51% מהערביים). ב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין ולו מחשב אחד (מתוכם כ-40% באוכלוסיה הערבית). רק ב-33.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר. משמעות הנתונים, שאינם כוללים את אוכלוסיית התלמידים מבקשי המקלט וכנראה גם לא את ירושלים המזרחית, היא כי שכ-450,000 תלמידים (בכל גילאי חינוך החובה) נותרו מאחור בזמן שבתי הספר היו סגורים והלמידה בכל הגילאים עברה לדפוס מקוון.

משרד החינוך נערך זה מכבר להתאמת הלמידה למאה ה-21, ואוריינות דיגיטלית ושימוש באמצעים דיגיטליים הפכו בעשור האחרון לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. למרות זאת, לא קיימת אף תוכנית להנגשת הלימודים מרחוק לתלמידים ממשפחות קשות יום, שאין בביתם מחשב וחיבור לרשת. הדברים נכונים גם למערך הלמידה בחירום, שאף הוא אינו כולל התייחסות לסוגיה זו.

בעתירה לבג"צ דרשה האגודה, יחד עם העותרים הנוספים, לשפר את הנגישות של מאות אלפי תלמידים, בעיקר משכבות חלשות, שאין להם מחשבים, רשת אינטרנט בפס רחב או חיבור לחשמל. זאת, באמצעות מחשב לכל ילד בשגרה ובחירום, חיבור נמרץ לתשתיות, שידור השיעורים הווירטואליים בערוץ ציבורי, ולחלופין השלמת הלימודים והפערים לכל אלה שנבצר מהם להשתתף בתכנית הלימודים המקוונת, בין היתר גם קביעת מועדי בגרות מיוחדים.

הנתונים שפורטו בעתירה מצטרפים לדו"ח מקיף שנכתב על ידי צוות המומחים של המשבר בנושא חינוך, הסוקר את השפעתו של משבר הקורונה על מערכת החינוך הישראלית. מן ההקדמה למסמך עולה כי הפסקה ממושכת של הלימודים אינה פוגעת רק בלמידה, כי אם גם בכישורים החברתיים והרגשיים של התלמידים/ות. מצב מתמשך של פָּנדֶמיה מעלה את החשש לפגיעות מצטברות, אליהן חשופות בעיקר השכבות החלשות. עוד מצוין בדו"ח כי מוסדות בעלי ריכוז גבוה של תלמידים/ות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים מפער דיגיטלי לעומת מוסדות אחרים, ולפיכך מוגבלים ביכולתם להפיק תוכן חינוכי מותאם ללמידה מרחוק. יתר על כן, נמצא כי הלמידה מרחוק מעניקה יתרון לתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולות למידה עצמאיות, להם מאפיינים בעלי הטייה סוציו-אקונומית ברורה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו פערים חשף משבר הקורונה ביחס לעקרונות השוויון והזכות לחינוך?
• על מי מוטלת האחריות להנגיש את החינוך באופן שוויוני?
• מדוע סבורים ארגוני החברה האזרחית כי המדינה צריכה לספק תשתיות חשמל/אינטרנט ואמצעים דיגיטליים עבור תלמידים משכבות חלשות?
• מה המשמעות של שוויון מהותי בהקשרים אלה?

לקריאה נוספת:

• המדינה בבג"ץ הלמידה מרחוק: העניים אשמים במצבם / גיל גרטל (פורסם בשיחה מקומית).
• משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית – נייר עמדה / צוות המומחים של המשבר, צוות המומחים בנושא החינוך.

נקיים ביום שלישי הקרוב, 19.5.2020, בשעה 20:00, הרצאה מקוונת (וובינר), שבה נשוחח על חופש הביטוי האמנותי בתקופת כהונתה של השרה רגב ועל פסק הדין. המעוניינים להשתתף מוזמנים/ות להירשם כאן – בסיום הרישום תקבלו אישור במייל ובו קישור להתחברות לפגישה.

על רקע הדיונים האחרונים בבג"צ, ובעקבות שאלות שעלו בפורום חינוך לזכויות אדם ובשיח הציבורי, אנו מזמינות מורות ומורים ומתעניינים נוספים לפאנל מקוון על היחסים שבין המשפטי למוסרי והמשפטי לפוליטי, ועל הקשר של כל אלה לחינוך. מובטח דיון מרתק!
קישור למפגש בזום יישלח בקבוצות הווטסאפ ביום האירוע.

המאבק בהתפשטות מגפת הקורונה מעורר לא מעט סוגיות ושאלות הקשורות לזכויות אדם. התפרצות הנגיף בישראל הביאה את המדינה לחוקק תקנות רבות לשעת חירום על מנת לעצור את התפשטות המגפה. אולם גם אם פעולות לבלימת המגיפה הן הכרחיות לשם השמירה על בריאות הציבור ועל הזכות של כולנו לבריאות ולחיים, הרי שצעדים דרסטיים להגבלת תנועה, מניעת התכנסויות, טיסות וכניסה לישראל, השבתת לימודים ומקומות עבודה – בעיקר כאשר הם מתמשכים מעבר למספר שבועות – מובילים לפגיעה קשה בזכויות האזרחים.

בתחילת השבוע קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח ושלוש עתירות נוספות נגד החלטת הממשלה, שהסמיכה את שב"כ לאתר את כל האנשים שהיו במגע קרוב עם חולי קורונה, ולימד אותנו שיעור על איזונים ומידתיות במקרה של התנגשות בין זכויות. מתוך תמצית פסק הדין: "הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות".

על הפגיעה בזכויות אדם, גם בשעת משבר, להיות מידתית. לפיכך, כל מהלך שנעשה לטובת המאבק בקורונה חייב להיבחן בכובד ראש גם בהיבט של צמצום הפגיעה בזכויות אדם.

אנו מזמינות אתכם/ן לעשות שימוש במערכים המגוונים הנכללים בערכה החינוכית שהכנו בנושא זכויות אדם בזמן משבר – כדי להכיר לתלמידים ולתלמידות את המושג של זכויות אדם ואת משמעותן של כמה מזכויות היסוד, להעלות את מודעותם/ן למקרים של התנגשות בין זכויות ופגיעה כפולה בזכויות המתרחשים בישראל בתקופה זו במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ולעורר דיון חינוכי על חשיבות צמצום הפגיעה בזכויות אדם גם בימים אלה.

– מערך שיעור לתלמידי חטה"ב עם מצגת נלווית -להוראת הנושא ב-zoom
– מערך פעילות לעבודה עצמית לכיתות ט'-י' – כמשימת בית לתלמידים ולתלמידות
– שיעור בנושא מדיה וזכויות אדם בימי קורונה לכיתות ד'-ו' ששודר במערכת הלמידה המקוונת של משרד החינוך

בברכת חזרה שקולה לשגרה,
צוות מחלקת חינוך.