הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

חופש הביטוי – מערך מתוך "זכויות אדם – לא רק על הנייר"

פורסם בתאריך 4 בינואר 2010

היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי.

חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות. כך, למשל, חופש הבחירה בדמוקרטיה מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות. חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות, מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי. פעולות שכנוע, הפגנות, עצומות, נאומים, מאמרים בעיתון, שירי מחאה ועוד – כל אלו נכללים בחירות חשובה זו.

אמנם הנימוקים בזכות חופש הביטוי איתנים, אך לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל נוכחנו שוב ושוב במצבי התנגשות של חופש הביטוי עם זכויות אדם ועם ערכים ואינטרסים שונים. הניסיון למצוא איזון בין שמירה על חופש הביטוי מחד גיסא, לבין הגנה על זכויות אחרות ועל אינטרסים שונים מאידך גיסא, מטריד רבות את המערכת המשפטית.

השאלה "מה מותר לומר" חוזרת רבות במציאות הישראלית היום-יומית. אנו מאמינים כי דיון אקטואלי בסוגיה המורכבת של חופש הביטוי, הכולל הצגת נימוקים בזכותו בצד תיאור הקושי שביישומו, יסייע במציאת התשובה.

חופש הביטוי

כיצד להעריך את עבודת התלמיד/ה?

פורסם בתאריך

הצעה למטלה מסכמת: "זכויות אדם – לא רק על הנייר"

דרך ההערכה שאנו ממליצים עליה תואמת את השקפתנו בדבר רמת המודעות החברתית הרצויה של האזרח/ית הבוגר/ת. לפיכך אנו מבקשים לבחון את יכולתו/ה של התלמיד/ה לתפוס אירוע חברתי מסוים, ולהמשיג אותו במונחים של זכויות האדם. בשלב הבא, נבקש מהתלמיד/ה להביע עמדה מנומקת המבוססת אמפירית על המצב המתואר, ולהציע דרכים לשנותו או לשמרו בהתאם להשקפת עולמו/ה האזרחית.

למעשה, מה שת/יתבקש התלמיד/ה לעשות, הוא בדיוק מה שמצופה מכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנו צופים בחדשות, קוראים בעיתון או משוחחים עם אזרחים אחרים על נושאים הקשורים לתנאי חייהם ולזכויותיהם – תפיסה, הבנה, שיפוט והבעת עמדה.

כיצד תופיע מטרה זו בהערכת התלמיד/ה? בהתאם לעזרים הוויזואליים והטכניים שברשות בית הספר, ת/יתבקש התלמיד/ה להפיק תוצר. להלן נציע מודל עקרוני שיכול גם להפוך למטלה כתובה, ואפשר, כמובן, להרחיבה או לשנותה מבחינת אופן ההגשה.

הנחיות לתלמידים:

תוצר מבוקש: עבודה מודפסת בהיקף של עד אלף מילים או מצגת ממוחשבת המכילה כשלושים שקופיות.
לוח זמנים: המטלה תתבצע בשבוע האחרון להוראת תכנית ההעמקה.

  • בחירת האירוע – עליכם לבחור אירוע אחד שהתפרסם בתקשורת בשבוע האחרון, או אירוע שהתרחש בבית הספר או באזור מגוריכם, שאתם סבורים כי יש לו קשר לנושא זכויות האדם.
  • תיאור האירוע – עליכם לתאר בפירוט את השתלשלות האירוע בציון העובדות. מי המשתתפים בו? היכן הוא מתרחש?
  • תיאור הבעיה – כיצד מתקשר האירוע לנושא זכויות האדם? האם יש בו זכות אדם שמופרת, או יותר מאחת?
  • הבעת עמדה אישית – פרטו את השקפתכם האישית על הבעיה. עמדו על המתח בין הראוי, לדעתכם, למצוי, ותנו דעתכם על בעיות נוספות שעמדתכם האישית יוצרת או שאינה נותנת להן מענה.
  • כיצד לשנות? – כתבו מה, לדעתכם, אפשר לעשות כדי לשנות את המצב; פרטו מהם הכלים הדמוקרטיים שבהם יכול האדם שזכויותיו נפגעו להשתמש כדי לשנות את מצבו.
  • אפשרות נוספת: לבקש מהתלמידים להכין מצגת ממוחשבת או סרטון אנימציה ממוחשב במקום עבודה מודפסת.

    אנו ממליצים מאוד להקדיש את השיעור האחרון בתכנית להצגה בכיתה של העבודות האישיות (או של העבודות הנבחרות).

    קריטריונים להערכה:

  • הצגה נאמנה ויסודית של הרקע העובדתי לאירוע.
  • זיהוי נכון של זכויות האדם הקשורות לאירוע.
  • עמדה רהוטה, מבוססת על העובדות ומנוסחת בשפת זכויות האדם.
  • מקוריות ויצירתיות בהצעות לשינוי.
  • הקדמה דידקטית – זכויות אדם – "לא רק על הנייר"

    פורסם בתאריך

    תכניה של תכנית ההעמקה שלפניכם מבוססים על הנושאים הנלמדים במסגרת תכנית הלימודים באזרחות לכיתה ט', ומבחינת אופני הלמידה היא מחויבת לקידום אסטרטגיות חשיבה.

    לגישתנו, פיתוח החשיבה הוא מטרה אזרחית בפני עצמה. בעוד במקצועות אחרים אפשר אולי להגיע להישגים בלי להפעיל כישורי חשיבה מתקדמים (ועל כך אנו מצרים), במקצוע האזרחות הדבר אינו בר ביצוע, משום שיכולת חשיבה מורכבת היא עצמה המטרה, והיא גם התנאי להצלחה. כאזרחים לעתיד אנו מצפים מהתלמידים כי "יאמנו" כישורים אלה, שמן הראוי שיהיו נחלתו/ה של כל אזרח/ית בוגר/ת במשטר דמוקרטי: רציונליזציה, הפעלת ביקורת, חשיבה מעמיקה וקבלת החלטות מושכלת.

    השיעורים המוצעים בערכה שלפניכם חושפים את התלמידים למגוון טכניקות ואסטרטגיות, ובהן: זיהוי בעיות, מתן פרשנות מנקודות מבט מגוונות, חילוץ טענות ותובנות מסוגים שונים של טקסט, ביסוס ידע, הסקת מסקנות והבעת דעה. כל שיעור כולל משימות המקדמות חשיבה בצד שאלות "פתוחות" שיש להן כמה תשובות אפשריות, או שהמענה עליהן מחייב התמודדות מחשבתית עם תנאי אי ודאות.

    הנושאים הנלמדים בתכנית ההעמקה וחופפים את תכנית הלימודים הפורמלית הם אלו: זכויות האדם ככלל; חופש הביטוי; הזכות לכבוד; הזכות לדיור; הזכות להפגין; הזכות לשוויון (ובכללה אפליה פסולה והעדפה מתקנת); וזכויות המיעוטים בישראל. כן נדונות בתכנית גם הזכויות החברתיות – הזכות לקיום בכבוד והזכות לחינוך (לחצו כאן למערכי השיעור).

    אף שסוגיית בג"ץ מופיעה בתכנית הפורמלית רק כנושא בחירה, אנו ממליצים מאוד ללמד אותה בטרם מתחילים בהוראת תכנית ההעמקה. מאחר שרבות מזכויות האדם בישראל מובאות עד פתחו של בג"ץ, וסוגיות ערכיות ואזרחיות מוכרעות על ידי שופטי בית המשפט העליון, אנו סבורים שידע בסיסי על תפקידו של בג"ץ הוא חיוני ללמידה של זכויות האדם.

    בצד מערכי הפעילות אנו גם ממליצים על שימוש חינוכי בסרטי קולנוע. כאן תוכלו למצוא מבחר המלצות לסרטים המתאימים לנוער ועוסקים בזכויות האדם: "רואים זכויות: סרטים ופעילויות בנושא זכויות אדם".

    אנו מקווים שתמצאו את קובץ המערכים מעמיק, שימושי ומעורר מחשבה לכם ולתלמידיכם.