ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מיונים אסורים של תלמידים בכניסה לבתי ספר

פורסם בתאריך 25 במרץ 2018

מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה על החלטת בית המשפט שקבע כי יופסקו תהליכי הסינון לבית הספר לטבע בתל אביב, וזאת לאחר תהליך משפטי שארך כשנתיים והסתיים ב19/3/2018

האגודה לזכויות האזרח פועלת במישורים רבים למען שילוב ערכי זכויות אדם ושוויון במערכת החינוך בישראל ורואה בתהליכי הסינון של בתי ספר ממלכתיים כתהליך שמהווה פגיעה חמורה במתן שוויון הזדמנויות שמגיעות לילדים/ות. מערכת החינוך הממלכתי בישראל נועדה לאפשר נקודת התחלה שווה לכל ילד וילדה ואמורה לאפשר נגישות ונקודת התחלה שווה בכניסה למערכת החינוך. הסינון בבתי ספר ממלכתיים הוא חלק מתהליך הפרדה שמנציח אי השוויון על רקע אתני, מגדרי, סוציו אקונומי ועוד, שקיים עוד טרם נכנסים ילדים/ות למערכת החינוך ואף ממשיך איתם/ן לאחר מכן באופן ישיר ועקיף.

תהליכי הסינון משמרים את הפערים ואת אי השוויון. את טענה זו חיזקו השופטים בבית המשפט כאשר אמרו בסוף ההליך כי המיונים בבית ספר לטבע מהווים סגרגציה חברתית. אנו, כחברה וכמי שפועלים/ות בתחומי החינוך צריכים/ות לראות בשוויון הזדמנויות כערך עליון ועליו להיות מוחל באופן מוחלט במערכת החינוך בישראל. אנחנו רואים/ות בקביעת בית המשפט על הפסקת תהליך הסינון בבית הספר לטבע בתל אביב כהחלטה חשובה ואפילו מרגשת שדורשת החלת שוויון ומתן ההזדמנויות לילדים/ות, ללא קשר לרקע הסוציו-אקונומי במערכת החינוך הממלכתית. המשך…

יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות העבדות וסחר בבני אדם

פורסם בתאריך 24 במרץ 2018

ה 25 למרץ הוא יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות העבדות וסחר בבני אדם מציין תקופה של 400 שנה בהיסטוריה האנושית, בה נעשה סחר כפוי בין יבשתי בבני אדם, בעיקר מיבשת אפריקה לצפון אמריקה שנכפתה עליהם עבדות[1].

בעוד עבדות מתארת מצב בו אדם נמצא בבעלות אדם אחר[2], סחר בבני אדם מתאר העברה של בני אדם, לרוב בין מדינות ויבשות של בני אדם לצורכי ניצול[3]. כיום, סחר בבני אדם ועבדות הינם מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם ובאמנות בין לאומיות.

על אף שיום הזיכרון נקבע על ידי האו"ם ומכוון על תקופה חשוכה בהיסטוריה האנושית, מצער להיווכח כי סחר ועבדות אינם נחלת העבר והיקף התופעה כיום רחב ונפוץ ומגיע למיליוני גברים, נשים וילדים/ות, ומוערך שקיים בצורה זו או אחרת ב161 מדינות ברחבי העולם, ובניהן ישראל.

סחר ועבדות מודרנית נפוצים ופוגעים בקבוצות האוכלוסייה הפגיעות ביותר, שכן רוב הקורבנות כיום הן נשים, ילדים וילדות מאזורים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית ברחבי העולם, 1 מכל 5 קורבנות עבדות וסחר הם ילדים/ות ונכון ל2016 71% מהקורבנות הן נשים וילדות[4]. המונח "עבדות וסחר מודרני" צובעת את מעשה העבדות והסחר בגוון ליברלי ופחות מאיים כפי שנעשה בעבר, אך בפועל אין הדבר כך, שכן הקלות שבה אפשר כיום להעביר אנשים ממדינה למדינה, תקשורת זמינה וצורך מתמיד בכוח עבודה זמין וזול מאפשר לסחר ועבדות לשגשג מתחת ומעל פני השטח. מסחר בין יבשתי שנעשה באלימות וכפייה לצורכי עבדות, וכלה בעבודות כפייה שנפוצות בכל רחבי העולם בהן אנשים, נשים וילדים/ות נאלצים לעבוד ו/או לתת שירותים בניגוד לרצונם/ן תחת אלימות, איומים וענישה (רוב עבודות הכפייה מתרחשות במפעלים, בבתי בושת וניצול מיני על גווניו, חקלאות ואף בתים פרטיים) וסוג עבדות נוסף מכונה "מלכודת עבדות" שבה עבודתו של אדם משמשת אמצעי תשלום על חוב או הלוואה שנעשתה[5]. אחת הדוגמאות שהיו ועדיין נפוצות לסחר ועבדות ברחבי העולם היא חטיפת ילדים וילדות לצרכים צבאיים ואלו הופכים לחיילים וחיילות בניגוד לרצונם/ן. חטיפה, סחר ועבדות ילדים לצורכי מלחמה מנוגדת לאמנות בינלאומיות כמו האמנה בדבר זכויות הילד, חוק העבודה הבינלאומי והחוק ההומניטרי הבינלאומי. בפועל, עשרות אלפי ילדים/ות מתחת לגיל 18 נלקחים בניגוד לרצונם על ידי ארגונים לוחמה, צבאות ומדינות ברחבי העולם, בניהן מדינות באפריקה ואסיה. דוגמא נוספת ונפוצה היא בתעשיית המין שרובה מבוססת על סחר ועבדות תחת איומים ואלימות ומנצלת מאות אלפי אנשים, נשים, ילדים וילדות ברחבי העולם. דוגמאות נוספות הן סחר ועבדות של ילדים לעבודות כפייה במכרות באפריקה, עבדות במפעלים שמייצרים טכנולוגיות כמו פלאפונים חכמים ומחשבים בהם אנשים עובדים רוב שעות היום והלילה, בתנאים מחפירים, ללא תזונה נאותה, ללא הפסקות וכל זה בעבור סחר זעום.

היינו מצפים/ות שכיום, עם המודעות החברתית הגוברת על זכויות אדם, זכויות ילדים/ות ונשים, הפעולה נגד סחר ועבדות יהיו בראש מעייני מדינות, גופים בינלאומיים וקהילות מקומיות, אך תופעה זו לעיתים נדחקת לשולי הדיון ונשארת נחלת ארגונים שפועלים ישירות להפסקת הסחר והעבדות. הניצול, המניפולציה והאלימות שבסחר ובעבדות אמורים להניע את כולנו, כחברה וכבני אדם לפעול בצורה כזו או אחרת נגד מעשים אלו שחותרים נגד כל טענה שרואה בבני אדם כשווי זכויות.

נקודות לדיון:

  • מי האוכלוסיות הנפגעות מסחר ועבדות? למה לדעתכם/ן אלו האוכלוסיות שנפגעות?
  • על מי לדעתכם/ן האחריות לטפל במיגור התופעה?
  • האם סחר ועבדות הם עניין כלכלי בלבד?

המשך…

מתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית

פורסם בתאריך 21 במרץ 2018

מסי אייצק

על מתמטיקה, גזענות ומה שביניהם – לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות

מסי אייצק

בילדותי אהבתי מאוד מספרים, הם עזרו לי לשכוח את הקשיים ברכישת השפה העברית. אהבתי מאוד לתרגל מתמטיקה עם אבי, שלימד אותי פתרון בעיות במגוון שיטות שלמד באתיופיה. בבית הספר, למרות שהגעתי לתוצאות הנכונות במבחנים המורה לא נתנה לי ציון כמו ליתר התלמידים אלא דרשה ממני לשבת ליד שולחנה ולעשות מבחן חוזר. היא הסבירה שעליי לפתור את התרגילים בשיטה שהיא לימדה. מאז לא השתמשתי יותר בשיטות של אבי.

כשהגעתי לגיל שבו חילקו אותנו להקבצות, הופתעתי שלא שובצתי להקבצה הגבוהה, למרות שמתמטיקה היתה תחום שהצטיינתי בו. המורה הבהירה לי שאין לי סיכוי לעלות הקבצה, ושהדבר נעשה לטובתי האישית, כדי לאפשר לי חווית הצלחה. זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שהמתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית: המתמטיקה כדיסציפלינה והאופן שבו היא נלמדת הם בעצם השתקפות של יחסי הכוח, הערכים והסיפורים של האידאולוגיה השלטת. הצלחה במתמטיקה בבית הספר שבו למדתי הייתה שמורה לסוג מסוים של אנשים – ואני לא הייתי ביניהם.

"לובן" משפיע על התפיסה לגביי  יכולות של תלמידים/ות במתמטיקה. לימודי המתמטיקה מנציחים את הפריווילגיה "הלבנה" ומעמיקים פערים בין קבוצות. כאשר קוראים שוב ושוב  בעיתון על הישגים נמוכים בקרב הקהילה האתיופית בישראל, אין מנוס מכך שההטיות הללו יחלחלו בהדרגה למורים/ות, ישפיעו על התנהגותם וציפיותיהם ויעמיקו את הפערים. בעלי היתרון הלבן זוכים לתרגל מתמטיקה מתוחכמת ומהותית יותר כבר בבתי הספר היסודיים, ואת הפער שנוצר קשה לצמצם בהמשך. גם בסוגיית המגדר יש הטיות שליליות כלפי תלמידות לעומת תלמידים.

המשך…

נאבקים בגזענות ברשת : היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2018

פורסם בתאריך 18 במרץ 2018

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ. השנה בחרנו לעסוק בסוגיה של גזענות במרחב הווירטואלי. אנו מזמינות אתכן/ם במיוחד ביום זה לעסוק בנושא החינוך נגד גזענות מזויות מגוונות. בערכה שערכנו עבוכם/ן השנה תוכלו למצוא מערכי שיעור בנושא גזענות ברשת בהתאמה לגלאים השונים. תוכלו כמובן גם להשתמש במגוון הערכות שפיתחנו ליום זה לאורך השנים (מצורפים בסוף הפוסט)

מערך שיעור לכיתות יסודי

מערך שיעור לחטיבות הביניים

מערך שיעור לכיתות התיכון.

אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח,  כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה. אנו מאמינות בכן ומאחלות לכן הצלחה בעשייה מאתגרת וחשובה זו.

בברכה,

צוות חינוך, האגודה לזכויות האזרח.

המשך…