ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית

פורסם בתאריך 21 במרץ 2018

מסי אייצק

על מתמטיקה, גזענות ומה שביניהם – לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות

מסי אייצק

בילדותי אהבתי מאוד מספרים, הם עזרו לי לשכוח את הקשיים ברכישת השפה העברית. אהבתי מאוד לתרגל מתמטיקה עם אבי, שלימד אותי פתרון בעיות במגוון שיטות שלמד באתיופיה. בבית הספר, למרות שהגעתי לתוצאות הנכונות במבחנים המורה לא נתנה לי ציון כמו ליתר התלמידים אלא דרשה ממני לשבת ליד שולחנה ולעשות מבחן חוזר. היא הסבירה שעליי לפתור את התרגילים בשיטה שהיא לימדה. מאז לא השתמשתי יותר בשיטות של אבי.

כשהגעתי לגיל שבו חילקו אותנו להקבצות, הופתעתי שלא שובצתי להקבצה הגבוהה, למרות שמתמטיקה היתה תחום שהצטיינתי בו. המורה הבהירה לי שאין לי סיכוי לעלות הקבצה, ושהדבר נעשה לטובתי האישית, כדי לאפשר לי חווית הצלחה. זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שהמתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית: המתמטיקה כדיסציפלינה והאופן שבו היא נלמדת הם בעצם השתקפות של יחסי הכוח, הערכים והסיפורים של האידאולוגיה השלטת. הצלחה במתמטיקה בבית הספר שבו למדתי הייתה שמורה לסוג מסוים של אנשים – ואני לא הייתי ביניהם.

"לובן" משפיע על התפיסה לגביי  יכולות של תלמידים/ות במתמטיקה. לימודי המתמטיקה מנציחים את הפריווילגיה "הלבנה" ומעמיקים פערים בין קבוצות. כאשר קוראים שוב ושוב  בעיתון על הישגים נמוכים בקרב הקהילה האתיופית בישראל, אין מנוס מכך שההטיות הללו יחלחלו בהדרגה למורים/ות, ישפיעו על התנהגותם וציפיותיהם ויעמיקו את הפערים. בעלי היתרון הלבן זוכים לתרגל מתמטיקה מתוחכמת ומהותית יותר כבר בבתי הספר היסודיים, ואת הפער שנוצר קשה לצמצם בהמשך. גם בסוגיית המגדר יש הטיות שליליות כלפי תלמידות לעומת תלמידים.

המשך…

נאבקים בגזענות ברשת : היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2018

פורסם בתאריך 18 במרץ 2018

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ. השנה בחרנו לעסוק בסוגיה של גזענות במרחב הווירטואלי. אנו מזמינות אתכן/ם במיוחד ביום זה לעסוק בנושא החינוך נגד גזענות מזויות מגוונות. בערכה שערכנו עבוכם/ן השנה תוכלו למצוא מערכי שיעור בנושא גזענות ברשת בהתאמה לגלאים השונים. תוכלו כמובן גם להשתמש במגוון הערכות שפיתחנו ליום זה לאורך השנים (מצורפים בסוף הפוסט)

מערך שיעור לכיתות יסודי

מערך שיעור לחטיבות הביניים

מערך שיעור לכיתות התיכון.

אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח,  כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה. אנו מאמינות בכן ומאחלות לכן הצלחה בעשייה מאתגרת וחשובה זו.

בברכה,

צוות חינוך, האגודה לזכויות האזרח.

המשך…

הפרדה: רב תרבותית או גזענות?

פורסם בתאריך 12 במרץ 2018

אתמול התקיים במכללת סמינר הקיבוצים הכנס השנתי לקראת היום הבין לאומי למאבק בגזענות שיחול ב- 21.3, בשיתוף עם בית הספר לחינוך יסודי, היחידה למעורבות חברתית ומחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. הכנס הוא פרי שיתוף הפעולה המוצלח ורב השנים של הסמינר והאגודה לקידום החינוך נגד גזענות ומהווה אירוע שיא לתהליך הלמידה המתמשך של הסטודנטיות לאורך השנה, הפעם עסקנו בנושא: "הפרדה – רב תרבותיות או גזענות?" מתי הפרדה היא פועל יוצא של מדיניות רב תרבותית ובאיזה מצבים מדובר בפרדה על רקע גזעני. הסוגיה הזו נידונה באמצעות תיאטרון פלייבק אקו, שהוא סוג ייחודי של תיאטרון אימפרוביזציה המשתף את הקהל במופע, השחקנים השתמשו בתיאורי מקרה שהביאו הסטודנטיות מההתנסויות שלהן בעבודת השדה. הפלייבק הנו כלי טבעי וזמין לחיזוק מיומנויות חברתיות, לטיפוח והעשרה, לביטוי ועיבוד תכנים חברתיים וחינוכיים בדרך ידידותית מהנה ונגישה.השחקנים בתאטרון הפלייבק אקו הינם בוגרים/ות של החוג לתיאטתרון במכללת סמינר הקיבוצים.

צילום: חולוד אידריס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפרדת תלמידים עם מוגבליות במערכת החינוך פוגעת בשוויון

פורסם בתאריך 27 בפברואר 2018

מערכת החינוך השוודית מבוססת על הפילוסופיה שלכל התלמידים ישנה זכות זהה להתפתחות האישית ולחוויות הלמידה. זכות זו מצויה בסעיף 1 לחוק החינוך. הכללתם של כל התלמידים בעיקרון משמעותה היא שזכויות התלמידים הזקוקים לתמיכה מיוחדת אינן מובאות בנפרד. תכנית הלימודים הנוכחית לבתי ספר מקדמת את הרעיון שכל התלמידים יחונכו בכיתות כלליות או בקבוצות של ילדים. אם הדבר אינו אפשרי, על בית הספר לציין בבירור מדוע יש לשקול אפשרויות חינוכיות אחרות לתלמידים. זוהי נקודה פילוסופית חשובה לארגון בית הספר ולפעולה. דיונים קודמים התמקדו בתנאים מוקדמים לאינטגרציה. עכשיו הפוקוס השתנה הכלל הינו שילוב כל התלמידים והיוצא דופן הוא הצורך להצדיק אופציות נפרדות לתלמידים. תלמידים עיוורים או לקויי ראייה, אך ללא לקויות אחרות התחנכו בכיתות כלליות מאז 1988. עבור תלמידים עם לקויות למידה קשות ישנה תכנית מיוחדת בתוך בתי הספר הרגילים וקשורה קשר הדוק עם יתר הפעילויות של בת הספר. במסלולי ההוראה לחינוך מיוחד ישנם כיום שישה מסלולים הכוללים: שפה, כתיבה ופיתוח אוריינות, פיתוח מתמטיקה, חירשות או ליקויי שמיעה, ליקוי ראייה, ליקויי שפה וקשיי למידה קשים. יש גם חינוך פדגוגי מיוחד ללא כיוונים ספציפיים. וכל התחומים הללו הם במסגרת הרגילה של בתי הספר בהתאמה אישית לכל ילד/ה.

ובישראל "בשקט בשקט ובמהירות הבזק, ללא דיון ציבורי, מקדם שר החינוך נפתלי בנט הצעת חוק לתיקון חוק החינוך המיוחד, שתפגע אנושות בילדים עם מוגבלויות ועשויה לחרוץ את גורלם של עשרות אלפי תלמידים. הצעת החוק גובשה ללא שיתוף ארגוני הזכויות, ללא היוועצות עם נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, עברה במהירות הבזק את ועדת השרים לחקיקה ואף עברה קריאה ראשונה ללא דיון ציבורי. דיון בועדת החינוך של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית. הקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי קוראת לועדת החינוך של הכנסת לעצור את המחטף." מרכז אדוה

לנייר העמדה המלא: http://bit.ly/2BQ8bJZ

בקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי חברים הארגונים:
מרכז אדוההל"ה – למען החינוךהאגודה לזכויות האזרח בישראלאגודת יהודי אתיופיה והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.