ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

הפרדה מגדרית במערכת החינוך

פורסם בתאריך 15 במאי 2018

מה בין פסטיבל קאן לכפר סבא?

אילוסטרציה בשבוע האחרון מתקיים פסטיבל קאן בצרפת, הפסטיבל הוא אחד מעשרות תחרויות סרטים וסדרות שמתקיימים ברחבי העולם אך אין ספק ששמו של פסטיבל קאן מוכר כיוקרתי ואיכותי, כל הכוכבים והכוכבות מרחבי העולם מגיעים/ות לקחת חלק בתחרות באופן כזה או אחר. באחד מימי הפסטיבל התקיימה מחאה שקטה שבה לקחו חלק 82 נשים, שחקניות, במאיות, מפיקות, שנעמדו בדממה על מדרגות הפסטיבל שהשטיח האדום פרוס לרגליהן, 82 הנשים שמחאו, מייצגות את 82 הבמאיות שלקחו חלק בפסטיבל לעומת 1,688 בימאים שלקחו חלק לאורך 71 שנות קיומו של הפסטיבל. המחאה השקטה הזו מתווספת למחאות רבות שהתקיימו בשנה האחרונה בעולם הקולנוע והטלוויזיה על השכר הנמוך ביחס לגברים, כמו גם שילוב בתעשייה והטרדות מיניות. לא כל הנוצץ…

הפערים בשכר וחוסר הגיוון המגדרי בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע לא קרה כטבעו של עולם והוא מהווה דוגמא אחת לתחום בשוק העבודה שבו אי השוויון המגדרי קיים. ומה הקשר של פסטיבל קאן לכפר סבא? בכתבה שפורסמה השבוע ב"הארץ", נחשף כי במהלך הצגה בבית הספר הממלכתי – ברל כצנלסון בכפר סבא, תלמידים ותלמידות הופרדו בסידור הישיבה, בעוד התלמידים הבנים ישבו מקדימה, הורו לבנות לשבת מאחורה. הפעולה הקלה והפשוטה של לבקש מבנות לשבת מאחורה הוא מזלזל ופוגעני, ההשלכות של ההפרדה והתפיסות המגדריות קיימות שנים, ובעוד העולם נאבק בזה, אנחנו נותנים לזה מקום על ידי הפרדה מגדרית בבתי הספר הממלכתיים. הפרדה זו מלווה תלמידים ותלמידות לאורך חייהם/ן בשוק העבודה עם פערי שכר ושילוב במקצועות "נשיים" ו"גבריים" (לקריאה נוספת). על אף שההפרדה המגדרית נתפסת כתוצאה של דת, היא בהחלט מתאימה למציאות המגדרית – חילונית הקיימת בישראל ובכל העולם. בינתיים, המוסדות העירוניים ומערכת החינוך זורקים את האחריות אחד על השני ואין מי שלוקח אחריות.

ההפרדה המגדרית, בין אם היא סמויה או גלויה קיימת במערכת החינוך ועל כל אחד ואחת מהמוסדות, המפקחות/מפקחים ועד אנשי ונשות החינוך ואפילו התלמידים/ות להיאבק בהפרדה זו על כל גווניה וצורותיה ולהפנים שההשלכות של הפרדה בגיל צעיר משפיעות ללא ספק על הנוכחות של נשים במרחב הציבורי ושוק העבודה.

 

הרפורמה בחינוך המיוחד

פורסם בתאריך 2 במאי 2018

חוק חינוך מיוחד (התשמ"ח – 1988) נועד לאפשר קידום והתפתחות של ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים בתוך מערכת החינוך ומוסדות החינוך המיוחד, תוך התייחסות לצרכים הספציפיים של הילד/ה, בין אם מדובר בעיכוב התפתחותי, שכלי, נפשי, התנהגותי ועוד. שילוב ילדים/ות עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך מהותית ומגלמת את רעיון שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך על ידי מתן לווי, עזרה וכלים בסביבת בית הספר ותהליך הלמידה. מתוך כתבה בעיתון "הארץ" עולות ביקורות על הרפורמה של משרד החינוך והשינויים המתוכננים במסגרות החינוך המיוחד וביקורת נוספת על הדרכים בה החלו ליישם אותה. עד כה הוועדות שדנו היכן ילמדו ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים היו וועדות השמה של הרשויות המקומיות וועדות שילוב בית ספריות, הרפורמה תעביר את הדיון הזה לוועדה שתהיה כפופה למשרד החינוך, שינוי זה מעורר ביקורת רבה. הטענה היא שצעד זה נובע מתוך שיקולים כלכליים וקיצוצים שנעשים בחינוך המיוחד והפגיעה בילדים/ות תהיה מתוך שיקול כלכלי מבלי לבחון את צרכי הילד/ה ולאפשר השתלבות תקינה במערכת החינוך. מתוך הכתבה עולה כי משרד החינוך החליט לא לפתוח יותר כיתות חינוך מיוחד ללקויות למידה ולבעיות רגשיות התנהגותיות. הסינון שעלול לנבוע מתוך הקיצוצים ושינוי הוועדה עלול ליצור הפרדה גסה בין מה מוגדר כצורך מיוחד, התוצאות של הרפורמה והקיצוצים תפגע בהזדמנויות של ילדים/ות שצריכים את הליווי והתמיכה במערכת החינוך ותשפיע על אלפי ילדים וילדות כל שנה.

האחריות של משרד החינוך, בתי הספר ומורים/ות לפעול לשילוב מקסימלי ואידיאלי של ילדים וילדות עם מוגבלויות במערכת החינוך רבה, ואין מקום לשיקולים כלכליים. זוהי הזכות והחובה שיש למשרד החינוך לפעול ברוח שוויון ההזדמנויות כלפי כל ילד וילדה באשר הם ועד כמה וכמה כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים.

ישנן אלטרנטיבות רבות שמערכת החינוך יכולה לפעול בהן למען שילוב וקידום ילדים/ות ככלל וילדים/ות עם צרכים מיוחדים בפרט, כאשר קיצוץ במשאבים כלכליים וסגירת כיתות אינו אחד מהם. דוגמא לאחריות שמוסד לוקח על עצמו בשילוב, עזרה ותמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים שונים הוא בבית הספר הירוק ע"ש שמעון פרס. בבית הספר משתלבים עשרות ילדים/ות עם מוגבלויות שונות, אך בית הספר מאפשר להם להשתלב באופן שהם אינם/ן מרגישים ומרגישות מוגבלות ומתאפשר להם בלי בעיה לקחת חלק בכל מה שמוצא לילד/ה בבית ספר (מתוך כתבה).

שאלות לדיון:

  • איך מגדירים צרכים מיוחדים?
  • מה החשיבות של שילוב ועזרה לילדים/ות עם צרכים מיוחדים?
  • האם לדעתכם אפשר בכיתה לשלב ילד/ה עם צורך מיוחד?

01/05 חג הפועלים

פורסם בתאריך 29 באפריל 2018

ה-1 במאי מצוין מדי שנה ברחבי העולם לביטוי הסולידריות בין פועלים וארגוני עובדים במאבק לתנאי עבודה טובים יותר.

ההפגנה הראשונה באחד במאי התרחשה בטורונטו ב-15 באפריל 1872 על ידי פדרציית ארגוני העובדים שדרשו לשחרר ממעצר 24 פועלי דפוס שהנהיגו שביתה. העצורים שבתו בדרישה להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. כיוון שהתאגדויות ושביתות היו באותו הזמן לא חוקיות, השובתים נעצרו ופדרציית ארגוני העובדים ניצלה את ההזדמנות לקיים הפגנה למען זכויות עובדים והגבלת יום העבודה.

בעקבות הצלחת המאבק בקנדה, פדרציית ארגוני העובדים בארצות הברית פתחו בשביתה כללית בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. השביתה לוותה בהפגנות ומהומות בהן נהרגו כ-7 שוטרים וכ-60 מפגינים אשר לזכרם שינתה התנועה הסוציאליסטית את צבע דגלה לאדום לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך".

בעקבות אירועים אלו, החל מ-1889 ה-1 במאי נחגג רשמית ברחבי העולם כיום חג לפועלים.

למערך פעילות בנושא.

לפעילויות נוספות בנושא זכויות עובדים וזכויות חברתית.

חוק עוקף בג"ץ – עקרון האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית

פורסם בתאריך 28 באפריל 2018

שורשי רעיונות הדמוקרטיה קיימים עוד בעולם העתיק ודרכי יישומן של עקרונות הדמוקרטיה עברו תהליכים ושינויים רבים. מפוליס של אתונה ועד למהפכה הצרפתית, ליישום הדמוקרטיה שיטות רבות ושונות אך רעיון-העל הוא ייצוגיות העם ושלטון העם. לרעיון ייצוג העם להחלטות כלכליות, חברתיות, מדיניות ואף צבאיות לעיתים התווספו מטבע הדברים רעיונות של זכויות אדם ושוויון, פלורליזם, מוסדות מקבילים לבית הנבחרים אשר מייצג את העם, בחירות ועוד. כל אלו עונים על צרכים פוליטיים וחברתיים בכל מדינה שבה הדמוקרטיה שואפת להתבסס, שכן ההיסטוריה רצופה בניצול כוחה החיובי של עקרונות הדמוקרטיה שאפשר למשטרים טוטליטריים חשוכים לעלות ולפגוע בכל עיקרון של זכויות וחופש לאדם ולחברה ואף לשנות סדרי עולם. אחד העקרונות העיקריים שמדינות מבססות בממשלם זה עיקרון ה"איזונים והבלמים", בין אם מדובר בממשל נשיאותי (ארה"ב), ממשל פרלמנטרי (בריטניה) או בממשל מעורב (צרפת) עיקרון האיזונים והבלמים מתמקד במוסדות הממשלתיים השונים וביחסים בניהם. בישראל פועלות הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (ממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט). טבען של הרשויות השונות בדמוקרטיה הן ביקורות, לאזן ולהגביל את כוחן של הרשויות המקבילות בכדי למנוע הצטברות של עוצמה פוליטית בקרב רשות אחת בלעדית.

בישראל, לאורך השנים היו ניסיונות רבים להגביל את כוחה של הרשות השופטת וגם כיום הממשלה פועלת רבות ובדרכים רבות להגביל את כוחו של בית המשפט ב-חוק עוקף בג"ץ, חוק שיאפשר לכנסת לחוקק חוקים שלא התקבלו ונאסרו בבג"ץ לפי מספר הצבעות בממשל ובכך לצמצם את כוחו של בית המשפט בצורה משמעותית. הפגיעה הרבה שעולה מכך בעקרון האיזונים והבלמים תאפשר לממשלה לחוקק חוקים שיפגעו בעקרונות מהותיים במדינות דמוקרטיות כמו פלורליזם, חופש הביטוי, חופש התנועה וחוק כבוד האדם וחירותו. הניסיון לחוקק חוק שמגביל את כוחו של בית המשפט מהווה סכנה ממשית לדמוקרטיה ולעקרונותיה, והראשונים להיפגע מכך יהיו אוכלוסיות מוחלשות, בנוסף לקידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים פרטיים של הממשלה מבלי שיהיה אפשר לבלום זאת.

מדינות דמוקרטיות שחרטו על דגלם עקרונות של חופש האדם, זכויות אדם ופלורליזם מקדמות את האקטיביזם של הרשות המחוקקת או לחילופין משמרים את כוחם ושוויונם של גופים בדמות בתי מחוקקים שמטרתם לבקר את הממשלה ולהגביל את כוחה לחוקק כל חוק העולה על רוחם. ישראל, ככל מדינה ששואפת לשמר את הדמוקרטיה ורוח הפלורליזם צריכה להתנגד בכל תוקף לכל חוק שמגביל את כוחה של אחת הרשויות ובעיקר את כוחה של הרשות השופטת.

שאלות לדיון:

  • מדוע צריכים במדינה דמוקרטית לשמר את עקרון האיזונים והבלמים?
  • מה הסכנות בפגיעה בעיקרון האיזונים והבלמים?
  • מה חשיבותה של הרשות השופטת במדינות דמוקרטיות?
  • האם יש מקרים בהיסטוריה שהעקרונות הדמוקרטיים אפשרו לנפילת משטר דמוקרטי?