ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

קמפיין לקידום נשים – פספס את המטרה

פורסם בתאריך 29 במאי 2018

שיוויון ב30 לאוקטובר, 2018 יתקיימו בישראל בחירות למועצות המקומיות. השנה, בהתאם למשב הרוח הפמיניסטי בעולם ובישראל, התפרסם קמפיין רב חשיבות של הרשות לקידום האישה שקורא לנשים להתמודד בבחירות למועצות המקומיות, זאת לאור היעדר נשים בעמדות מפתח במועצות ביחס לגברים. רק 2% נשים עומדות כראשות מועצות אזוריות ו14% מכלל חברי המועצה ברשויות המקומיות בישראל (לקריאה נוספת).

לאור נתונים אלו, הקמפיין של הרשות לקידום מעמד האישה נתפס כנדרש, הכרחי וחיובי אך עם זאת אי אפשר להתעלם מהיעדר הפניה לאוכלוסייה הערבית ככלל שמהווה 20.9% מהאוכלוסייה בישראל ולנשים ערביות בפרט. הקמפיין, שפורסם בשפה העברית בלבד אינו פונה לאוכלוסיות נוספות ורבות בחברה הישראלית בכך שלא הנגישו את הקמפיין בשפות נוספות, ובעיקר בשפה הערבית שמעמדה הוא שפה רשמית בישראל.

בכתבה שפורסמה ב28/5/2018 בעקבות הקמפיין, נשים רבות מהחברה הערבית יצאו נגד היעדר השפה הערבית בקמפיין, ונטען כי הרשות לקידום מעמד האישה צריכה דווקא לקדם ולפנות דווקא אל האוכלוסיות המוחלשות בישראל. הביקורת על הקמפיין מצטרפת לנתונים שמראים כי למרות שחלה עלייה בהשתלבותן של נשים ערביות בהשכלה הגבוהה, בשוק העבודה עלייה זו כמעט ולא באה לידי ביטוי והוא נמוך בהרבה ביחס לנשים יהודיות בישראל[1].

ההנחה כי השפה העברית פונה ומדברת באופן גורף כלפי כלל האזרחים בישראל היא פסולה ומעלימה עין במודע או שלא במודע, מקבוצות שונות שבונות את החברה הישראלית. קמפיינים לקידום ושילוב נשים מכל המגזרים בעמדות מפתח, הן במועצות המקומיות והן בשוק העבודה הוא צעד הכרחי למען השגת שוויון וצעד זה צריך לעמוד מאחורי כל קמפיין ובמיוחד קמפיין לקידום נשים

[1] http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/arabisraeliwomen.pdf

ההפגנה בחיפה וחופש הביטוי

פורסם בתאריך 23 במאי 2018

ביום שישי האחרון התקיימה בחיפה הפגנה של פעילים ופעילות בעקבות כמות הפצועים וההרוגים ברצועת עזה בעת ההפגנות שנערכו שם. 21 מהמפגינים/ות נעצרו, בניהם שני קטינים ששוחררו במהלך הלילה וה19 הנוספים שוחררו לאחר הוראת בית המשפט. בנוסף למעצרים הרבים, עולות מתוך עדויות וסרטונים טענות רבות בנוגע לכוח המופרז שהופעל כלפי הפעילים בעת ההפגנה ובזמן המעצרים, אחד מהמפגינים שנעצר הוא פעיל זכויות האדם ג'עפר פרח שברכו נשברה לאחר שנעצר.

בין אם יש הסכמה או אין הסכמה על תוכן ומטרת ההפגנה, חופש הביטוי והחופש להפגין לא שייך רק לאלו שמקדמים את הקונצנזוס ומי שמישרים קו עם המדיניות המקובלת על הכלל. חופש הביטוי הינה זכות יסוד בסיסית שקיימת לכל איש ואישה במדינה דמוקרטית, ושלילה של זכות זו כפי שנעשה ביום שישי האחרון צריכה להיות דגל אדום לנו כאינדיבידואלים בעלי עמדות חברתיות-פוליטיות וכחברה. הבעת דעה, מחשבה ואמונה שאין בה קריאה לפגיעה באחר היא חיונית וחיובית במדינה דמוקרטית, והזכות להביע אותו לא צריכה להיות רק בזמן בחירות, אלא במרחב הציבורי ביום-יום, גם אם העמדה אינה "פופולרי" או נעימה לאוזן. תוכן ההפגנה ביום שישי בחיפה לגיטימית ויש לה מקום במרחב הציבורי והפוליטי, השימוש המופרז באלימות שהופעל כלפי המפגינים/ות לא היה מידתי ומוצדק ולא מקדם ותואם את ערכי הדמוקרטיה.

כפי שכתבה עו"ד רגד ג'ראיסי במכתב לראש עיריית חיפה לאחר שהתבטא נגד ההפגנות והפעילים: "מחויבותה של חברה לחפש הביטוי נבחנת דווקא בזמן חילוקי דעות קשים ותקופות משבר". וכן, עלינו כחברה ללא הבדל באמונה ובעמדה לגנות ניסיונות של השתקה, פגיעה והפרה של חופש הביטוי.

למכתב לעו"ד יונה יהב

 

הפרדה מגדרית במערכת החינוך

פורסם בתאריך 15 במאי 2018

מה בין פסטיבל קאן לכפר סבא?

אילוסטרציה בשבוע האחרון מתקיים פסטיבל קאן בצרפת, הפסטיבל הוא אחד מעשרות תחרויות סרטים וסדרות שמתקיימים ברחבי העולם אך אין ספק ששמו של פסטיבל קאן מוכר כיוקרתי ואיכותי, כל הכוכבים והכוכבות מרחבי העולם מגיעים/ות לקחת חלק בתחרות באופן כזה או אחר. באחד מימי הפסטיבל התקיימה מחאה שקטה שבה לקחו חלק 82 נשים, שחקניות, במאיות, מפיקות, שנעמדו בדממה על מדרגות הפסטיבל שהשטיח האדום פרוס לרגליהן, 82 הנשים שמחאו, מייצגות את 82 הבמאיות שלקחו חלק בפסטיבל לעומת 1,688 בימאים שלקחו חלק לאורך 71 שנות קיומו של הפסטיבל. המחאה השקטה הזו מתווספת למחאות רבות שהתקיימו בשנה האחרונה בעולם הקולנוע והטלוויזיה על השכר הנמוך ביחס לגברים, כמו גם שילוב בתעשייה והטרדות מיניות. לא כל הנוצץ…

הפערים בשכר וחוסר הגיוון המגדרי בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע לא קרה כטבעו של עולם והוא מהווה דוגמא אחת לתחום בשוק העבודה שבו אי השוויון המגדרי קיים. ומה הקשר של פסטיבל קאן לכפר סבא? בכתבה שפורסמה השבוע ב"הארץ", נחשף כי במהלך הצגה בבית הספר הממלכתי – ברל כצנלסון בכפר סבא, תלמידים ותלמידות הופרדו בסידור הישיבה, בעוד התלמידים הבנים ישבו מקדימה, הורו לבנות לשבת מאחורה. הפעולה הקלה והפשוטה של לבקש מבנות לשבת מאחורה הוא מזלזל ופוגעני, ההשלכות של ההפרדה והתפיסות המגדריות קיימות שנים, ובעוד העולם נאבק בזה, אנחנו נותנים לזה מקום על ידי הפרדה מגדרית בבתי הספר הממלכתיים. הפרדה זו מלווה תלמידים ותלמידות לאורך חייהם/ן בשוק העבודה עם פערי שכר ושילוב במקצועות "נשיים" ו"גבריים" (לקריאה נוספת). על אף שההפרדה המגדרית נתפסת כתוצאה של דת, היא בהחלט מתאימה למציאות המגדרית – חילונית הקיימת בישראל ובכל העולם. בינתיים, המוסדות העירוניים ומערכת החינוך זורקים את האחריות אחד על השני ואין מי שלוקח אחריות.

ההפרדה המגדרית, בין אם היא סמויה או גלויה קיימת במערכת החינוך ועל כל אחד ואחת מהמוסדות, המפקחות/מפקחים ועד אנשי ונשות החינוך ואפילו התלמידים/ות להיאבק בהפרדה זו על כל גווניה וצורותיה ולהפנים שההשלכות של הפרדה בגיל צעיר משפיעות ללא ספק על הנוכחות של נשים במרחב הציבורי ושוק העבודה.

 

הרפורמה בחינוך המיוחד

פורסם בתאריך 2 במאי 2018

חוק חינוך מיוחד (התשמ"ח – 1988) נועד לאפשר קידום והתפתחות של ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים בתוך מערכת החינוך ומוסדות החינוך המיוחד, תוך התייחסות לצרכים הספציפיים של הילד/ה, בין אם מדובר בעיכוב התפתחותי, שכלי, נפשי, התנהגותי ועוד. שילוב ילדים/ות עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך מהותית ומגלמת את רעיון שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך על ידי מתן לווי, עזרה וכלים בסביבת בית הספר ותהליך הלמידה. מתוך כתבה בעיתון "הארץ" עולות ביקורות על הרפורמה של משרד החינוך והשינויים המתוכננים במסגרות החינוך המיוחד וביקורת נוספת על הדרכים בה החלו ליישם אותה. עד כה הוועדות שדנו היכן ילמדו ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים היו וועדות השמה של הרשויות המקומיות וועדות שילוב בית ספריות, הרפורמה תעביר את הדיון הזה לוועדה שתהיה כפופה למשרד החינוך, שינוי זה מעורר ביקורת רבה. הטענה היא שצעד זה נובע מתוך שיקולים כלכליים וקיצוצים שנעשים בחינוך המיוחד והפגיעה בילדים/ות תהיה מתוך שיקול כלכלי מבלי לבחון את צרכי הילד/ה ולאפשר השתלבות תקינה במערכת החינוך. מתוך הכתבה עולה כי משרד החינוך החליט לא לפתוח יותר כיתות חינוך מיוחד ללקויות למידה ולבעיות רגשיות התנהגותיות. הסינון שעלול לנבוע מתוך הקיצוצים ושינוי הוועדה עלול ליצור הפרדה גסה בין מה מוגדר כצורך מיוחד, התוצאות של הרפורמה והקיצוצים תפגע בהזדמנויות של ילדים/ות שצריכים את הליווי והתמיכה במערכת החינוך ותשפיע על אלפי ילדים וילדות כל שנה.

האחריות של משרד החינוך, בתי הספר ומורים/ות לפעול לשילוב מקסימלי ואידיאלי של ילדים וילדות עם מוגבלויות במערכת החינוך רבה, ואין מקום לשיקולים כלכליים. זוהי הזכות והחובה שיש למשרד החינוך לפעול ברוח שוויון ההזדמנויות כלפי כל ילד וילדה באשר הם ועד כמה וכמה כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים.

ישנן אלטרנטיבות רבות שמערכת החינוך יכולה לפעול בהן למען שילוב וקידום ילדים/ות ככלל וילדים/ות עם צרכים מיוחדים בפרט, כאשר קיצוץ במשאבים כלכליים וסגירת כיתות אינו אחד מהם. דוגמא לאחריות שמוסד לוקח על עצמו בשילוב, עזרה ותמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים שונים הוא בבית הספר הירוק ע"ש שמעון פרס. בבית הספר משתלבים עשרות ילדים/ות עם מוגבלויות שונות, אך בית הספר מאפשר להם להשתלב באופן שהם אינם/ן מרגישים ומרגישות מוגבלות ומתאפשר להם בלי בעיה לקחת חלק בכל מה שמוצא לילד/ה בבית ספר (מתוך כתבה).

שאלות לדיון:

  • איך מגדירים צרכים מיוחדים?
  • מה החשיבות של שילוב ועזרה לילדים/ות עם צרכים מיוחדים?
  • האם לדעתכם אפשר בכיתה לשלב ילד/ה עם צורך מיוחד?