אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת
בכל שנה, ב 21 במרץ, מציינים בעולם את היום הבינלאומי לביטול האפליה הגזעית. מתוך תפיסה כי חינוך נגד גזענות צריך להתחיל בגיל צעיר, אנו מציעות לאנשי ונשות החינוך לציין את יום זה במסגרות החינוך ולהיות שותפים/ות לפעילות חינוכית שבמרכזה עומד החינוך למאבק בגזענות, כמו כן אנו ממליצות להמשיך את העיסוק בחינוך נגד גזענות במהלך כל השנה.
לשימושכם/ן מצגת אינטראקטיבית : אומרים לא לגזענות , שנוצרה בשיתוף פעולה של האגודה לזכויות האזרח, מט"ח והמטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך.
להפעלת המצגת לחצו על התמונה
בכל שנה, ב 21 במרץ, מציינים בעולם את היום הבינלאומי לביטול האפליה הגזעית. מתוך תפיסה כי חינוך נגד גזענות צריך להתחיל בגיל צעיר, אנו מציעות לאנשי ונשות החינוך לציין את יום זה במסגרות החינוך ולהיות שותפים/ות לפעילות חינוכית שבמרכזה עומד החינוך למאבק בגזענות, כמו כן אנו ממליצות להמשיך את העיסוק בחינוך נגד גזענות במהלך כל השנה.
הפעילות מתאימה לחטיבה עליונה.
בחודש נובמבר האחרון (2016) התרחשו בישראל כ-1,700 שריפות ברחבי הארץ. בשבוע המדובר שרר מזג אוויר יבש ורוחות מזרחיות עזות, לאחר עונת סתיו שחונה במיוחד. במהלך גל השריפות, ראש הממשלה ואישים נוספים בממשלה יצאו בהצהרות כי מקור השריפות בהצתות על רק לאומני, וכי אלה מעשי טרור. מפכ"ל המשטרה הורה להקים צוות חקירה מיוחד, ובשיתוף המשטרה והשב"כ נעצרו 37 חשודים בהצתה, רובם המכריע בחשד להצתה על רקע לאומני. לאחר חודשיים של חקירה, לא הוגשו כתבי אישום בגין הצתה על רקע לאומני.
כאמור, במהלך ימי השריפות, אישים בכירים בממשלה יצאו בהצהרות וכתבו פוסטים ברשתות החברתיות, ובהם הפנו אצבע מאשימה כלפי פלסטינים וערבים ישראלים. התקשורת הממוסדת, בתורה, העבירה לציבור את המסרים שיצאו מלשכות הפוליטיקאים, מבלי להמתין לתוצאות החקירה, וכך סייעה להאשמת קבוצת מיעוט שלמה בטרור. על אף שברשתות החברתיות היו מי שהתקוממו על ההאשמות, פרסמו תמונות המתארות את השפעת מזג האוויר על המזרח התיכון וציינו כי השריפות משתוללות גם מחוץ לישראל וגם ביישובים ערביים בתוך ישראל, בתקשורת לא היה ייצוג לכך והתייחסו אל "טרור ההצתות" כאל עובדה מוגמרת. במילים אחרות – עוד לפני שהעובדות התבררו לאשורן, מיהרו פוליטיקאים ובעקבותיהם התקשורת לקבוע "אמיתות" גזעניות כנגד ערבים. המשך…
אתמול התקיים סמינר ארצי ברמת אפעל במסגרת הפרויקט "כוחה של מילה" המשותף לאגודה לזכויות האזרח ולמדרשת אדם. הכנס עסק בחשיבותו של חופש הביטוי לאורח החיים ולמשטר הדמוקרטי ובבעיות הייחודיות של חופש הביטוי במדיה האינטרנטית ובפרט על תופעת ה"ביוש" – "שיימינג".
תכנית הסמינר – להגדלה לחצו על התמונה
בסמינר השתתפו כ – 130 בני/ות נוער יהודים וערבים ו 19 מורים/ות מ 15 בתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ. לאורך הסמינר התקיימו הרצאות וסדנאות לתלמידים ולמורים בנושא חופש הביטוי. במהלכם גיבשו התלמידים רעיונות לפרויקטים משתופים בין בתי הספר אשר אותם יקדמו במשותף או באופן עצמאי וזאת לאחר שדנו בסוגיות הבאות:
במסגרת פרויקט "כוחה של מילה" אנו נלווה את המורים והמורות בקידום היוזמות של התלמידים. הסמינר כולו היה דו לשוני וההרצאות והסדנאות התקיימו בשפה הערבית והשפה העברית באופן סימולטני.
צילום: אביחי דמארי
לאחר הכנס שלח אמיל פיסקאר מורה מבית הספר עירוני ד' תל אביב, מכתב לכלל המורים/ות בבית הספר:
הבוקר יצאו 14 תלמידים ותלמידות משכבת יא' להשתתף בסמינר ארצי שהתקיים תחת הכותרת 'כוחה של מילה' ועסק במובניו השונים של חופש ביטוי בחברה בישראל ובאופנים אפשריים של מאבק בגזענות ובהסתה שפושות בה. הסמינר הונחה והודרך על ידי מדרשת אדם: המדרשה לדמוקרטיה ולשוויון והאגודה לזכויות האזרח בישראל והנציגות שאנחנו שלחנו אליו הייתה אחת מ-15, ממגוון בתי ספר ברחבי הארץ- יהודיים וערביים כאחד.
הסמינר נפתח בשתי הרצאות קצרות- האחת על אודות חשיבות חופש הביטוי לאורח החיים ולמשטר הדמוקרטי, והשנייה על אודות הבעיות המייחדות את נושא חופש הביטוי במדיה האינטרנטית- תופעת השיימינג. ההרצאות היו דו-לשוניות ותורגמו באופן סימולטני לשתי השפות- עברית וערבית- לטובת קהל השומעים המגוון.
המתח המסוים והזרות שנרשמו כשאולם ההרצאות נחלק לשניים- יהודים בחציו האחד, ערבים בחציו האחר- התמוססו אחר כך לאיטם על רקע ארוחת צהריים משותפת כשהתלמידים מבתי הספר השונים חלקו שולחנות, מילים ומטעמים.
לאחר הארוחה, התקיימו במקביל סדנאות נפרדות- לתלמידים ולמורים. אורית קמינר ואנוכי השתתפנו בסדנה מעניינת ומאירת עיניים עם מורים מיפו, הרצליה, לקייה, כסייפה, עראבה, רהט, שגב שלום ודיר אל אסאד. הפגישה עסקה בחינוך אזרחי בישראל מתוך הכרה משותפת בכירסום המדאיג במעמדו. מורים ומחנכים חלקו בחוויות 'מהשטח' שהצביעו על תהליכים דומים ושונים בחברה הישראלית, מחד על עניין הולך ומצטמצם בקרב תלמידים בפוליטיקה ובשיח אזרחי והתכנסות במסגרת האישית והפרטית ומנגד, המורים מהחברה הערבית העידו כי בקרב תלמידיהם הולכת וגדלה תחושה של ניכור, שנובעת בתורה מתחושה של העדר שוויון וחוסר צדק מערכתי. אירועי אום אל חיראן ריחפו מעל האירוע כולו כנקודת התחייסות, שהתגלתה למרבה השמחה כיותר קונסטרוקטיבית ומחברת מאשר מפרידה ומרחיקה. הפורום היה מעניין ומעצים מבחינה מקצועית שכן שורתו התחתונה הייתה המחויבות המשותפת, התשוקה והאמונה של כל הנוכחות והנוכחים בכוח של החינוך ככלי ראשון במעלה לתהליך של תיקון וריפוי של השיח האזרחי בישראל.
בחלקו האחרון של היום, התגבשנו תלמידים ומורים מבתי הספר השונים בפורום שמטרתו חשיבה משותפת על אפשרויות לגיבוש פרויקטים בין-בית-ספריים בנושא. הפורום העלה שורה נאה של רעיונות לפרויקטים משותפים, והתלמידים הציגו גם את האפשרות החתרנית והיפה שהמשך הקשרים ביניהם לא צריכים להיות בהכרח מתווכים על ידי בתי הספר, העיריות והמועצות, אלא ישירים, בינם לבינם.
בסיכום היום דיברו התלמידים, בעברית ובערבית על מהלך היום, והאופן בו המפגש והשיח תאם את הציפיות שלהם ואף התעלה עליהן. כולם דיברו באומץ ובכנות ראויה לציון על נקודת המוצא החשדנית ועל האופן המרגש בו באמצעות המפגש הישיר, החשדנות והזרות התפוגגו ופינו את מקומן לשיח אזרחי ואנושי משותף ובלתי אמצעי.
חשוב לציין שכל הנוכחות והנוכחים, תלמידים, מורות ומדריכים, חשו כולם בנחיצות של מפגש כזה ואף בדחיפות שלו לנוכח האווירה העכורה בעת הזו וליבוי השנאה וההסתה שמאיימות על כולנו. אני מוצא שיש להביע הערכה גדולה לתלמידים ולתלמידות שלקחו חלק במפגש הזה עם נוער ערבי, השתתפות שהיא בפני עצמה מהווה אמירה ברורה ואמיצה נגד גזענות ובעד היכרות, קרוב לבבות ושותפות אזרחית- בשעה שאמירה כזו כה הכרחית ונדרשת. כבוד והערכה לכם! ריגשתם בכנות, בסקרנות ובאומץ שלכם.
תודתי הגדולה נתונה לאורית קמינר, שהשתתפותנו בסמינר היא פרי יוזמתה ומאמציה. תודה גם לגלית, רכזת השכבה, שתמכה בהשתתפות ואפשרה אותה וכן ליתר מחנכי ומחנכות השכבה.
ערב נעים
אמיל
