ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

סטודנטים ערבים יתוקצבו בחצי לעומת יהודים

פורסם בתאריך 11 ביולי 2016

משרד החינוך מקדם שיטת תקצוב חדשה לסטודנטים במכללות לחינוך,  אשר עושה אבחנה בין קבוצות של סטודנטים על בסיס שייכותם הלאומית ואזור מגוריהם – כך חשפה בשבוע שעבר ירדן סקופ ב"הארץ". בהתאם לתכנית, משרד החינוך עתיד לתקצב סטודנט ערבי הלומד במכללה לחינוך באזור הצפון כבמחצית מהתקציב הכללי שנקבע לסטודנט באותה מכללה, העומד על כ-25 אלף שקלים בשנה.

זו דרכו של משרד החינוך להיאבק באבטלה הגואה בקרב מורות ומורים ערבים. במקום לטפל בשורש הבעיה, להשקיע בשילובם של מורים/ות ערבים/יות בבתי ספר יהודיים או בתקצוב שוויוני למערכת החינוך הערבי על ידי הקצאה שווה של שעות לימוד וצמצום הצפיפות בכיתות – פשוט מקצצים.  קיצוץ שמשמעותו אפליית סטודנטיות וסטודנטים ערבים ופגיעה בזכותם להשכלה ולתעסוקה, בזכות לשוויון ולנגישות שווה למוסדות חינוך, ובזכות לכבוד. להרחבה על הזכות לשוויון ומה בין שוויון פורמלי לשוויון מהותי 

האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר החינוך בדרישה דחופה לבטל את שיטת התקצוב החדשה. הנה הפנייה:

המשך…

הדרת נשים מהמרחב הציבורי

פורסם בתאריך 5 ביולי 2016

pasted image 0

הדרת נשים היא מגמה חברתית של הרחקת נשים מעמדות ציבוריות בעלות משמעות – בכלכלה, פוליטיקה, הבעת דעה, ואף הרחקה מהופעה בציבור[1].

התופעה של הדרת נשים מאפיינת כמעט את כל סוגי החברות. היקף התופעה שונה עם זאת ממקום למקום ומעת לעת. כך לדוגמה בישראל, התופעה קיימת גם בקהילות הדתיות וגם במרחב החילוני, גם בקהילה היהודית וגם בקהילה הערבית. לדוגמה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובמו"מ לשלום נתקשה למצוא נשים[2], בכנסים רפואיים, אפילו אלו העוסקים ברפואת נשים נוכל לשמוע על כך שנשים אינן מוזמנות[3], בצבא ובאוניברסיטה נוכל לשמוע על בקשה של קבוצות דתיות למנוע מנשים את הזכות לשיר ואילו המרצים החילונים ידירו נשים בדרכים מגוונות אחרות. דוגמאות רבות נוספות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בכלל ועל הדרתן בקרב המגזר החרדי בפרט, אפשר למצוא במחקר שפורסם על ידי הקליניקה המשפטית של שדולת הנשים במרכז הבינתחומי הרצליה[4].

בארצות אחרות, דמוקרטיות ושאינן דמוקרטיות נשמע על תופעות דומות. ארגון הבונים החופשיים הפועל בארצות רבות סגור על פי רוב בפני נשים, כך גם ארגון בני ברית הידוע מבקש להפריד נשים וגברים בפעילויותיו[5]. אחוות הסטודנטים באוניברסיטאות מצטיינות בארצות הברית כמו הרווארד שללו כניסת נשים עד לפני זמן לא רב[6], ובהודו אנחנו לומדים על דיון המתקיים על זכותן של נשים להיכנס למקדשים[7]. המשך…

יום הפליט הבינלאומי

פורסם בתאריך 16 ביוני 2016

ב 20 ליוני חל יום הפליט הבינלאומי, במועד זה נחתמה אמנת הפליטים שישראל הייתה מהמובילות לניסוחה וקבלתה. ציון יום זה נועד להצדיע לאומץ ולנחישות של פליטים, ולהתחייבות על השמירה על זכויות האדם של הפליטים וגינוי האלימות, המלחמות והדיכוי הממשיכים להפוך בני אדם לפליטים ברחבי העולם.

כ-60 שנה חלפו מאז ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, כשהיא מהווה גורם חשוב במאבק למען זכויות פליטים ומבקשי מקלט. עם זאת, מדינת ישראל טרם אימצה חקיקה בנושא מתן מקלט לפליטים, בישראל חיים כיום כ- 40,000 מבקשי מקלט מאפריקה, מתוכם כ- 3,300 כלואים במתקן "חולות" שבנגב. ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ : לתקן את הליקויים במתקן חולות  " הצפיפות המרובה במתקן, האיסור על הכנסת ציוד אישי, הציוד הבלתי מספק שניתן במתקן ע"י שב"ס, העדר פעילויות חינוך ופנאי לרבות העדרם של מחשבים וכן השירות המחפיר של רשות האוכלוסין וההגירה במתקן. הליכים אלה מתווספים לעתירה תלויה ועומדת ביחס לאיסור על הכנסת מזון למתקן". ב 18 ביוני יתקיים יום סולידריות לכלואים בחולות, מוזמנות להצטרף. המשך…

"שוות אבל נפרדות" – הצעה לדיון

פורסם בתאריך 10 במאי 2016

 pasted image 0

 

בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי סוער בעקבות סקר עיתונאי שחשף הפרדה בחדרי הלידה בכמה בתי חולים בארץ בין יהודיות וערביות. הממצאים עוררו חרדה עמוקה  בקרב אוכלוסיות שונות מפני חדירה של תופעת הגזענות למרחב אשר נחשב עד עתה דוגמה אפשרית לשיתוף פעולה וליחס שווה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. זאת ועוד, ניתן היה למצוא בבתי החולים גם מטופלים המגיעים מעזה ומהשטחים הזוכים לטיפול מיטבי. המרחב הטיפולי עשוי היה להוות גם דוגמה לאפשרות לחיים משותפים בינינו לבין מי שנחשבים היום לאויבנו.

נוכחותם המשותפת של רופאים, אחיות, אנשי מנהל ושירותים הבאים מכל הקבוצות הלאומיות והתרבותיות, העובדים ביחד לטובת מטופלים הבאים אף הם מכל קבוצות האוכלוסייה עוררו לא אחת את השאלה, מדוע אנו זקוקים לסבל ולסכנת חיים כדי לחיות בכבוד הדדי? מדוע איננו מיישמים את הפרקטיקה השוויונית בבתי החולים  בחיי היום יום?

המשך…