הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

כנס: התמודדות חינוכית עם גזענות והדרה בדתות, מסורות ותרבויות

פורסם בתאריך 5 באפריל 2017

בתחילת השבוע התקיים הכנס השנתי לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות, בשיתוף האגודה לזכויות האזרח ומכללת סמינר הקיבוצים. זו השנה החמישית בה מתקיים שיתוף פעולה חשוב זה, בו סטודנטים/ות מקדישים זמן לדיון חינוכי על התמודדות עם גזענות. בכל שנה נבחרת זווית חדשה לדיון בנושא, והשנה נדונה שאלת השימוש במסורת, דת וחגים ככלי לחינוך נגד גזענות.

הכנס הורכב משני חלקים: בחלק הראשון השתתפו הסטודנטיות בסדנא שהונחתה על ידי המדריכות הפדגוגיות, ובה עסקו בדיון חינוכי סביב הספר "תה מתוק עם נענע". בחלק השני התקיים פאנל בו השתתפו ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, הרב ארי סמג'ה וגב' נעם דן, שהציגו את ניסיונם וגישתם לשימוש במסורת וחגים, באיסלאם וביהדות, ככלי לחינוך נגד גזענות. הדיון היה אקטואלי וסוער, ועלו דילמות ואתגרים סביב הנושא.

מחלקת החינוך באגודה עוסקת בנושאים אלו במהלך כל השנה, וכנסים מעין אלו הם הזדמנות להנכיח את העבודה העקבית במרחב ציבורי גדול, ולתת למורים/ות לעתיד הזדמנות להיחשף לאפשרויות שונות לעיסוק בנושא.

rac3317

גזענות בישראל? הגזמת!

פורסם בתאריך 27 במרץ 2017

 

mesiלרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות

גזע אינו מונח שקיים במציאות. אין לו ממשות ביולוגית, אבל הוא בכל זאת נוכח במציאות החברתית שלנו. ברמה האישית, הוא מלווה אותי לכל מקום. לאורך ההיסטוריה היו תיאוריות רבות שניסו לסווג את בני האדם, והאמונה כי יש גזעים שונים רווחת עד היום. תפישות אלה אפשרו מערך שלם של הצדקות, הבולטות בהן בהיסטוריה העולמית הן עבדות וקולוניאליזם. עם התפתחות המדע, וההבנה ההולכת וגדלה של הגנום האנושי, הוכח באופן מובהק שהמין האנושי חולק כמעט את אותו סט של גנים. ובכל זאת, הגזענות חיה ונושמת. יש לה כוחות עצומים, היא פוצעת והורגת.

איך קורה ששונות פיזית, כמו צבע עור, תופסת מקום מרכזי כל כך בפסיכולוגיה החברתית שלנו, למרות שמבחינה מדעית השונות בינינו בני האדם כמעט אפסית? איך קורה שהיום, בשנת 2017, קיימים עדיין אנשים רבים המאמינים שאנחנו בני גזעים שונים? כדי להבין תופעה חברתית מסוימת, חשוב להבין את מי היא משרתת ולאתר את עולם ההצדקות שלה. ובכך, כך נעשה.

בכל פעם שאני חווה אירוע גזעני או עדה לאחד כזה, מיד קמים "המשכנעים", שמנסים להסביר לי שלא מדובר באמת בגזענות, שאני מגזימה, או ההסבר החביב על רבים – שאני לא קוראת נכון את המציאות. בשלושת העשורים של חיי, הספקתי לשמוע מגוון רחב של תירוצים והסברים יצירתיים למדי למופעי גזענות שנתקלתי בהם. כשאני שואלת על היחס הגזעני כלפי ערבים בישראל, נאמר לי "מה פתאום גזענות? כולנו שֵׁמים". על היחס הגזעני כלפי מהגרים ומבקשי מקלט אפריקאים, התשובה הנפוצה היא "זה לא בגלל הצבע שלהם, אלא בגלל שהם לא חוקיים בישראל". כשאני שואלת על הגזענות כלפי אתיופים, אומרים לי "די, הגזמת! כולנו יהודים".

לגזענות עבר מפותח והווה ממשי, אבל עתידה תלוי בנו. המשך קיום הגזענות תלוי באבחון ובדיוק שלה. השלב הראשון במיגורה הוא פירוק הכחשתה. הגזענות קיימת, חיה ובועטת, ושלב זה קריטי בתהליך היעלמותה. לעתים נדמה שהמכחיש מסוכן עוד יותר מהגזען, מאחר שההכחשה מאפשרת את שימור התופעה ומהווה חסם מרכזי למאבק נגדה. מאבק שחייב לעבור דרך חינוך (ילדים ומבוגרים כאחד) לפירוק עולם ההצדקות שלנו בכל הנוגע לקבוצות שונות באוכלוסייה.

לגזען הקלאסי ולמכחיש, אפשר להוסיף סוג נוסף וחמקמק – "הגזען הליברלי". הוא אינו יודע שהוא כזה, הוא כל כך ליברלי עד שהפך לעיוור צבעים. לדוגמה: אם גזען ליברלי ואני נשב יחד סביב שולחן ואספר לו שלאחר שזומנתי לראיון עבודה, שאלו אותי שלוש פעמים אם אני בטוחה שאני אכן גברת אייצק (שם משפחה הנחשב לאשכנזי) והסתכלו עלי בתימהון בכל פעם שנענעתי את ראשי לחיוב, הגזען הליבראלי עדיין לא מבין על מה המהומה. עיוורון הצבעים הליברלי שלו מטשטש את ראייתו ומונע ממנו להבין שגזענות קיימת בכל מקום ומסתתרת בכל הפרטים הקטנים.

השלב הבא בפירוק הגזענות הוא הגדרתה מחדש, כפי שעשה למשל פרופ' יהודה שנהב, שקרא לתופעה "הגזעה", והגדיר אותה כך: "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח גזעני נתפשות תכונות אלה כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה הקבוצה".

לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות החל היום, אני קוראת לכולנו להפסיק להכחיש את קיומה של הגזענות בחברה הישראלית, לחשוף את כל הקבוצות המוגזעות בישראל ולהציף את הנושא לדיון, כדי שבאמת נוכל להיאבק בתופעה וסוף סוף להשתחרר ממנה. המשך…

היום הבינלאומי למאבק בגזענות 21.3.2017

פורסם בתאריך 20 במרץ 2017

banner 90480

 

 

ביום 21/3 מציין העולם את היום הבינלאומי למאבק בגזענות. ציון יום זה הוא הזדמנות חשובה להעלות לסדר היום הציבורי בכלל והחינוכי בפרט את הצורך במאבק כולל ומתמשך נגד הגזענות בישראל. לצערנו הרב, הגילויים של הגזענות במדינה הולכים ומתרחבים, דבר המחייב הרחבה של המאבק האנטי גזעני במדינה. למרות ההצהרות החוזרות ונשנות בדבר חשיבות המאבק בגזענות, הפעולות שנעשות בנושא זה במערכת החינוך, הן על-ידי משרד החינוך והן על-ידי ארגוני החברה האזרחית, מצומצמים מאוד. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא כתב בפתח לדוח מיוחד של משרד מבקר המדינה שעסק ב"חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות" שפורסם בספטמבר 2016 :

"ממצאי הדוח המונח לפניכם מלמדים, כי המדינה אינה עושה שימוש מושכל ומספק במערכת החינוך על מנת ליצור גשרים בין חלקי החברה. משרד החינוך לא יישם מרכיבים מרכזיים בתפיסה המנחה בתחום החינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים, ומדידה שיטתית של תופעת הגזענות במערכת החינוך אינה נעשית; לא יושמו תכניות לחיים משותפים ולא הוקצו המשאבים הראויים ליישומן; הפעילות בנושא, על היבטיה השונים, לא רוכזה בידיה של יחידת מטה אחת שתישא באחריות ותוביל את המהלכים לקידום הנושא במערכת החינוך; החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות שולב באופן חלקי וחסר במגוון המקצועות; לא הוכשרו מורים בתחום חשוב זה ולא מוצתה הפעילות עם ארגוני המגזר השלישי. ממצאים אלה מעלים חשש כבד כי המילים היפות והחשובות בנושא מיגור הגזענות והחינוך לחיים משותפים לא גובו במעשים ולא נוצקו להן התכנים הנדרשים. הנהלות משרד החינוך לאורך השנים נמנעו מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית ארגונית, תקציבית, אופרטיבית ופדגוגית מספיקה לעשייה מערכתית אפקטיבית וארוכת טווח למניעת גזענות בקרב תלמידים. בנסיבות אלה, הנושא עולה לסדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי, ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים ואלימים ובימי שיא שנתיים".(ע"מ 9)

אנו במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח מעודדים את ציבור המורות והמורים בישראל לקיים פעילות חינוכית ביום זה ולהמשיך את העיסוק בחינוך נגד גזענות גם לאורך השנה ובכול תחומי הדעת. אנו שמחות להציג לציבור נשות ואנשי החינוך את הערכה השנתית שלנו לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית.

אומרים לא לגזענות: היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2017

רגע לפני שהם באמת ידברו ככה, בואו נשנה את המציאות: היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2017

בין הצתה להסתה: היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2017

גם מורים ומורות יעסקו בנושא בכנס שיערך לכבוד היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2017

תופעת הגזענות בצורתה הרחבה מוגדרת על ידי הסוציולוג הפרופסור יהודה שנהב כ- "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח הגזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". גזענות אם כן, אינה מוגדרת כיום רק על פי מאפיינים ביולוגיים. היא עלולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות וה"אחר" למעשה יכול להיות כל אחד או אחת בחברתנו.

אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח,  כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה.

כאן תוכלו למצוא את ערכות המערכים בנושא בשנים האחרונות:

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2016

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2015

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2014

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2013

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2012

הצעה לציון היום הבינלאומי נגד גזענות 2011

ערכה חינוכית ליום הבינלאומי נגד גזענות 2011

רגע לפני שהם באמת ידברו ככה, בואו נשנה את המציאות – 21.3.17 היום הבינלאומי למאבק בגזענות

פורסם בתאריך 13 במרץ 2017

banner 90480

 

 

בכל שנה, ב 21 במרץ, מציינים בעולם את היום הבינלאומי לביטול האפליה הגזעית. מתוך תפיסה כי חינוך נגד גזענות צריך להתחיל בגיל צעיר, אנו מציעות לאנשי ונשות החינוך לציין את יום זה במסגרות החינוך ולהיות שותפים/ות לפעילות חינוכית שבמרכזה עומד החינוך למאבק בגזענות, כמו כן אנו ממליצות להמשיך את העיסוק בחינוך נגד גזענות במהלך כל השנה.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=0BskQh_0gGQ&t=24s[/youtube]

להורדת המערך בקובץ PDF

הצעה לפעילות חינוכית: החומרים מותאמים לחטיבה עליונה

לאחר הצפייה בסרטון יש לשאול את התלמידים/ות:

  • איך הרגשתם/ן כשצפיתם/ן בסרטון?
  • איזה מחשבות עלו בעקבות הצפייה?
  • איזה סוגי אפליה זיהיתם/ן בסרטון?

לאחר דיון בשאלות הללו יש לחלק את הכיתה לקבוצות קטנות, כל קבוצה תקבל מקרה בוחן אחד העוסק באחת מהסוגיות שהסרטון מעלה.

על הקבוצה:

  • לקרוא את חומרי הרקע
  • לענות על השאלות
  • להכין את המשימה ולהציג בפני הכיתה במליאה

המשך…