הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

נער ערבי הותקף בירושלים- הרקע למעשה: גזענות

פורסם בתאריך 31 בדצמבר 2012

 

בשבוע שעבר, התרחש עוד מקרה של תקיפה על רקע גזעני. קבוצה של נערים יהודים תקפו בירושלים נער ערבי, על פי החשד, לאחר ששמעו אותו משוחח בערבית עם חבר. לכתבה לחצו כאן.

מקרה זה מצטרף למקרים נוספים של תקיפה על רקע גזעני, שהתרחשו בחודשים האחרונים, ואשר בוצעו על ידי קבוצה גדולה של אנשים (יש המכנים זאת- לינץ').

אנו מזמינים אתכם, המורים והמורות, לדון עם התלמידים במקרה הנוכחי. לדידנו, יש לחבר מקרה זה למקרים נוספים שהתרחשו בעת האחרונה, על מנת לחשוף את ההקשר הרחב יותר לתופעה החמורה. כמו כן- על מנת לקיים דיון כנה ופתוח, חשוב לברר עם התלמידים והתלמידות, האם הם רואים הצדקה למעשה מסוג זה? לדידנו, יש לאפשר מקום לבירור עמדות גזעניות אשר לעיתים חבויות- במטרה לשקף אותן, להתעמת איתן, ובשאיפה למגר אותן. אנו מאמינים בתהליך המאפשר דיון מעמיק בסכנה שבהתפתחות עמדות גזעניות, ושאין להסתפק רק ב"הטפת מוסר" בפני התלמידים.

צילום: תום רביב

צילום: תום רביב

כמו כן- חשוב לקיים דיון סביב הקטע המופיע בחלקה האחרון של הידיעה. קרוב משפחה של הקורבן מדבר על "משפחה שחונכה לתת למדינה", ואומר שלדעתו "אותו נער שנפגע מגזענות, יהיה לו קשה הרבה יותר כשהוא יגדל, לשרת את המדינה, כמו שאותנו חינכו לעשות..". באמירה זו יש משום התנייה מוטעית של זכויות אדם- בחובות. יש להדגיש בפני הכיתה כי זכותו של אדם, כל אדם, לחיים ולביטחון, אינו מותנה במידת מחוייבותו ונאמנותו למדינה. עקרון זכויות האדם אינו מתנה זכויות אדם בחובות, שכן זכויות אלה מוקנות לכל אדם מרגע לידתו. גם אם אמירתו של אותו קרוב משפחה "מרגישה כנכונה" ומגיעה ממקום של דאגה – הרי כן סביר להניח שהגזענות שחווה הקורבן אכן תגביר את תחושות הניכור שלו כלפי המדינה והחברה, בעצם טיעון זה- ישנו חיזוק של התניית זכויות אדם בחובות. המסר הסמוי כאן הוא למעשה: מי שאינו תורם ומשרת את המדינה , מגיע לו שיופלה על רקע גזעני. מתוך דוח זכויות האדם של האגודה לזכויות האזרח, 2012: "זכויות אדם הן התכלית. בנות ובני האדם, כל אחת ואחד מהם- הם המטרה. המדינה אינה תכלית לכשעצמה. כאשר היא ממלאת את תפקידה- היא אמצעי למימוש זכויות אדם".

שאלות לדיון בכיתה:

* מה דעתכם/ן על המקרה המתואר בכתבה?

*האם יש הצדקה לתקיפת הנער? במידה ואתם רואים הצדקה כזו- הסבירו את עמדכתם/ן.

*מדוע המקרה מסווג כאירוע על רקע גזעני? מדוע אינו מיוחס כאירוע פלילי בלבד?

*שימו לב לטוקבקים 1,5,6,20- האם אתם מזהים עמדות גזעניות בתגובות אלה? האם הגזענות מופנית כלפי קבוצות נוספות? הסבירו.

*מדוע לדעתכם/ן קרוב המשפחה המצוטט בכתבה מציין כי בני המשפחה משרתים בכוחות הביטחון?

*אילו בני המשפחה לא היו משרתים בכוחות הביטחון- האם במקרה כזה היה לגיטימי להכות את הנער?

*לסיום- כיצד לדעתכם/ן ניתן להיאבק בתופעת האלימות על רקע גזעני? מה אתם/ן הייתם עושים על מנת להעלות מודעות ציבורית לנושא זה?

גזענות ושנאת זרים וסוגיית הענישה

פורסם בתאריך 24 בדצמבר 2012

שנת 2012 התאפיינה באווירה גזענית וקסנופובית (שונאת זרים) בישראל כלפי מבקשי מקלט מאפריקה.

בבסיסה של כל גזענות מצויים יחס ורגש של שנאה כלפי הזר, השונה או האחר. הזר והשונה נתפשים כמתחרים על משאבים ועוצמה מכל סוג, כאיום על שגרת החיים, על הוודאות המוכרת ועל הביטחון הנפשי הבונים את הזהות האישית והקולקטיבית שלנו, וכמעוררים חרדה קיומית.

צילום: מסי אייצק

צילום: מסי אייצק

הדו"ח "סרטן בגוף שלנו" שפרסם מוקד סיוע לעובדים זרים מסכם שישה חודשי הסתה בלתי פוסקת כנגד מבקשי מקלט אפריקנים (ינואר עד יוני 2012) וממחיש את עוצמת ההסתה והשנאה באמצעי התקשורת השונים. זאת על ידי סקירת כל ההתבטאויות נגד מבקשי המקלט וכן האירועים שהתרחשו כנגדם במהלך תקופה זו.

המשך…

חינוך נגד גזענות- ניתוח טקסטים אקטואליים

פורסם בתאריך 19 בדצמבר 2012

החינוך נגד גזענות תובע מהמחנכות/ים התמודדות יום יומית עם תופעות כגון: פחד, עיוורון, דעות קדומות, חוסר ידע, אתנוצנטריות, פטרונות ועוד.

לעוסקים במלאכה זו, מדובר בהתמודדויות רבות שלעיתים נחוות כסזיפיות, אך אנו מעודדים אתכן/ם להמשיך בדרך זו.   "להשלים עם העולם הגזעני ולו במקצת פירושו לתמוך באי-צדק ובאלימות. פירושו להשלים עם היותו של הזר קורבן אפשרי והרי מי מאיתנו איננו זר במקום כלשהו? (אלבר ממי, הגזענות). 

צילום: מסי אייצק

צילום: מסי אייצק

אנו מציעים לעסוק בחינוך נגד גזענות גם דרך ניתוח כתבות המוצגות באמצעי התקשורת כדי להוקיע תופעות גזעניות מהחברה בה אנו חיים וכדי לפתח מודעות, חשיבה ביקורתית וצריכה נבונה של מידע בקרב תלמידות/ים. בפוסט זה נציג שתי כתבות שהתפרסמו בשבוע האחרון, בנושאים שונים הקשורים לתופעת הגזענות והשלכותיה.

 

כחלק מהחינוך לצריכה ביקורתית ונבונה של תקשורת אלקטרונית, אנו מזמינים אתכם/ן לדון עם התלמידים/ות גם בטוקבקים המופיעים בשתי הכתבות הללו. זאת לאור העובדה כי פעמים רבות תגובות של גולשים הינן קשות ונגועות בגזענות ופעמים רבות התלמידים נחשפים אליהם. לפיכך, יש צורך בדיון ביקורתי בנושא. גם בשתי הכתבות הבאות תמצאו תגובות כאלו העשויות לספק לכם/ן, כאנשי חינוך,  חומר לדיון.

 

בתוכנית תחקיר חדשה בשם "ואקום" של העיתונאית גל גבאי הוצגה פרשה בה על פי התחקיר נשים שהמתינו לעלות לישראל במחנות המעבר בגונדר ובאדיס-אבבה שבאתיופיה, חויבו לקבל זריקה למניעת הריון כתנאי להמשך טיפול בבקשתם לעלות ארצה.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

 

אנו מזמינים אתכם לדון ולנתח עם התלמידות/ים את תוכן הכתבה תוך מתן דגש במספר סוגיות :

 

א.אילו זכויות אדם נפגעות כאשר מוחל טיפול רפואי על אוכלוסיה מסוימת באופן קולקטיבי רק בשל מוצאה האתני?

 

ב.מדיניות של צמצום ילודה אינה חוקית. מדוע לדעתכם/ן?  

 

ג.ההיסטוריה של השימוש "בדפו פרוורה" מספרת על דיכוי נשים פליטות, נשים שחורות ועוד. האם ראוי לעשות שימוש בתכשיר זה או שמא כדאי למצוא חלופות אחרות?

 

כתבה שנייה:
"הורים בעיר יפו דורשים בית ספר ליהודים בלבד", פורסם ב- ynet    , 16/12/12.
 
הטענה שאין כזה דבר "נפרד אבל שווה" היא זו שביטלה את הסגרגציה הפורמאלית בארה"ב.
 

שאלות לדיון:

א. איזה עיקרון יסוד מפרה דרישתם של ההורים בהקמת בית ספר נפרד ליהודים בלבד?

ב. מהו חוק איסור אפליית תלמידים?

ג.  אילו חוקים, תקנות והצהרות קיימות במדינת ישראל אשר נותנות תוקף לקביעה כי הפרדה בין אנשים מהווה התייחסות לא שוויונית אליהם

מטלת ביצוע: פערים במימוש הזכות לבריאות

פורסם בתאריך 13 בדצמבר 2012

צילום: אמיל סלמן

למורות ומורים לאזרחות שלום רב

לקראת תחילת תהליך העבודה על מטלות הביצוע של שנת תשע"ג, אנו מזמינים אתכם/ן לעסוק בנושא "פערים חברתיים- כלכליים במימוש הזכות לבריאות בישראל".

מטרת פרויקט זה, פרי עבודה משותפת של מט"ח, האגודה לזכויות האזרח והמטה הציבורי לשוויון בבריאות, הוא העמקת הידע והמעורבות האזרחית של התלמידים בסוגיה קריטית זו, המייצגת נאמנה את הדילמות והאתגרים הנגזרים מהמציאות החברתית- כלכלית בישראל של שנת 2012. אנו מציעים לכם ליווי חינוכי- מקצועי בהיבטים השונים של מטלת הביצוע:

א. מערכי פעילות – בנושא זכויות חברתיות, הזכות לבריאות ופערים סוציו- אקונומיים במימושה, לשלב החשיפה.

ב. "מפת דרכים" למורה- סיפור מסגרת, הכוונה לשלבי סיעור המוחות, גזירת בעיות ספציפיות לתחום זה, מקורות לסקירת הספרות וערוצי פעולה כדאיים לבחירת התלמידים מתוך הניסיון הקיים בתחום.

ג. גורמים וארגונים שמומלץ ליצור עמם קשר על מנת לקבל סיוע, בהתאם לשלב הרלוונטי במטלה.

ד. פורום מייעץ אינטרנטי למורים.

 

כמו כן- לקראת תחילת העבודה, ייערך מפגש וירטואלי בכיתה הסינכרונית של מט"ח עם רמי אדוט- מורה לאזרחות ורכז המטה הציבורי לשוויון בבריאות. במפגש, שייערך ביום שני, ה- 17/12, ב- 17:30, יענה רמי על שאלות ויהיה זמין להתייעצויות עם מורים המעוניינים לעסוק בנושא. הוראות הרשמה למפגש הסינכרוני תמצאו בקישור הבא. כמו כן- להלן הקול הקורא כפי שעלה בפורום כיכר העיר של המורים לאזרחות באתר מט"ח.

בברכה, צוות אזרחות של מט"ח ומחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח

המשך…