בשנים האחרונות, מתרבים גילויי הגזענות בחברה בישראל. כמעט לא עובר יום, מבלי שאמצעי התקשורת ידווחו על אירוע גזעני חמור. כמו בכל מקום אחר בעולם, קבוצות מוחלשות בחברה הם הקורבנות העיקריים של תופעה זו. לא במקרה רוב האירועים הגזעניים שהגיעו לתקשורת לאחרונה, מדווחים על גילויי גזענות נגד ערבים, חרדים, מהגרי עבודה,  נשים, אתיופים ועוד. תפיסות עולם גזעניות קיימות גם בתוך קבוצות אלה, דוגמת הגזענות המופנית כלפי שחורים בחברה הערבית,  וגם מופנות נגד קבוצות הרוב ההגמוניות.

גילויי הגזענות צריכים להדאיג את כולנו. אבל מה שצריך להדאיג אותנו יותר מכל  אלה תפיסות העולם הגזעניות,  הגזענות הסמויה והמתוחכמת שקשה לחשוף אותה ולהיאבק בה, ובעיקר הגורמים החברתיים-כלכליים ופוליטיים שגורמים לעליית תפיסות עולם גזעניות בחברה. הרי חשוב לזכור, כי בני אדם לא נולדים גזעניים.

חינוך נגד גזענות, הוא בעצם חינוך לערכי דמוקרטיה, חינוך לרב תרבותיות ולסובלנות, חינוך לזכויות אדם. חינוך נגד גזענות כולל גם תהליך למידה של הגזענות כתופעה חברתית שפוגעת בערכי דמוקרטיה וזכויות אדם, ואת התובנה כי תפקידו של כל אזרח להיאבק בה. תהליך חינוכי משמעותי גורם לאדם להתבונן בעצמו, בסביבתו הקרובה ובמעגלים החברתיים השונים המקיפים אותו. תהליך חינוכי משמעותי מחזק את החוש הביקורתי של התלמיד ומעודד אותו לקחת חלק פעיל במאבק בתפיסות עולם גזעניות.

היום הבינלאומי נגד גזענות, החל כל שנה ב-  21 למרץ, והשנה מצוין במערכת החינוך ב- 10 במרץ, לפני חופשת הפסח,  הוא הזדמנות  משמעותית לשיחה חינוכית סביב נושא הגזענות בחברה בישראל. בציון היום הזה בבתי ספר, יש הזדמנות לאמירה חשובה בגנות הגזענות. ישנה הזדמנות לעשות חשבון נפש ובדק בית, כי הגזענות נמצאת בכל מקום. בציון היום הבינלאומי  בבתי ספר, אנחנו תורמים להעלאת המודעות סביב הצורך בתכנית חינוכית מקיפה ומתמשכת שביכולתה להדוף את התופעה הזו. פעילות משמעותית לציון היום נגד גזענות בבתי הספר עשוייה להניע תהליך חינוכי משמעותי בהוויה הבית ספרית.

במקביל, חינוך נגד  גזענות צריך להיות חלק בלתי נפרד מכל מעשה חינוכי בבית הספר, ולא רק כפעולה חד פעמית. חינוך כזה צריך להשתלב היטב במקצועות הלימוד השונים, בחינוך החברתי ובאקלים הבית ספרי בכלל. אנו מאמינים, שכל מורה יכול וצריך לראות בעצמו מחנך נגד גזענות.

ערכה זו מיועדת בעיקר לרכזי ורכזות החינוך החברתי, מחנכי ומחנכות כיתות ולמדריכים/ות  בחינוך הבלתי פורמאלי. היא ערכה אחת מתוך סדרת ערכות בתחומי דעת שונים אשר ייראו אור בחודשים הקרובים, שמטרתן היא עידוד מורים/ות ממקצועות שונים לקחת חלק בחינוך נגד גזענות.

הערכה כוללת שני חלקים  מרכזיים:

1. החלק הראשון, מיועד לרכזות ורכזי חינוך חברתי והוא כולל רעיונות לחינוך נגד גזענות בתחום החינוך החברתי.

2. החלק השני, מיועד למחנכי/ות כיתות ולמדריכים בחינוך הבלתי פורמאלי והוא כולל הפעלות לשעות חינוך. ניתן למצוא בחלק זה הפעלות מהגיל הרך ועד גילאי התיכון.

אנו מקווים שערכה זו תתרום לפעולה החשובה של חינוך נגד גזענות בבית ספרכם/ן. נשמח לקבל משוב מימכם ומימכן  על החומרים שבערכה.

בברכת קריאה נעימה ומועילה,

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח

 

פרק א' – רעיונות לרכז/ת החברתי/ת:

הרכז/ת כמוביל/ה וכמנהיג/ה חברתי/ת

מאבק חינוכי משמעותי נגד גזענות דורש עבודת רוחב ועומק לאורך השנה כולה, כזו הכוללת מרכיבים שונים וערוצי פעולה מגוונים בתהליך החינוכי. מבחינה זו, החינוך החברתי מהווה הזדמנות מרכזית ביותר בחינוך נגד גזענות בבית הספר. שעות החינוך, סל התרבות, טיולים וסיורים, מועצת התלמידים, פעילויות שיא וימי ציון בבית הספר ומחוצה לו – כל אלה ועוד מהווים את תחומי האחריות של הרכז/ת החברתי/ת, והם מזמנים לה או לו את האפשרות לבצע תהליך משמעותי ומקיף של חינוך נגד גזענות.

באופן ספציפי, אנו רואים חשיבות רבה בציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות, לרבות הקדשת שעתיים של שיעורי חינוך בשבוע הרלוונטי. אנו מזכירים שגם המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך קורא לבתי הספר לבצע פעילות לציון יום זה, כאחד מ"ימי לוח השנה האזרחיים".

ב-21 במרץ מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למען ביטול האפליה הגזעית. בתאריך זה, בשנת1960, אירע "טבח שרפוויל" בדרום אפריקה, בו נהרגו שישים ותשעה בני אדם. בעיירה שרפוויל התאספו אלפי מתנגדים שחורים למצעד מחאה נגד "חוקי המעבר" (pass laws), שהגבילו מאוד את חופש התנועה והעבודה של כל האזרחים הלא-לבנים, והמשטרה פתחה לעברם באש. דרום אפריקה כולה הייתה נתונה באותה תקופה תחת משטר האפרטהייד הגזעני, שהבדיל בין סוגים שונים של אזרחים על פי צבע עורם ומוצאם, שלל זכויות יסודיות מבני הגזעים ה"נחותים" והעניק זכויות-יתר לבני הגזע הלבן. בעקבות מחאות מבית ומחוץ, בוטל בסופו של דבר המשטר הגזעני והאלים בשנת 1990. לזכר טבח שרפוויל, הכריזה בשנת 1966 העצרת הכללית של האו"ם על ציון היום הבינלאומי למען ביטול האפליה הגזעית בתאריך ה-21/3.

בפרק זה מוצגים קווים מנחים ורעיונות עקרוניים לפעולה עבור הרכז/ת החברתי/ת. את חלקם ניתן לאמץ כפעילות חינוכית לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות (שמצוין השנה במערכת החינוך ב-10/3, עקב חופשת הפסח), ואחרים מתאימים לעבודת הריכוז החברתי לאורך כל השנה. ניתן אפוא לראות בפרק זה של הערכה מסגרת לתכנית עבודה כוללת בנושא – שנתית ואף רב-שנתית. כמו כן, בסיום הפרק תמצאו נספח מיוחד המצביע על פעילויות שמוצעות בסל התרבות של משרד החינוך אשר מאפשרות למידה חווייתית בנושא.

להתאמת הרעיונות לבית הספר שלכם/ן ולליווי חינוכי-מקצועי, אנו ממליצים להיעזר במחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. כחלק ממומחיות המחלקה בנושא זה, באפשרותנו להפנות אתכם/ן לגורמים רלוונטיים, כמו גם להנחות מפגשים והשתלמויות בתוך חדר המורים.

לעיון בפרק א' המלא: רעיונות לרכז/ת החברתי/ת

נספח א': פעילויות מוצעות מתוך סל התרבות.

נספח ב': מועדי זכויות אדם הקשורים לתופעת הגזענות

 

פרק ב' – פעילויות ומערכי שיעור

הגזענות מהווה אנטי-תזה לחברה דמוקרטית ורב תרבותית המכבדת זכויות אדם. במאבק בגזענות יש משקל רב למחנכות ולמחנכים,  ולכן העיסוק בתופעה זו צריך להיות חלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית. בפרק שלפניכם מופיעות מספר הפעלות שונות ומגוונות שיכולות להיות לכם/ן לעזר ומתאימות לגילאים שונים: פעילות לגיל הרך, מערכי שיעור לבתי ספר יסודיים, מערכי שיעור לחטיבות הביניים ומערכי שיעור לכיתות התיכון.

מערך שיעור לגיל הרך: הורים בכל מיני צבעים

מערך שיעור לגיך הרך: האיש הירוק

מערך שיעור לגיל הרך: דירה להשכיר

מערך שיעור לבית ספר יסודי: הכל בגלל כוכב ירוק

מערך שיעור לבית ספר יסודי, חט"צ ותיכון: נקודה לבנה על המצח

מערך שיעור לכיתות א'-ב': דומים ושונים

מערך שיעור לכיתות א'-ב': כיתה נקייה מאמירות גזעניות

מערך שיעור לכיתות ג'-ד': גזענות ודעות קדומות

מערך שיעור לכיתות ה'-ח': מקרי בוחן של גזענות

מערך שיעור לכיתות ה'-ח': מהי גזענות?

מערך שיעור לכיתות ה'-ח': האם יש לנו דעות קדומות?

מערך שיעור לחט"צ-תיכון: האם גם אנחנו גזעניים?

מערך שיעור לכיתות ח'-יב': פיוס מתחיל כאן, סליחה מתחילה כאן!

מערך שיעור לכיתות ט'-יב': מהי גזענות?

מדור שעת אקטואליה- הצעות לדיונים בכיתה בנושאי גזענות.

הערכה החינוכית לציון היום הבינ"ל למאבק בגזענות 2012.

 לקבלת חומרים חינוכיים נוספים לחצו על 'הצטרפו לקבלת עדכונים'

במשבצת הסגולה משמאל, למעלה

*כל הזכויות שמורות למחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח*

בישראל מדי יום מתקשים אנשים רבים למצוא עבודה אשר הולמת את השכלתם וכישוריהם היות ש"אין" להם את "המבטא המועדף", "המין המועדף", "הצבע" או "המוצא המועדף". האם אכן החברה הישראלית מפלה את קבוצות המיעוט השונות בשוק העבודה? לפני שתשיבו על השאלה הסתכלו מסביבכם וענו על השאלות הבאות: כמה חרדים מועסקים בסביבתכם הקרובה? כמה אתיופים וערבים נמצאים בתפקידים בכירים?

בכתבה ששודרה אמש בערוץ 2 מצגים את ממצאי המחקר של המכון לירושלים העוסק בשאלת השתלבותם של אקדמאים חרדים בשוק התעסוקה.

לכתבה המלאה לחצו כאן:

המחקר החדש של מכון ירושלים בוחן את תהליך השתלבותם של אקדמאים חרדים בשוק העבודה. מספר הסטודנטים החרדים במסגרות להשכלה גבוה עלה בשנים האחרונות מכ- 2000 בשנת 2005 לכ- 5000 בשנת 2010. מהממצאים  עולה כי רבים מהחרדים לומדים מקצועות "יוקרתיים", שמבטיחים בעיניהם, הזדמנויות תעסוקתיות רבות לצד הכנסה גבוהה לכן רובם הגדול פונה למקצועות כגון, משפטים ומנהל עסקים. יחד עם זאת השתלבותם של האקדמאים החרדים בשוק התעסוקה איננה פשוטה, השוק רווי בבוגרים במיוחד במקצועות כמו משפטים ומנהל עסקים. מעבר לתחרותיות הטבעית בין הבוגרים מהמוסדות להשכלה גבוה השונות, נאלצים החרדים להתמודד עם תפיסות "חילוניות" הרואה בחרדים קבוצה נבדלת תרבותית, חברתית ופוליטית. כמו כן נתפסת קבוצה זו כבעלת מיומנויות חסרות בתחומי הליבה הרלוונטיים לשוק העבודה.

מהמחקר עולה כי אקדמאים חרדים מחפשים בממוצע עבודה כ- שישה וחצי חודשים בזמן שלאקדמאים החילוניים לוקח כארבעה חודשים למצוא עבודה באותו התחום. גם כאשר בחנו את סוגיית הזימונים לראיונות עבודה נמצאו הבדלים: על כל שלושה זימונים לראיונות עבודה שמקבלים החרדים, הבוגרים החילונים מקבלים ארבעה. האם פער זה מלמד שקיימת אפליה? או שזהו עניין של תחרות טבעית?

הציבור החרדי אינו היחיד שסובל מקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה. אבראהים כתאנה, סמנכ"ל עמותת "קו משווה" שמטרתה קידום הזדמנויות לאקדמאים ערבים בשוק התעסוקה, אומר ששיעור המתייאשים מחיפוש עבודה בקרב האקדמאים הערבים בישראל עומד על 24% לעומת כ 3% בקרב האקדמאים היהודים. וכי שיעור האקדמאים הערבים בעמדות ניהוליות עומד על 2.3% לעומת 7.4% בקרב האקדמאים היהודים.

גם הנתונים על השתלבותם של ישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה אינם מעודדים. מנתוני עמותת "באנדליי וודלי" עולה כי פחות מ 15% מהאקדמאים ממוצא אתיופי עובדים בתחומים ההולמים את כישוריהם האקדמיים ; ניתן להניח כי בקרב אלה שאינם אקדמאים הקושי להשתלב בשוק העבודה גדול עוד יותר.

למרות התמורות החיוביות שחלו בשנים האחרונות בעניינן של נשים ושוק התעסוקה, עדיין הן סובלות מאפליה, מהנתונים שפורסמו על ידי פורום המנהלות בהתאחדות התעשיינים מראים כי 52% מהמנהלות בתעשייה סבורות כי קיימת אפליה נגדן המתבטאת בתנאים ובשכר. 81% סבורות כי הן מתוגמלות פחות מהמנהלים במקום עבודתן הנוכחי.

שאלות לדיון עם התלמידים:

1. האם אתם מסכימים עם הטענה שאוכלוסיות מיעוט מופלות בשוק העבודה?
2. בחברה הישראלית מופנת פעמים רבות אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי כי אינו משתלב בשוק העבודה, אאיך טענה זו מתיישבת עם ממצאי המחקר של המכון לירושלים?
3. אילו זכויות עיקריות נפגעות כאשר קיימת אפליה בשוק העבודה?
4. האם ראוי שתהיה העדפה מתקנת בקבלה לעבודה? מדוע?
5. הביעו עמדות בעד ונגד העדפה מתקנת בשוק העבודה: האם לדעתכם כלי זה יכול לפתור את בעיית האפליה?
6. אילו פתרונות הייתם מציעים על מנת להתמודד עם סוגיית האפליה בשוק העבודה?

המשך…

לפני מספר ימים, פורסם כי הנהלת קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים מתכננת לחזק את הקבוצה בשני שחקנים צ'צנים מוסלמים. בעקבות ידיעה זו, חלק מהאוהדים יצאו במחאה בוטה וגזענית שמטרתה להעביר מסר ברור להנהלת הקבוצה- "מוסלמים לא ישחקו בבית"ר".המחאה באה לידי ביטוי בהנפת שלטים וקריאת קריאות גזעניות במהלך משחקה האחרון של הקבוצה. מקרה זה מצטרף למקרים רבים ונוספים, לאורך שנות קיומה של הקבוצה, בהם אוהדים רבים מתנגדים להגעתם של שחקנים ערבים ומוסלמים לקבוצה. כמו כן, יש לציין כי ביטויי  גזענות, הן של אוהדים והן של שחקנים, הינן נפוצות במגרשי הכדורגל בישראל ולעיתים אף בעולם,  ואינן נחלת אוהדי בית"ר בלבד. עם זאת, נדמה שהקריאה הגורפת לפסילת שחקנים עקב מוצאם הערבי ו/או המוסלמי הינה הביטוי החמור ביותר לגזענות בספורט בישראל.  קראו את הידיעה שפורסמה באתר הספורט one, ואת מאמר המערכת של עיתון הארץ בנושא.

המשך…

כשחושבים על גזענות, במיוחד בישראל, חושבים בעיקר על ערבים, פליטים, מזרחים, יוצאי אתיופיה וקבוצות נוספות בעלות מאפיינים אתניים "שונים".  בדרך כלל מקשרים את המושג ליחס בלתי שוויוני (במקרה הטוב) ועמדות מתנשאות כלפי קבוצות על רקע אתני, דתי ותרבותי. אלו צורות הרסניות ומרכזיות של תופעת הגזענות בישראל ובעולם,  אך זוהי רק חלק מהתמונה. גזענות במובנה הרחב מתייחסת גם לעמדות של עליונות כלפי קבוצות נוספות, לאו דווקא על פי החלוקות הנ"ל. דוגמא לכך, ניתן למצוא בנתונים שנאספו על ידי עמותת אקי"ם ואוניברסיטת תל אביב, בנוגע לתפיסות של ישראלים כלפי אנשים מוגבלים שכלית. לידיעה המלאה שפורסמה בשבוע שעבר, לחצו כאן.

בסקר נמצאו נתונים מדאיגים. בין השאר, עולה כי 40% מהנשאלים אינם מוכנים שיהיה להם שכן מוגבל שכלית. 50% אינם מוכנים להכיר אדם "כזה" ולתפיסתם אין להם זכות להביא ילדים לעולם. 15% מהנשאלים טוענים כי אין לאפשר למוגבלים שכלית להתחתן . מומלץ  לקרוא את הידיעה השלמה ולחשוף את התלמידים/ות למכלול הנתונים. 

נדמה, אם כן, שסטריאוטיפים והכללות כלפי אנשים בעלי מוגבלות שכלית,  כמו גם כלפי אנשים עם מחלות נפשיות, נשארות מחוץ לשיח המוגדר כגזענות. כמה מאיתנו המורים מתערבים כאשר נשמעות אמירות כגון "מפגר", "מוגבל " ו"משוגע" בקרב התלמידים? קבוצות אלו נאלצות להתמודד עם מציאות פוגענית וכואבת שמורכבת הן מיחס הזולת כלפיהם והן מהסטיגמה הקיימת שלהם כלפי עצמם, שמובילות בסוף לבידוד חברתי. זהו תפקידנו כחברה וכסביבה תומכת לשלב את בני האדם הללו בקהילה ובחברה, הן מבחינת עבודה ודיור והן מבחינה חברתית. ייתכן כי אף פוסט זה חוטא בכך שהוא מכליל אנשים משתי קבוצות שונות לחלוטין תחת אותה קורת גג. חשוב לציין כי נפגעי נפש ומוגבלים שכלית אינם בעל אותם מאפיינים כלל, אך לצערנו ישנה שותפות גורל ביניהן סביב נושא אחד לפחות- הגזענות וההדרה המופעלת כלפיהן.

שאלות לדיון בכיתה:

* מה דעתכם על הנאמר בכתבה? האם יש נתונים מתוך הסקר שהפתיעו אתכם/ן? האם אתם/ן מסכימים עם חלק מהתשובות שנתנו הנשאלים? הסבירו.  

* מדוע לדעתכם ניתן לקשר את הממצאים העולים מהסקר לתופעת הגזענות?

*אילו זכויות של המוגבלים שכלית  עלולות להיפגע כתוצאה מהעמדות המבוטאות בסקר?

*מה אתם/ן יודעים על אנשים מוגבלים שכלית? האם למדתם/ן משהו חדש מהכתבה?

*כיצד אתם/ן מקשרים את חוסר הידע הקיים לתפיסות החברתיות הרווחות כפי שבאות לידי ביטוי בידיעה?

*אילו אמירות נפוצות אתם/ן שומעים/ות הקשורות לקבוצה זו של אנשים? מדוע לדעתכם/ן בעלי פיגור שכלי עלולים להיפגע מכך?

*לסיכום- מה ניתן לעשות על מנת להעלות מודעות לתופעת הגזענות וההדרה של המוגבלים שכלית?

בהקשר זה, מומלץ לצפות גם בהרצאה קצרה של פרופ' הלן סאקס בנוגע למיתוג החברתי של פגועי נפגש וחוויית חייה כמתמודדת עם מחלת הסכיזופרניה, ולדון עם התלמידים בנושאים העולים מדבריה.