הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

הסופר סמי מיכאל בכנס נגד גזענות- "גם החינוך אשם"

פורסם בתאריך 20 במרץ 2013

ביום ראשון האחרון, נערך כנס חינוך נגד גזענות, בשיתוף האגודה לזכויות האזרח ומכללת סמינר הקיבוצים. הכנס "לא רק בספסלי היציע אלא גם בספסלי התלמידים" עסק בגזענות בישראל ובחובת מערכת החינוך להיאבק בה. בכנס השתתפו כ- 300 איש ואישה. בהם-  סטודנטים/יות להוראה, מורים/ות ממקצועות לימוד שונים, מפקחים ומדריכים במשרד החינוך, ונשות ואנשי חינוך מהחברה האזרחית.

נאום סמי מיכאל בכנס

נאום סמי מיכאל בכנס

לאחר פאנל מורים/ות  העוסקים בחינוך נגד גזענות, ומעגלי השיח אשר עסקו בשאלת החינוך נגד גזענות דרך תחומי הוראה שונים, עלה נשיא האגודה לזכויות האזרח, הסופר סמי מיכאל לשאת דברי סיכום. בין השאר, האשים מיכאל את החינוך בישראל כגורם מרכזי אשר אינו מתמודד כראוי  עם תופעת הגזענות ההולכת ומתרחבת.

אנו מזמינים אתכם/ן לקרוא את עיקרי דבריו של סמי מיכאל, כפי שהתפרסמו ב"ידיעות אחרונות", יחד עם התלמידים, ולדון איתם בקביעותו כי "החינוך אשם". (לחצו כאן לגרסא נוספת לקריאה והדפסה). אנו רואים חשיבות בהיבט ערכי- דמוקרטי בקיומו של דיון ביקורתי וכנה, המשתף גם תלמידים/ות בסוגיה מרכזית זו.

להלן מספר שאלות מוצעות לדיון הכיתתי, הנובעות מתוך הנאום:

*כיצד מנגנון ההישרדות של הטבע, מהווה תירוץ לאפליה, הדרה, שנאה וגזענות? (תחילת פסקה 2).

*מה חמור בכך כי באירופה של המאה ה- 20, אנשי תרבות, מדענים והיסטוריונים, נרתמו לשרת את תורת הגזע? (סוף פסקה 2).

*מיכאל מתייחס לנושא הפרדת השחורים מהלבנים באוטובוסים ובבתי הספר בארה"ב של שנות ה- 50 וה- 60. האם ישנם מקרים דומים בחברה בישראל של ימינו? (פסקה 6, 8, 9 ).

*מהי הבעייתיות בנושא הפרדה בין בני אדם שונים? מדוע בית המשפט בארה"ב ובישראל קבע כי "נפרד אינו שווה"?

*מדוע מאשים מיכאל את החינוך בליבוי הגזענות? מהן הדוגמאות אותן הוא מונה? האם אתם מסכימים איתו? נמקו. (פסקאות 14, 15,  16).

*מיכאל טוען כי החינוך אשם מפני ש"אינו פועל ביתר שאת להעברת המסר כי כולנו שייכים לאותו גזע מופלא, הוא גזע האדם". האם אתם מסכימים עם קביעה זו? (פסקה 15).

*באילו הזדמנויות ובאילו שיעורים למדתם על נושא הגזענות והשוויון בין בני האדם? האם זכורים לכם שיעורים מסוימים בהקשר זה? שתפו את הכיתה.

*לסיכום- הסבירו את טיעונו המרכזי של סמי מיכאל: מדוע הוא טוען כי "אשם בגזענות הוא לא רק מי ששותף לעוולות גזעניות,  אלא גם זה שמכחיש את קיומן  ואדיש אליהן"?

08/03 יום האישה הבינלאומי

פורסם בתאריך 8 במרץ 2013

 

יום האישה הבינלאומי נועד על מנת לציין את הישגיהם הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של נשים ברחבי העולם ולהכיר בכך שקידום השלום והחברה כרוכים בהשתתפות פעילה ובשוויון של נשים.

החודש לפני מאה שנה, במרץ 1911, צעדו לראשונה יותר ממיליון נשים וגברים ברחבי אירופה כדי לציין את יום האשה הבינלאומי ולדרוש שוויון זכויות מלא בין המינים.

1909 Palczewski, Catherine H. Postcard Archive. University of Northern Iowa. Cedar Falls, IA.

לגבי מקורותיו המדויקים של היום הזה, קיימות מספר גרסאות. ב-1910, במסגרת האינטרנציונל השני, התקבלה ההחלטה לקיים החל מהשנה שאחרי יום בינלאומי למען זכויות נשים. מאחורי היוזמה עמדה, בין השאר, הסוציאליסטית ולוחמת הזכויות הגרמנייה קלרה זטקין. 

שנה לאחר מכן צוין לראשונה יום האשה הבינלאומי, ב-19 במרץ,  ורק בשנים שלאחר מכן התקבע השמיני בחודש בתור היום המקובל. הגושפנקא הסופית לציון היום הזה, בעיקר במערב, ניתנה ב-1977, כשהאסיפה הכללית של האו"ם אימצה את ה-8 במרץ כיום הבינלאומי לזכויות נשים וגם כיום השלום הבינלאומי. 

 מאה שנים אחרי, אפשר להסתכל אחורה ולברך על רשימת ההישגים העצומה, אך המאבק עדיין רחוק רחוק מלהסתיים – בעולם, וגם אצלנו. אלימות ורצח נשים כמעשה של שגרה; פער של עשרות אחוזים בין ממוצע השכר של גברים לזה של נשים; הדרת והשפלת נשים במרחב הציבורי; תופעות של סקסיזם דכאני, ועוד ועוד סיבות למחות, להתאחד ולדרוש שוויון וצדק.

 

למערכי שיעור של מחלקת חינוך לכבוד יום האישה הבינלאומי.

על יום האישה הבינלאומי באתר נעמ"ת.

לאתר מגדר ושוויון בין המינים בחינוך

של משרד החינוך.

הרצאה של שריל סנדברג בTED – למה יש מעט מדי נשים מנהיגות?

ועדות קבלה ליישובים- אמצעי סינון לגיטמי או סלקציה גזענית?

פורסם בתאריך 4 במרץ 2013

בשבועות האחרונים התרחשו אירועים חמורים ביותר של תקיפת ערבים ברחוב, כנראה על רקע גזעני. הסיקור התקשורתי סביב אירועים אלה היה יחסית רחב. אנו מקווים שאירועים אלו זכו להתייחסות מצד המחנכים/ות בכיתות. עם זאת, ישנם אירועים אחרים הטומנים בחובם סוגיות של גזענות. מפאת האופי הפחות נקודתי ודרמטי שלהם, הם זוכים לסיקור נמוך יותר. אירועים אלה עשויים להיות מתמשכים ובעלי השלכות רחבות  בהבטים של שוויון, גזענות ואפליה. כזה הוא המקרה של ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים.

איור: מושיק לוין

איור: מושיק לוין

לפני מספר ימים הושגה פשרה משפטית בנושא הגישה לחוף הים דרך היישוב ארסוף. בניגוד לרצון היישוב, הוחלט כי  הגישה לחוף הים דרך היישוב הקטנטן והיוקרתי תיוותר פתוחה עבור הציבור הרחב, ולא רק עבור תושבי המקום. עם זאת, התופעה של "סינון" אנשים שאינם רצוים ביישוב כלשהו,  היא תופעה רחבה המתקיימת הודות לנוהל ותיק, אשר כיום מתאפשר בעזרת חוק ועדות הקבלה. חוק זה מאפשר למאות יישובים קהילתיים קטנים (הבנויים על אדמות מדינה), לפסול בקשות מגורים על רקע "אי התאמה לחיים קהילתיים" או "אי התאמה למרקם התרבותי- חברתי של היישוב". בפועל, על סמך קריטריונים עמומים אלה מודרים באופן שחוזר על עצמו קבוצות מסוימות. במיוחד- ערבים, חרדים, משפחות חד הוריות, הומואים ולסביות, אנשים בעלי מוגבלויות, קשישים ועוד. לעיתים קרובות גם תהליך המיון עצמו מתואר כפולשני, משפיל, הפוגע בזכותו של המועמד/ת לכבוד ולפרטיות.

צפו בראיון הבא עם עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח, המתאר את התופעה והסכנה שהיא טומנת בחובה.  מומלץ לצפות עם התלמידים בראיון הקצר ולקרוא בכיתה גם את טורו של אביב לביא בנושא הגישה לים דרך היישוב ארסוף,  ולפתח דיון סביב הנושא.

ניתן להיעזר בשאלות הבאות:

*מהו חוק ועדות הקבלה? מה הקשר בינו לבין הנושא המתואר בכתבה על היישוב ארסוף?

*מדוע לדעתכם נחקק החוק? מה ההגיון שעומד מאחוריו? האם אתם מסכימים עם הגיון זה? הסבירו.

*באילו זכויות אדם המהות של חוק ועדות הקבלה פוגעת? מה לגבי תהליך המיון שנעשה? באילו זכויות הוא פוגע?

*האם החוק פוגע  בזכויות האדם של כלל האוכלוסיה? זכויות של אלו קבוצות נפגעות?

*האם אתם/ן יכולים/ות לחשוב על מישהו/י שלא היה עובר את ועדת הקבלה, על סמך המידע שהובא לידיעתכם/ן? האם אי קבלת אותו אדם היה מוצדק בעיניכם/ן?

*מדוע כותב הטור טוען כי החוק למעשה פוגע גם בתושבים המדירים, שאינם מעוניינים ב"שכנים אחרים?"

*מהי הסכנה שבתופעה זו בהיבט של גזענות וקבלת השונה? באילו תופעות אתם/ן נתקלים/ות בנושא של קבלה או אי קבלת האחר/ת בעולמכם האישי והיומיומי?

*לסיום- חשבו על פעולה אשר תעלה למודעות שאר התלמידים/ות  בבית הספר את נושא חוק ועדות הקבלה.

לעיון בערכה החינוכית של מחלקת החינוך לקראת היום הבינ"ל למאבק בגזענות.

לעיון בתכנית הכנס בנושא חינוך נגד גזענות שייערך ב- 17.3 בסמינר הקיבוצים.

הזמנה לכנס חינוך- לקראת היום הבינ"ל למאבק בגזענות

פורסם בתאריך 28 בפברואר 2013

שלום לכל אנשי ונשות החינוך,

אנו שמחים להזמינכם/ן לכנס חינוך, לקראת היום הבינ"ל למאבק בגזענות. הכנס נערך בשיתוף מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח ומכללת סמינר הקיבוצים. הוא ייערך ביום ראשון, ה- 17/3, בשעות 13:30- 18:00, בקמפוס צפון של סמינר הקיבוצים בתל אביב.

חשוב לנו להדגיש- הכנס מיועד לאנשי ונשות חינוך באשר הם! זאת מתוך תפיסתנו שחינוך מעמיק ואפקטיבי נגד גזענות צריך להיעשות על ידי כל מורה, כל מחנך/ת, דרך מקצועות לימוד שונים וערוצי פעולה מגוונים בבית הספר.

בכנס צפויים להשתתף מאות מורים/ות וסטודנטים להוראה.

בתכנית: הרצאה של פרופ' נמרוד אלוני, פאנל מורים/ות בנושא התמודדות עם גזענות בכיתות ולאחריו שולחנות עגולים בנושא. בסיום הכנס  תינתן הרצאה מפי נשיא האגודה לזכויות האזרח – הסופר סמי מיכאל.

לתכנית המלאה של הכנס לחצו כאן.

להגדלה לחצו על התמונה

להגדלה לחצו על התמונה