מהי גזענות? מהי הסתה לגזענות? ומה קורה כאשר עובד/ת ציבור מתבטא/ת באופן גזעני?

צילום: Rufinu

יש שאלות סגורות ויש שאלות פתוחות, יש שאלות קלות ויש שאלות קשות. גם אם לא תמיד יש לנו תשובה חד משמעית, עצם קיומו של דיון בנושאים אקטואליים ובוערים – מסייע לנו (וגם לתלמידים/ות שלנו) לפתח מודעות חברתית ולגבש דעה אישית. ננסה לענות לשאלות אלו על ידי בחינת המקרה של הרב אליהו, רב העיר צפת.

האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום 21.5.2013 אל שרת המשפטים לבני בבקשה לפתוח בהליכי משמעת והדחה נגד רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בשל הסתה גזענית חוזרת ונשנית והתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור.

הפנייה נשלחה בהמשך לתכתובות שניהלה האגודה עם משרד המשפטים ב-2011, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות שצוטטו מפי הרב אליהו, ובהן: "הגניבות החקלאיות אצל ערבים הן אידיאולוגיה", "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה", "יהודי צריך להבריח ערבים", "גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מאסטרטגיה", ועוד.

במענה מטעם פרקליטות המדינה, נמסר לאגודה כי ההליך המשמעתי נגד הרב מעוכב כיוון שבאותה עת התקיימה חקירה פלילית בנושא, אלא שהחקירה הפלילית נסתיימה כבר בקיץ 2012, בשל קושי להוכיח את הדברים המדויקים שנאמרו על ידי הרב.
בפנייתה טענה האגודה כי גם אם דבריו הגזעניים של הרב אליהו אינם עולים כדי 'הסתה לגזענות' במובנה הפלילי, עדיין אין בכך כדי לעשותו כשיר וראוי למשרה הרמה של רב עיר. הדעת אינה סובלת, שעובד מדינה בכיר ישתמש במעמד וביוקרה, שנתנה לו המדינה, על מנת להשפיל ולבזות בני אדם, ולרמוס את כבודם ואת זכויות היסוד שלהם. אין המדינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שעה שעובד בכיר בשירותה מפר את החוק, מסית לגזענות וחותר תחת ערכי היסוד וחוקי היסוד שלה. דברים אלו נכונים ביתר שאת, לאור העובדה כי לאחרונה הוזכר שמו של אליהו כמועמד למשרת הרב הראשי הספרדי.

אז מה יש לנו כאן?
מספר שאלות עולות מהטקסט הפותח, ואנו מציעים לכן, מורים ומורות, לעורר באמצעותן דיון בכיתה:
1. כפתיח, כדאי לשאול את עצמנו מהי גזענות? מהן התבטאויות גזעניות? להרחבה בשאלה זו אפשר להיעזר במאמר של פרופ' יהודה שנהב.
2. השאלה הבאה היא "מהי הסתה?" האם כל התבטאות גזענית היא בהכרח הסתה? מה בין הסתה לבין חופש הביטוי? כדאי להסביר לתלמידים/ות שבישראל ישנו סעיף חוק האוסר על הסתה לגזענות (סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בנוסף, גם אם הליך פלילי אינו רלוונטי (כאן נטען על ידי הפרקליטות כי היה קושי להוכיח אספקטים מסוימים של העבירה) יש אפשרות לפתוח בהליך משמעתי כלפי עובד ציבור. כדאי להבהיר כי אלו שני מישורים נפרדים.
3. שאלה נוספת נוגעת להתבטאויות של הרב אליהו, המודגשות בטקסט שלעיל. האם הן גזעניות? האם ניתן להסביר אותן בדרך אחרת?
4. כדאי לדון במשמעות של איש ציבור המכהן בעודו מתבטא באופן גזעני. איך היו מתייחסים לאיש ציבור אם היו נשמעות ממנו אמירות קשות כלפי נשים? אתיופים? או כל קבוצה אחרת? האם לדעתכם/ן היחס הציבורי אליו היה שונה? ומה היתה דעתכם/ן אם התבטאויות דומות היו מושמעות, בימינו, במדינה זרה כלפי יהודים?
כדאי להזכיר כי גזענות כלפי קבוצה מסויימת לא "מחסנת" קבוצות אחרות באוכלוסייה. כדוגמא ניתן להפנות לסיפור עדכני שהתרחש בצפת, בו הותקפו נשים יוצאות אתיופיה.
5. במישור הציבורי, אפשר להפנות את התלמידים/ות לסקר שנערך בעקבות עצומת הרבנים נגד מכירה או השכרה של דירות לערבים, לפיו 41% מהחילונים, 64% מהמסורתיים וכ-88% מהדתיים והחרדים מסכמים עם פסיקת הרבנים. מה דעתכם על הנתונים? מה משמעותם ביחס להשפעה שיש להתבטאויות של עובדי ציבור, כמו רבנים, על דעת הקהל?

בברכת דיון פורה ומעשיר,
צוות מחלקת חינוך.

לכל שאלה, התייעצות או ליווי ניתן לפנות
לנעמי בייט-צורן
naomib@acri.org.il

הצטרפו לפרויקט חדשני בנושא חינוך נגד גזענות:

מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח מזמינה אתכם/ן, מורות ומחנכים, סטודנטים ומרצות, אנשי ונשות חינוך מכל תחומי הדעת, המעוניינים לתרום מניסיונם, הרואים עצמם מתאימים, לסייע בפיתוח חומרים בנושא חינוך נגד גזענות במקצועות לימוד שונים.

מטרת המאגר החינוכי הוא לצייד מורות/ים מכל תחומי הדעת בכלים להתמודדות חינוכית עם גזענות.

* המשתתפים יוזמנו למפגש היכרות והעמקה, ויקבלו ליווי מקצועי מצוות המחלקה לאורך כל הדרך.

* מערכי השיעור יתפרסמו באתר מחלקת חינוך של האגודה לזכויות האזרח, מבחר מהם יאוגד לספר חינוכי ייחודי, אשר יצא לאור בהמשך הדרך.

הצטרפו אלינו!

לפרטים פנו לנעמי בייט-צורן

052-6454878

naomib@acri.org.il

האגודה לזכויות האזרח, מחלקת חינוך

מחר, יום שישי, ה-17 במאי, יצויין היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה. לפני 23 שנה החליט ארגון הבריאות העולמי על הסרת ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, החלטה שהיוותה צעד משמעותי בדרך להכרה בחופש הנטייה מינית והזהות מגדרית כזכות אדם בסיסית.

לקראת היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה מציעה מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח מערך שיעור בנושא המאבק לשוויון של קהילת הלהטבא"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, אינטרסקס וקווירים).

 

המערך חובר בשנת 2009 על ידי אהוד עוזיאל מהאגודה לזכויות האזרח בעקבות אירוע הירי ב"ברנוער". באירוע נרצחו ליז טרובישי בת ה-16 וניר כץ בן ה-26, ועשרה בני אדם נפצעו.

המערך מציע לאנשי ולנשות החינוך חומר רקע על אודות המאבק ההיסטורי לשוויון של הקהילה ומתווה לדיון קבוצתי, באופן שמסייע למשתתפים ללמוד על ציוני הדרך במאבק לשוויון זכויות של קהילת הלהט"ב, לעמוד על הפערים שבין שוויון פורמלי לבין קבלה חברתית, וכן מאפשר לבטא את עמדות המשתתפים ביחס למאבק הקהילה.

על אף ההתקדמות המרשימה ביחס הערכי והחוקי כלפי הקהילה בשני העשורים האחרונים, השוויון עדיין לא הושג והוא עוד רחוק מלהיות מובן מאליו. זכויות חברי הקהילה הן עדיין סוגיה חשובה ורלוונטית גם כיום – ולפנינו עוד דרך ארוכה במאבק למען חיים הוגנים ושוויוניים לכל אדם, לקבלת האחר ולקבלת העצמי.

לצפיה במערך השיעור

עוד על להט"ב באתר האגודה

היום, אולי יותר מתמיד, אנו עדים מדי יום להחרפת הפגיעה בזכויות העובדים והמובטלים. לקראת האחד במאי – יום הפועלים הבינלאומי – מציעה מחלקת החינוך של האגודה מערכי פעילות בנושא זכויות עובדים כזכויות אדם

צילום: יואב לף

האחד במאי נתפס לא פעם כשריד אנכרוניסטי לימים ואידיאולוגיות שחלפו מן העולם. האומנם הנושא של זכויות העובדים בישראל ובעולם הוא נושא שאבד עליו הכלח? לא ולא! היום, אולי יותר מתמיד, אנו עדים מדי יום להחרפת הפגיעה בזכויות העובדים והמובטלים. המשבר הכלכלי והפיטורים הרבים שבעקבותיו מחלישים את כוחם של העובדים, ובלא היכולת לדרוש זכויות אנו צפויים לפגיעה בזכויות רבות נוספות של העובדים.

המשבר הכלכלי הנוכחי הוא גלובלי, ומעלה גם את השאלה כבדת המשקל של השפעת הגלובליזציה על זכויות העובדים בארץ ובעולם. היווצרותו של שוק "חופשי" אחד ועולמי מעניקה אפשרויות רבות וחדשות של צריכה וחופש ביטוי ומידע, אך היא גם מציבה אתגרים קשים ביותר בפני העובדים. סגירת מפעלים, והעברתם למדינות המתפתחות אינן נדירות, כמו גם צריכת מוצרי יבוא זולים במיוחד שמחליפים את הייצור המקומי. תהליכי ההפרטה שמלווים את הגלובליזציה, אינם תורמים גם הם למצב זכויות האדם של העובדים, וטומנים בחובם סכנה להתרחבות הפערים בין המעסיקים לעובדים.

ציון מאבקיהם של העובדים בכל רחבי העולם באחד במאי אינו מסתכל על העבר בלבד, אלא דווקא על ההווה – שבו מופרות זכויותיהם של העובדים והעובדות,  ואל העתיד שאליו יש לשאוף – שבו העבודה היא מקום בטוח ומיטיב לביטויו ולכבודו העצמי של האדם.

אנו מציעים לנצל את ההזדמנות שמציב בפנינו האחד במאי לשוחח על נושא כה חשוב, ועם זאת כמעט ולא מדובר במערכת החינוך – זכויות העובדים. לפניכם שני מערכי פעילות וקובץ כתבות  שמתמקדות במצב בישראל. מערך הפעילות הראשון עוסק בזכות להתאגדות, ומאפשר לתלמידים להתנסות בדילמות מהתחום ולהבין את חשיבותה של זכות זו. המערך השני חושף את התלמידים לתופעה הקשה של עבודת-ילדים בעולם. לסיכום מובא בפניכם ריכוז אירועים הנוגעים לזכויות עובדים בצירוף שאלות מנחות לדיון בכיתה.  

אנו במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל עומדים לרשותכם בכל שאלה, התלבטות והתייעצות.

בברכת יום פועלים בינלאומי משמעותי ומלמד,

יונתן יקיר- רכז חינוך עברי yonatan@acri.org.il

‏הזמנה לשיחה חינוכית בנושא זכויות עובדים ומאבקי עובדים

מערכי פעילות לציון האחד במאי: זכויות עובדים כזכויות אדם

פעילויות נוספות בנושא זכויות חברתיות