יום הנכבה מציין את עזיבתם, גירושם ובריחתם של 700,000  פלסטינים שהפכו לפליטים במהלך מלחמת העצמאות. ה"נכבה" (نكبة) היא מילה בערבית שפירושה "אסון גדול" או "קטסטרופה". המילה מתייחסת להרס רוב היישובים הפלסטיניים ב-1948, להפיכת תושביהם לפליטים ולהרס התרבות והחיים הפלסטינים.

מלבד שרוב תושבי ישראל היהודים יודעים מעט על הנכבה, גם לתושבי ישראל הפלסטינים ישנו איסור ללמוד על הנכבה, על אף שזהו מרכיב מרכזי בזהות תושבי ישראל הפלסטינים וחלק מההיסטוריה של כולנו. ב-2010 הוצע חוק יום העצמאות, לפי הנוסח המקורי של הצעת החוק, מי שיציין את יום העצמאות של מדינת ישראל כיום אבל – ייאסר. ההצעה זכתה לתמיכת הממשלה אך בעקבות לחץ ציבורי הוסכם על נוסח חלופי, שלפיו יוסר הסעיף הפלילי, והענישה תתמקד בשלילת מימון ציבורי ממוסדות שיציינו את יום הנכבה, ונקבע שם חדש: הצ"ח יסודות התקציב (תיקון מספר 39) (הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה). גם בגרסה החדשה מדובר בחקיקה הפוגעת קשות בחופש הביטוי, כאשר עמדה פוליטית מסוימת נאסרת על ידי הרוב הפוליטי.

לפעילויות בנושא זכויות המיעוט הערבי.

ה-1 במאי מצויין מדי שנה ברחבי העולם לביטוי הסולידריות בין פועלים וארגוני עובדים במאבק לתנאי עבודה טובים יותר.

ההפגנה הראשונה באחד במאי התרחשה בטורונטו ב-15 באפריל 1872 על ידי פדרציית ארגוני העובדים שדרשו לשחרר ממעצר 24 פועלי דפוס שהנהיגו שביתה. העצורים שבתו בדרישה להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. כיוון שהתאגדויות ושביתות היו באותו הזמן לא חוקיות,  השובתים נעצרו ופדרציית ארגוני העובדים ניצלה את ההזדמנות לקיים הפגנה למען זכויות עובדים והגבלת יום העבודה.

בעקבות הצלחת המאבק בקנדה, פדרציית ארגוני העובדים בארצות הברית פתחו בשביתה כללית בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. השביתה לוותה בהפגנות ומהומות בהן נהרגו כ-7 שוטרים וכ-60 מפגינים אשר לזכרם שינתה התנועה הסוציאליסטית את צבע דגלה לאדום לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך".

בעקבות אירועים אלו, החל מ-1889 ה-1 במאי נחגג רשמית ברחבי העולם כיום חג לפועלים.

למערך פעילות בנושא.

לפעילויות נוספות בנושא זכויות עובדים וזכויות חברתית.

ביום זה מציינים פלסטינים אזרחי ישראל ופעילי זכויות אדם את  יום האדמה, במחאה על מדיניות הפקעת הקרקעות, הריסת הבתים והאפליה המתמשכת של ישראל כלפי אזרחיה הערבים. אירועי יום האדמה התרחשו ב- 30.3.1976, במחאה על גל נוסף של הפקעת קרקעות מידי ערבים לטובת פרויקט יהוד הגליל. במהלך ההפגנות, נהרגו כ-6 אזרחים ערבים כתוצאה מאש צה"ל וכוחות המשטרה.

בחברה היהודית, הדיון סביב יום האדמה נע בעיקר סביב "גבולות המחאה" והחשש מגילויי אלימות של מפגינים שישתתפו באירועי מחאה שונים שיתקיימו ברחבי הארץ ובמדינות ערב השכנות. עם זאת, כמעט ולא נשמעים  קולות המתייחסים להקשר הרחב בגינו מצוין יום זה- קרי, האירועים והתהליכים המתקיימים גם בימינו אנו ואשר הופכים את יום האדמה לרלוונטי מתמיד.

יום האדמה בהקשר רחב של אפליה מתמשכת

יום האדמה, אם כן, הוא יום המסמל את האפליה המתמשכת של אזרחי ישראל הערבים, בתחומי חיים רבים ומהותיים, כפי שקבעה ועדת אור שדנה בנושא בעקבות אירועי אוקטובר 2000. בפרספקטיבה של זכויות אדם, הוא אינו נקודת ציון על פני ההיסטוריה בלבד, אלא תהליך אשר נוצקים לתוכו תכנים עכשווים לגמרי. חוק ועדות הקבלה, אישור תכנית פראוור להעתקת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב והתיקון לחוק האזרחות, הינן דוגמאות לאותו הקשר רחב של אי שוויון מתמשך בין אזרחים ערבים ליהודים בישראל.

דמוקרטיה מהותית נבחנת, בין השאר, בהבטחת זכויות המיעוט ולא רק בשלטון הרוב, במעורבות אזרחית- פוליטית יומיומית ולא רק בקיומן של בחירות פורמאליות. יום האדמה, מזמן לנו כמחנכים/ות אפשרות לדון ולהעמיק בשני מאפיינים מהותיים אלה יחד. יש כאן הזדמנות לדון במימוש זכויות המיעוט על ידי חשיפה לסוגיה אזרחית המעודדת הבנה מורכבת ההכרחית לאזרחים בוגרים בישראל.

למערך פעילות בנושא 

בתאריך זה מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למען ביטול האפליה הגזעית. ב21 למרץ בשנת 1960 אירע "טבח שרפוויל" בדרום אפריקה. בעיירה, ששמה שרפוויל, נאספו אלפי מתנגדים שחורים למצעד מחאה נגד "חוקי המעבר" (pass laws) שהגבילו מאוד את חופש התנועה והעבודה לכל האזרחים הלא-לבנים. המשטרה פתחה לעברם באש, ושישים ותשעה בני אדם נהרגו. דרום-אפריקה כולה הייתה נתונה באותה התקופה תחת משטר האפרטהייד הגזעני שהבדיל בין סוגים שונים של אזרחים על פי צבע עורם ומוצאם, שלל זכויות יסודיות מבני הגזעים ה"נמוכים" והעניק זכויות-יתר לבני הגזע הלבן. בעקבות מחאות מבית ומחוץ נגד המשטר הגזעני והאלים, הוא בוטל בסופו של דבר בשנת 1990. בשנת 1966 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על ציון היום הבינלאומי למען ביטול האפליה הגזעית שמצוין מאז ב-21/3 בכל שנה. גם בישראל, בשנתיים האחרונות, משרד החינוך קורא לבתי ספר לציין את היום הבילנאומי נגד גזענות.

CC-BY: Kate Ter Haar

למערך שיעור לציון היום הבינלאומי לביטול אפליה גזעית של מחלקת חינוך.

לערכה החינוכית בנושא גזענות.

לקבלת חומרים חינוכיים נוספים לחצו על 'הצטרפו לקבלת עדכונים'

במשבצת הסגולה משמאל