ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

סגרגציה – לא בבית ספרנו

פורסם בתאריך 20 בדצמבר 2020

נפרד הוא לעולם אינו שווה. את זה כבר למדנו ב-1954, בפסק הדין התקדימי "בראון נגד מועצת החינוך" של בית המשפט העליון בארצות הברית, שקבע כי הפרדה על רקע גזעי בחינוך הציבורי היא בלתי חוקתית. בית המשפט ביטל את גישת "נפרד אבל שווה" (separate but equal) שהייתה נהוגה עד אז בארצות הברית, וקבע כי חינוך נפרד הוא מפלה מעצם טבעו, ולפיכך לא יכול להיות שווה.

מאז עברו 66 שנה. ישראל של 2020 חייבת ללמוד את מה שארה"ב הספיקה כבר לשכוח (ולהפלות שוב את הקהילה השחורה באינספור צורות אחרות), ולהפסיק להפריד בין תלמידים שחורים ולבנים. לא בגן, לא ביסודי ולא בתיכון – ההפרדה הזו פשוט לא יכולה להמשיך ולהתקיים.

ההתנגדות לסגרגציה עומדת על שלוש רגליים: הראשונה היא הטיעון המשפטי הברור נגד הפרדה והפגיעה שהיא מייצרת בזכות לשוויון. השנייה היא עמדה חינוכית חד משמעית לפיה מערכת החינוך צריכה ויכולה להיות שוויונית ומגוונת, וכל ילד וילדה זכאים להזדמנות שווה בחינוך. הרגל השלישית נטועה בעולמות האקטיביזם החברתי, שכן ההתנגדות היא דוגמה מצוינת לתלמידים.ות באשר הם. התנגדות לאפליה, לגזענות ולהשפלה, והבעת עמדה ציבורית בקול רם וצלול. מאות הורים תושבי העיר, שלא מוכנים לעמוד מן הצד או לתת הסכמה שבשתיקה להפרדה, מדגימים מהו חינוך לזכויות אדם, חינוך לערכי דמוקרטיה ונגד גזענות באופן מעורר השראה.

אנשי ונשות חינוך – זו הזדמנות מצוינת להעלות את הנושא לדיון בכיתה עם התלמידים.ות. דברו איתם על המשמעות של הפרדה בחינוך, על הטיעונים עליה היא מתבססת, על כל הסיבות להתנגד לה ועל כל הנפגעים ממדיניות הרשויות כלפי מבקשי מקלט – הילדים, ההורים, תושבי צפון העיר ותושבי דרום העיר, לבנים ושחורים גם יחד. באותה הזדמנות, דברו איתם על הסתה וגזענות ועל המחיר ארוך הטווח שההפרדה גובה מכולנו.

יום זכויות האדם הבינלאומי 2020 – הזכות לחינוך

פורסם בתאריך 6 בדצמבר 2020

כמדי שנה, ב-10 בדצמבר מציינים בישראל ובעולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהכרזה מופיעות הזכויות השונות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, ועליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. מדינת ישראל, בין שאר מדינות העולם, חתומה על ההכרזה ועל אמנות שונות שנכתבו בעקבותיה.

גם בשנה זו אנו ממשיכים את הפרויקט המשותף שלנו עם המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך ועם מט"ח, לציון יום זכויות האדם הבינלאומי. הפעם בחרנו להתמקד בזכות לחינוך, כשברקע האתגרים הרבים העומדים לפתחה של מערכת החינוך בישראל בהתמודדותה עם מגפת הקורונה.

בכרזה הדיגיטלית ובמערכי הפעילות שהכנו בחרנו להתמקד בארבעה היבטים מרכזיים של הזכות לחינוך, הנכללים בהצעתה של ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות:
1. הזכות לחינוך זמין – שמחייבת את קיומם של מוסדות חינוך ותוכניות חינוכיות מתפקדים ובכמות מספקת במסגרת החינוך הציבורי;
2. הזכות לגישה שווה לחינוך – המתייחסת לאיסור הפליה בחינוך ולנגישות פיזית וכלכלית של שירותי החינוך;
3. הזכות לחינוך ראוי – המעוגנת במטרות החינוך המפורטות בחוק חינוך ממלכתי, ומתייחסת לתכניו של החינוך ולאופן שבו הם מועברים (דרכי הלמידה וההוראה, האקלים הכיתתי והבית-ספרי וכו');
4. הזכות לחינוך מותאם – הנוגעת לצורך בהתאמת החינוך לצרכים ומעגלי השתייכות תרבותיים, ליכולות לימודיות ולהעדפותיהם של הילדים והילדות.

הפעילות נועדה לחשוף את התלמידים והתלמידות למהותה של הזכות לחינוך על היבטיה השונים, לאפשר להם לחקור את האתגרים שמציף משבר הקורונה בהתייחס להיבטים אלה ולקדם חשיבה על פתרונות אפשריים. הקישורים בכרזה מובילים למשימות חקר ולמידת עמיתים המותאמות לתלמידי בתי הספר היסודיים ולכיתות הגבוהות (בשני מערכים נפרדים).

אנו מזמינות אתכן/ם להשתמש בכרזה על מנת לקרב את הנושא של זכויות אדם לחיי התלמידים והתלמידות, ובעזרת מערכי הפעילות המוצעים גם לפתח את מודעותם לגבי משמעותה והשלכותיה של פגיעה בזכות לחינוך, ולהעלות לדיון שאלות עקרוניות וסוגיות אקטואליות הקשורות בה, במיוחד בימים אלה של משבר הקורונה.

רקע למורה ומערכי פעילות
כרזה לכיתות ד'-ו'
כרזה לעל-יסודי